קשה קשה 597056
מחקרים בתזונה הם מהמחקרים הקשים ביותר לביצוע. הרבה פעמים מודדים משתנים שאומנם מושפעים מתזונה, אבל לא רק מתזונה, לדוגמה רמות של מטבוליטים שונים בדם, אלא גם מתנאי חיים כמו פעילות גופנית, עישון, לחץ בעבודה, סביבת חיים ועוד.

בשביל להתייחס לגורמים האלו, צריך למדוד ולנטר בקפדנות את התזונה והרבה משתנים נוספים (מחלות, תנאי חיים, תורשה וכו'...) אצל אוכלוסיות מאוד גדולות לאורך זמן רב. לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה בהחלט לא מהדברים הקלים, ובטח לא מהזולים.

ואחר כך מגיע תור הסטטיסטיקה, שבגלל ריבוי הקשרים בין הגורמים השונים, שלא כולם בהכרח גלויים וידועים, והשונות ומקורותיה השונים, מוסיפה גם היא לסלט את הטעם שלה.

לא שכל המחקרים בתזונה הם שגויים, אבל קשה מאוד לעשות מחקר טוב, ומן הסתם קשה גם לשחזר אותו.
קשה קשה 597062
האם יכול להיות שלפני שנים מי שנטל ויטמינים היו "אנשי בריאות" ואילו היום מי שנוטל ויטמינים הם ברובם אנשים מבוגרים מהממוצע וחולים מהממוצע? לכן בעבר מחקרים יכלו להראות שוויטמינים מקושרים עם בריאות טובה והיום דווקא את ההפך?
קשה קשה 597066
אני חושב שמי שנוטל ויטמינים הם אנשים לחוצים מהממוצע ולכן בממוצע יפתחו יותר מחלות הקשורות לסטרס. מי אמר התקפת לב ולא קיבל?
מחקרים אפידמיולוגיים 597082
מחקרים אפידמיולוגיים/תצפיתיים תמיד חשופים לביקורת מהסוג הזה, דהיינו לאפשרות שיש משתנים נעלמים שמשפיעים על מסקנות המחקר ואשר גורמים לבלבול בין מתאם לבין סיבתיות. לא מזמן, בעקבות מחקר שהגיע למסקנה "בשר אדום הורג אותך" נתקלתי בלא מעט ביקורת עליו, לפיה אלה שמרבים באכילת בשר אדום בימינו הם החבר'ה ההם שלא שמים יותר מדי על המלצות הרופאים, ולכן יש להניח שיש להם התנהגויות לא בריאות אחרות, ואלה הן האשמות במותם המוקדם. אמנם המחקר ניסה לנרמל עבור פרמטרים שונים כמו עישון, משקל וכאלה - אחרי הכל מדובר במחקר שנעשה בהארווארד - אבל הטענה אומרת שלא משנה על כמה פרמטרים אתה מצליח לשלוט, תמיד יהיו עוד הרבה שנעלמו ממך. בעניייני בריאות, כך הולכת הטענה, יש גורם חמקמק שנקרא adherence factor (כמדומני) שמבטא איכשהו את מידת ההיענות הכללית של האדם להמלצות הבריאותיות שמסתובבות בשטח. בהנחה (המפוקפקת) שבחישוב כולל ההמלצות האלה אכן מועילות, הפלח באוכלוסיה שנוהג לפיהן יהיה בריא יותר מהאחר, וכל מחקר שמנסה לבודד השפעה של גורם מזיק אחד יהיה מוטה. לא הוסבר, באותה ביקורת, אם אפשר להעריך את אותו adherence למשל ע"י שאלון שינסה לקבוע אותו, אבל ככל הנראה גם אם זה אפשרי זה לא נעשה (ובחלק מהמקרים, באותם מטא-מחקרים שמנתחים נתונים קיימים ממחקרים קיימים כבר אי אפשר לשנות כלום). נשמע לי די הגיוני.

והנה עוברים כמה שבועות, ומחקר אחר מוצא שכוסות קפה ביום יצילו את חייך ואתה תוהה לאן נעלם אותו adherence factor הפעם, או שמא הסגולות האמיתיות של הקפה טובות עוד יותר ממסקנות המחקר שכן הן מתגברות גם על ההרגלים הנלוזים של אלה מאיתנו ששתו שש כוסות קפה ביום בתקופה בה משקה האלים הזה נחשב לאחד מאבות הטומאה‏1. ומה אומרת הביקורת על המחקר החדש? הפלא ופלא, במקום אותו adherence שנשכח פתאום, אני נתקל בטענות הפוכות: מי ששתה קפה באוירה הקודמת היו בטח אנשים בריאים מאד מלכתחילה, כך המבקרים, שכן החלשים והחולים התרחקו ממנו במצוות הרופאים.

תיק"ו.
_________________
1- אפשר ללמוד משהו על איכות המחקרים בתחום התזונה מההסבר שניתן במחקר הזה לכך שמחקר קודם מצא שהקפה מזיק. מסתבר שבאותו מחקר מוטעה לא לקחו בחשבון את העניין הפעוט של עישון, כלומר את העובדה ששתיית קפה הולכת הרבה פעמים יד ביד עם עישון (מעשנים לשעבר בטח מקללים אותי, אם עובד עליהם אותו גל נוסטלגיה שעובר עלי עכשיו). עישון! מחקר שבדק תמותה מוקדמת, ואשר שימש בסיס להמלצות רפואיות, שכח להתחשב בעישון!
מחקרים אפידמיולוגיים 597171
נכון.
בכלל ריבוי המשתנים מחייב שהרפואה תתיחס לכל פציינט באופן אישי. מינון אישי של תרופות כבר מתחיל להכנס למיינסטרים. שמחתי לגלות אתר למינון אישי של קומדין

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים