בתשובה להעלמה עפרונית, 13/06/12 11:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוק על הגבלת הנחות נראה לי סתם בלבול מוח וכן גורם יותר נזק מתועלת. אבל לא נורא. בלבול מוח ? כמעט כל מבצעי ההנחות היו על ספרים לא חדשים, כנראה בגלל שנצברו סטוקים של ספרים שהיה צורך להיפטר מהם. זאת אומרת שהחוק לא חל עליהם. למה נזק ? כי יש ספרים שתומחרו במחיר גבוה ממה שהשוק מוכן היה לקנות, זה התברר רק לאחר שהספר הוצא למכירה. הוזלה של 25 אחוז ומעלה נועדה לתקן את מחירי הספרים הגבוהים מדי (בלעדיה היו פחות מדי קונים). עכשיו רוצים לבטל את האופציה לתיקוני מחיר, אם כך במה הועיל החוק ? האם יקרה משהו נורא ? לא חושב. ימצאו קומבינה לעקוף את החוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך. ספר מתומחר גבוה, משום שיהיה עליו מבצע של 25%. הטענה היא שבלא מבצעים, מחירו של ספר יהיה כ-55 שקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהמו"לים יודעים מראש מה המחיר "הנכון"? לכן נראה לי שהם קובעים מחיר התחלתי גבוה ואחר כך מתקנים אותו כלפי מטה כדי להתאים את המחיר לביקוש. (מחיר 55 ש"ח לספר איכותי כנראה לא ריאלי במדינת ישראל לרוב הספרים החדשים.) נניח שמו"ל חושב ששווה לו למכור ספר ב- 75 שקלים בשנה הראשונה, 70 שקלים בשנה השניה, 65 שקלים בשנה השלישית, כמו הוא מתכוון למכור אותו במחיר 30 שקל (בכל זמן שהוא) אם הספר ניכשל במכירה. בתור ספר חדש, הוא יתמחר אותו ב- 100 שקלים כדי שאם הספר יתגלה כלהיט הוא ירוויח עליו יותר, אם המכירות של הספר יהיו חלשות הוא יתן הנחה של 25 אחוז למשל, או הנחות אחרות לספר בודד. יותר מזה, השיטה של מחירי מבצע — 2 במאה, 3 במאה , 4 במאה, וכדומה — הם בעצם סיבסוד של מחירים (שהרי קונים רבים מתפתים למבצעים וקונים ספרים בלי לקרוא אותם אחר כך). כאמור, המו"ל אינו נביא לכן הוא אינו יכול לחשב מראש מה המחיר "הנכון" , הוא משתמש במחיר ראשוני גבוה והנחות גבוהות כדי שיוכל להגיע למחיר "הנכון" לפי תגובות השוק. עכשיו מקשים עליו את הגמישות של תיקוני מחירים. (לדעתי מוכרי הספרים ימצאו דרכים לעקוף את החוק, לכן לדעתי החוק הוא רק בלבול מוח.) ובכלל. לא חושב שהמדינה אמורה להתערב במחירי מוצרים. לא ספרים ולא נעליים. סופרים לא מרוויחים מכתיבת ספרים ? שיתפרנסו מדברים אחרים (עריכה, תירגום, אקדמיה). גם רוב הציירים לא מרוויחים מאמנות טהורה, אלא ממקצועות קרובים לציור אמנותי טהור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יתפרנסו מעריכה ותרגום אם המצב הנוכחי מקרין ישירות על שכר המתרגמים והעורכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל מבצעי ההנחות היו על ספרים לא חדשים? באמת? שאלה אחרת: איזה חלק ממחזור המכירות היו ספרים שנמכרו בהנחות? האם הם בסה"כ עודדו מכירות של ספרים שלא במבצע (כי ממילא כבר הגעת לחנות) או פגעו הצלחתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפיסקה הראשונה שלך. הערכתי: 95 אחוז מהספרים בהנחות של 50 אחוז ומעלה הם ספרים שיצאו שנתיים או יותר לפני מבצע ההוזלות. אני מבסס את ההערכה שלי על חנות צומת ספרים גדולה שנימצאת 10 דקות ממקום מגורי, אני מבקר שם בערך פעם בחודש (לא לקנות ספרים אלא בדרך כלל רק לעלעל). לגבי השאלה שלך בפיסקה השניה. אין לי מושג בעניני כמויות מכירה , שהרי אין לי גישה להנהלת הכספים שלהם. לגבי עידוד מכירת ספרים לא מוזלים, אני מניח שאם החנות משגשגת גם ספרים לא מוזלים נימכרים היטב (מהסיבה שציינת, או משום שיש קוראים שרוצים ספר ספציפי בכל מחיר סביר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי בתגובה הראשונה שלי בדיון הזה, אין לי דעה מגובשת על הצעת החוק. אני לא מכירה את החומר מספיק לעומק. ורק הערה - יש טענה לפיה קביעת מחיר גבוה נובעת מכך שההוצאות מחשבות מראש את המבצעים האימתניים ומשקללות אותו. לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל בהנתן שרשתות ספרים והוצאות ספרים הם גופים עסקיים שמטרתם למכור, לא מן הנמנע שבעקבות החוק המחיר יתאזן למחיר שהוא לא 80 שקל לספר, כדי שאנשים ימשיכו לקנות. הרי קביעת מחיר (מלא) לספר הוא לא גזירת גורל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לשפוט את ערכו של החוק הספציפי, אני רוצה להעיר משהו כללי. אפשר לטעון שההשוואה בין "ספר" כמושג, למוצר היא השוואה מעוותת. מבחינת הנסיון להעביר את החוק הזה, אפשר לנסות השוואה מתאימה יותר, ל"כסף" כמושג. מקובל, או לפחות היה מעשה של ממשלות שהתערבו ע"מ לשמר ולקיים תשתיות פיננסיות באמצעות הצלת בנקים, הזרמת כספים או רגולציה פיסקלית-חוקים (ישראל שנות ה-80, ארה"ב בשנים האחרונות, אירופה בימים אלה). המבנה הפיננסי הוא מבנה חברתי שהוא יותר מסתם חיוני. הוא חלק מאושיות החברה המודרנית, עצם מעצמותיה, תשתית אינהרנטית המגדירה את החברה כפי שהיא. ולכן, מדוע שהמדינה לא תתערב גם ע"מ לשמר את המבנה והתשתית החברתית שמגדירה מהו האדם? למילה הכתובה ערך עמוק בפני עצמו. היא איננה משהו שנוסף אלא משהו שמקדים את היות האדם המודרני, התשתית המכוננת את אושיות האדם (הרבה לפני שנוצרו מבני תשתית פיננסיים). בבסיסה, ה"מילה" (קרי, ההתגלמות הכתובה של ה"שפה") איננה מוצר תרבותי, כי היא מגדירה את האנושות כפי שהיא, בדומה ל"כסף" (ובשונה משאר האומנויות). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |