מילים דבש ותוכן רעל 598211
נערך פה דיון של יפי נפש, עמותת "גישה", על המסכנות של תושבי עזה ולמה עלינו לעודד את שיגשוגה של עזה למען "השלום" (או לפחות למען שקט זמני).

מילים מתוקות מדבש, למען הפלשתינים. אבל מה האמת בעניינה של רצועת עזה ? האם תושבי רצועת עזה בהנהגת החמאס יקדמו שלום ? יקדמו חצי שלום ? יקדמו רבע שלום ? מה פתאום: תכליתם (בטווח הארוך) הוא להחריב את מדינת ישראל ולצרף את פלשתין ל"ארצות הברית של עמי ערב".

להלן סרטון של תומכי ד"ר מוסרי במצריים, במסגרת מסע הבחירות שלו לנשיאות מצריים. קראו את התרגום לאנגלית של הנאום, הכונו לצרות שיבואו אלינו ממצריים בשנים הקרובות (כאשר רצועת עזה עלולה לשמש ראש גשר לאיום מצרי על ישראל, כאשר השעה תהיה נוחה לכך). הסרטון מדבר בעד עצמו (נשיא מצריים כנראה בעד השמדת ישראל, רצועת עזה תשמש כראש גשר לצורך זה).

רצועת עזה היא אוייב של ישראל ואין לנו שום אינטרס להנעים את חיי התושבים שלה. מוטב לנו שמדינת האויב הזו המורסה שנקראת "רצועת עזה" — תתנוון לחבורת קבצנים כדי למזער את נזקיה העתידיים.

מפרסם המאמר, מדבר על חמלה על תושבי עזה למען ערכים הומניים. אותו איש אינו מדבר בשם הערכים היהודיים (אולי הוא מדבר על ערכים נוצריים או ליברליים). הערכים היהודיים (בהבדל מהערכים הנוצריים והליברליים), הם ריאליים מאוד: זכור את העמלק (והשמד אותו ככל יכולתך). הציווי "זכור את העמלק" הוא ציווי היסטוריוסופי: זהה את אויביך, את הפוטנציאל שלהם להשמיד אותך והשמד אתה אותם.

הערכים היהודיים (בהבדל מהערכים הנוצריים והליברלים) מזהים מיהו האוייב ליהודים וכיצד צריך לנהוג בו, במסגרת האפשרויות הריאליות של ימינו.

החנקת רצועת עזה היא אחת האפשרויות הריאליות המעטות שיש היום להלחם באויבי ישראל, עלינו לעשות זאת בלא נקיפת מצפון

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים