 |
האוסטרקון שמצא גרפינקל בחירבת קיאפה קודם ללוח גזר ולדעתי זהו הממצא החשוב ביותר מבין שפע הממצאים החשובים שם.
אאז"ן לוח גזר (וגם אבן תל זית) כתובים בכתב (האלפבית) העברי-פיניקי, בעוד האוסטרקון מתל קייאפה משתמש בבכתב הפרוטו-כנעני. כלומר, לוח גזר בהחלט שונה מכתובות כנעניות מקבילות. בשפה וגם בכתב. (יתכן שהתכוונת לומר שאין הבדל בין האלפבית העברי לזה הפיניקי. האלפבית הפרוטו-כנעני קודם לו ובודאי שונה ממנו).
כאן טמונים שני ממצאים חשובים ביותר:
א. ע"פ טענת החופרים והמפענחים הכתב אמנם כנעני אבל הכתוב עברי. ע"פ טענתם הביטוי "אל תשא" הוא עברי ייחודי. כלומר להבדיל מן הכתובות הקודמות, יש לנו כאן הוכחה ראשונה לשימוש עברי בכתב הפרוטו-כנעני. זה מתיישב יפה עם הסברה הרווחת שהכתב העברי-פיניקי הוא גרסה משופרת ומאוחרת של הכתב הפרוטו-כנעני, אביו הקדמון. במילים אחרות העברים הקדמונים של תקופת הברזל I (יהודאים ואולי גם ישראלים) השתמשו בתחילה באותו כתב כמו שכניהם הכנענים. הגרסה העברית-פיניקית הופיעה אצלם מאוחר יותר איפושהו בתקופת הברזל II (ימי בית עומרי והלאה).
ב. אם אכן הפענוח נכון והמדובר בעברית, מדובר כאן בטקסט חברתי\משפטי ולא בטקסט פולחני/מנהלי מה שמרמז באופן ברור על חברה עירונית מפותחת שאי אפשר לתאר אותה כחברה כפרית או אפילו של עיירות קטנות המשמשות מרכזים של חברת רועים ונוודים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש