בתשובה לאיולה, 16/06/12 14:35
כולנו מפספסים משהו 597639
1. נכון, אבל לטעון את הקורא פעם בכמה שבועות זה לא באמת מוגזם.
2. הקורא הממוצע לא יזדקק לעולם לתמיכה טכנית בשביל להשתמש בקורא דיגיטלי סביר.
3. יש ספרים שניתן להשאיל דיגיטלית וכמובן שתמיד ניתן להשאיל גם את הקורא.
4. גם לספרים דיגיטליים מסויימים, בנוסף לספריות להשאלה.
5. כשהייתי ילד, יכולתי לקרא רק מהאוסף המוגבל שהיה בספריה או חנות הספרים המקומית. כיום, בחינם, נגישים לי מליוני ספרים, ועוד מליונים בתשלום. לכולם אני יכול לגשת ממספר מכשירים שונים שקיימים היום כמעט בכל בית.
6. אמזון לוקחת 30%, הרשתות בארץ (ממה שקראתי) כ70%.
7. ספרי החינם קיימים במספר מאגרים מגובים, הסיכוי שיקרה לכולם משהו (וישארו בני אדם לקרוא אותם) זניח. לגבי ספרים שנקנו, הם בד"כ גם קיימים ב"ענן", הסיכוי שיקרה משהו למידע שהספר שלך או לקובץ של הספר עצמו קטן משמעותית מהסיכוי שהעותק הפיזי שבידך יהרס. הקינדל/נוק יכולים להתקלקל, אבל הספרים שקנית ישארו שלך.
כולנו מפספסים משהו 597645
1. מוגזם למי? אם אתה כגר בעולם הראשון בסביבה עתירת חשמל זול, סבבה. מה אם לא?
2. אותו כנ"ל: מי הטיפוס האידיאלי של הקורא לדעתך? עד כמה אפשר להכליל ממנו על כל שאר האנושות?
3. נכון, ויש גם כאלו שלו. הפצה של קבצים, בניגוד לספרים פיזיים, קל הרבה יותר למשטר.
5. כאן אין לי מחלוקת איתך. מצד שני, לא אמרתי שאני רוצה לבטל לגמרי את ההפצה האלקטרונית, אז וולטר בתגובה לרוסו לא רלוונטי כאן.
6. ומה יפריע לה לקחת כמה אחוזים כשרק תרצה כשלא יהיו ספרים פיזיים?
7. זו הנחה מעניינת, אבל עד כמה היא נכונה? האמת היא שאין לנו נסיון עם שימור מידע בקנה מידה כזה ולאורך פרק זמן כזה. מה יפריע למפיץ להכריז שאפשר להוריד כל קובץ רק חמש פעמים ואחר כך זבש"י?

הבעיה האמיתית עם ספרים דיגיטליים היא העובדה שהם באים עם רשיון משתמש. אם נצליח לפתור את זה בצורה טובה, זכינו. אם לא, אנחנו בצרות.
כולנו מפספסים משהו 597655
1. חשמל (בטח שבכמות הדרושה בשביל קורא אלקטרוני) נגיש היום לרוב המוחלט של האנושות. הייתי במדינות בהן יש חשמל שעות ספורות ביום ולפעמים לא כל יום, אבל לצורך הזה זה יותר ממספיק.
2. כבר היום הקוראים ממש פשוטים, ונעשים פשוטים יותר עם הזמן. בו בזמן האוכלוסיה הופכת מוכשרת יותר בהפעלת טכנולוגיה. אני לא חושב שקשיים בהפעלה הם שיקול מהותי.
3. ספרי את זה לתעשיית הסרטים. הבעיה כאן היא בעיקר של המפיצים, במניעת הפצה חינם.
6. ומה מפריע להוצאה/סופר ללכת למתחרה ? יש יותר מחנות ספרים אחת ברשת.
7. אמזון וגוגל מאכסנות כמויות אדירות של מידע, מזה מספר שנים, בלי איבודים משמעותיים. בזמן הזה, המון אנשים איבדו את הספרים שלהם למשל משריפות. לגבי מגבלות, היום מפריע החוזה המשפטי. יכול להיות שהחוזה ישתנה בעתיד (לגבי ספרים עתידיים) ולך תהיה הברירה לקנות מספק אחר או להוריד גרסה פיראטית, אם החוזה לא מקובל עליך.
כולנו מפספסים משהו 597661
1+2. אתה באמת רואה בית ספר באזור נחשל באתיופיה עם קוראים אלקטרוניים במקום ספרים?

3. למה? זה מדיום שונה לגמרי.

6. כל מיני דברים: שוק קטן (שפות שאינן אנגלית/ספרדית/צרפתית), הסכמי כבילה כאלו ואחרים,

7. "מספר שנים" לא נשמע מספיק משכנע ל"אלף השנים הבאות". מה יקרה אם תאבד שרת, מאיזו סיבה שלא תהיה (אסונות טבע? פיגוע? לוחמה דיגיטלית?)? למה לקנות חדש במחיר מלא או להוריד גרסה פיראטית זה יותר טוב מלקנות יד שנייה בזול?
כולנו מפספסים משהו 597672
1+2. בהחלט.
לא כל המיזמים שלהם הצליחו (חלקם גם נכשלו גם מסיבות ארגוניות ומסיבות פוליטיות. נדמה לי שאחד המיזמים אפילו נכשל בגלל התערבות של אינטל)
מדובר על שפות עם מעט דוברים משכילים יחסית‏1. אבל נראה שכשיש כסף של האו"ם להשקיע, זו אחת הדרכים היעילות להשקיע אותו בקידום החינוך.

3. כשאין DRM, אין בעיות להעביר ספרים (אין משמעות להשאלה: פשוט מעתיקים‏2. הטענה הנפוצה אצל הוצאות הספרים היא שאי אפשר להרוויח כסף מספרים אלקטרוניים ללא מגבלות DRM. כך זה היה גם בתעשיית המוזיקה ובערך מאותן סיבות. לכן לא מן הנמנע שבעתיד המוסכמה הזו לא תהיה מובנת מאליה.

6. שפות לא נפוצות? שוק קטן? את טוענת שאמאזון יכולה להיות מונופסון ביחס להוצאות הספרים? יש לי רעיון: נחוקק חוק שיאסור על <הכללה זו או אחרת של אמאזון לצורכי החוק> לדרוש מחיר גבוה מדי על ספר ב18 החודשים הראשונים לפרסומו.

7. מה יקרה אם תהיה שריפה בספריה הלאומית ויאבדו העותקים היחידים של כל מיני ספרים? (כן. יש לי עוד סערות בקנה).

1 אחד המדדים הפשוטים והפשטניים להשוואת האוריינות הטכנולוגית של דוברי השפה: גודל הוויקיפדיה של אותה שפה. לא בדקתי עבור אותן הארצות. אתם מוזמנים לבדוק.
2 באותה מידה שהעתקה במחשב אינה הזזה, ובחיים האמתיים אין כמעט copy & paste אלא יש הרבה יותר cut & paste).
כולנו מפספסים משהו 597676
1+2. פעם פעם לפני הרבה זמן הסתובב כאן המשפט שאנקדוטות הן לא צורת היחיד של נתונים.

(הערת שוליים 1 מתייחסת לאוריינות טכנולוגית בשפת האם בהנחה שאיננה אחת מהשפות הגדולות. רוב האנשים בעולם הם דו לשוניים, ויכול אדם להיות בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה באנגלית ועדיין דובר ילידי של מוהוק).

3. "אין בעיות" טכנולוגיות או חוקיות? העניין הטכנולוגי הוא משני כאן. "לא מן הנמנע" נראה לי כמו הימור גדול מדי בהכרעה האם מעבר גורף לספרים דיגיטליים הוא דבר חיובי או לא.

6. בבקשה, חוקק חוק. בהצלחה בנסיון להתגבר על האינטרסים הכלכליים שיעמדו מולך.

7. שאלה מצויינת, וכמובן שהיא מאוד חשובה. זה יהיה דבילי להגיד שמדיה פיזית תמיד עמידה יותר ממדיה דיגיטלית, אבל באותו אופן נשמע לי די דבילי פשוט להניח את ההיפך.

אגב, ספרים יחידאיים זוכים להשגחה צמודה והדוקה מאוד. מה מבטיח לך שעותקים דיגיטליים יקבלו יחס זהה?
כולנו מפספסים משהו 597680
הראיתי לך דוגמה למיזם שעובד בין השאה ברואנדה וקניה. לא ברור לי אם הם פועלים גם באתיופיה. החומרה תוכננה מראש עבור האזורים הללו. אבל את האנקדוטה המוצלחת מכולן שכחתי: תגובה 586321. אני מוכרח לציין שלא ראיתי שום פרוט סביר על מה שקרה שם ולכן אני קצת מסופק אם זה אכן קרה. בכל מקרה אני מניח שהדבר הזה גם נועד להדגיש שהדגם הבא של OLPC (דגם 3, להבדיל מדגם 1.75 שמופץ כיום: הבסיס שלהם די דומה. העיצוב שונה מאוד) אמור להסתדר לבד מטעינה סולארית גם ללא מקור חשמל.

3. למה שיהיו בעיות טכנולוגיות או חוקיות להעתיק קבצים שאין בעיות חוקיות להעתיקם?

6. רעיון טוב. יש לי אפילו הצעה לשם עבור החוק: חוק פו [ויקיפדיה].

7. המדיה הדיגיטלית בכללה, כלומר אוסף כל העותקים על מדיומים שונים, הוא אכן יותר עמיד (ככל שיש יותר עותקים שונים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים