בתשובה ליוני אשפר, 25/06/12 13:36
598309
ראשית אני לא מבטל את דעותיך או מזלזל בהן, אני גם מעריך את מה שאתה עושה ואת נקודת המוצא ההומניסטית שלך. ואולם אני תוהה האם אתה מתנגד לסגר בבחינה הומאניטרית, שהרי אז אין טעם לדון במדיניות, או שאתה מתנגד לו בבחינה פוליטית שכן אז נבקש לדון דווקא במדיניות ואת הנימוקים ההומניסטיים נשאיר בצד. כך או אחרת, אם דבריך נאמרים ביושר, יהיה עליך לתת התייחסות שווה הן להטלת הסגר והן להסרתו. אז בבקשה תסביר.

כמו כן אני עדיין תוהה מניין גזרת את אותה עמדה משפטית המטילה על ישראל אחריות לאפשר חופש תנועה בין עזה לגדה. מהסכמי אוסלו? מהמיית הלב? מסדר יום פוליטי? שהרי זו הנקודה לדיון. האם חלה עלינו האחריות לכך וכך עניינים אזרחיים בעזה, או שלא חלה עלינו האחריות. אם כן, למה? היכן היא מתחילה? היכן היא נגמרת? והאם חלה אחריות גם של הצד השני כלפינו?

כמו אמ, גם אני לא שותף לדעתך שעלייה ברמת החיים תייצר קירוב לבבות, הגם שישנם שסבורים אחרת. לדעתי זה יכול היה להיות נכון בסיטואציה מאד מסויימת, ולא זו הסיטואציה, לא מול עזה ולא במזרח התיכון. הדוגמא האולטימטיבית אולי היא פיגועי הטרור של בן לאדן שלא נולדו בעוני. בכל מקרה, שאלה זו, לפי כל הציטוטים שהצגת, עליה להיות נידונה במסגרת שאלת המדיניות, ולא בבחינה עקרונית. כך גם עליך להציג את הדברים כשאתה מביא ציטוטים על ההקלות שבאו מאוחר יותר ולדון אותה לא בתור עמדה עקרונית שגויה או נכונה, אלא בתור שינוי מדיניות. והמדיניות אכן השתנתה, וזה קרה על רקע של מגעים שנערכו אז מאחורי הקלעים שנועדו לפייס את הטורקים ולהוריד אותם מהעץ כשהתפוצצה פרשת המרמרה. זה הכל.

אני רואה המשכיות בין המדיניות משנת 2006 לבין המדיניות בשנת 2007. מדיניות הסגר כבר נשלפה מן המוכן, דובר על שורה של צעדים שאמורים להתבצע בהדרגה כדי לשמור על פרופורציונאליות, וכוונתם אחת - ניתוק הקשרים מול עזה עד למינימום ההכרחי. נדמה לי כי באותה החלטה ממש הוגדרה עזה כשטח אויב. ישראל סגרה את גבולה כפי שזכותה לעשות. בשום שלב ישראל לא אסרה על הכנסת סחורות מחו"ל, וגם הוסיפה משלה על חשבון משלם המיסים הישראלי. על כן עליי לשוב ולשאול מיהי אותה מקהלה שעליה אתה מדבר. מי מרכיב אותה. מי מייצג אותה. לגבי האו"ם, הרי שהוא בעצמו אישר את הסגר בתוך פורום הקווארטט.

בסופו של יום, לדעתי, המדיניות הישראלית נחלה הצלחה. עזה שוב איננה חלק שלא נפרד עדיין מישראל. ישראל אינה צריכה לתרץ, להסביר את עצמה בפורומים בינ"ל, למה כך ולמה אחרת, וגם לא נחשבת כובשת. כל תהליך השלום נולד בשעתו עם הקריאה- בשביל מה אנחנו צריכים את עזה. ואנחנו באמת לא צריכים אותה. לכן גם תמכתי בהתנתקות. אבל נראה שבעיניך אנחנו עדיין קצת צריכים אותה..?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים