בתשובה ליוסי, 01/07/12 7:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה עם זה היא, כאמור, שהעובד לא שייך לחברה ולא צריכה להיות לה זכות על גופו. (לגבי וולמארט, אבדוק). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה הקשר לזכות על גופו? הוא יכול לעשות עם גופו מה שהוא רוצה, ואין לוולמארט שום מילה בעניין (לפחות במה שנוגע לביטוח החיים, ולפחות עד כמה שאני מבין, ובכפוף לשאר סעיפי חוזה ההעסקה ולכל דין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק: כשם שלך אין זכות לבטח אותי כשאתה המוטב, גם לוול-מארט לא אמורה להיות זכות לבטח את עובדיה כשהיא המוטב. אם חברה משלמת על ביטוח חיים לעובדיה *כשהם בוחרים את המוטבים*, זו הטבה עבורם. אם החברה מחליטה שהיא המוטב של ביטוח החיים, הרי היא מצהירה כאילו יש לה איזו זכות על גופו של העובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? אני יודע שהפקות קולנוע מבטחות את השחקנים הראשיים שלהם כאשר הן המוטבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - הסברתי כבר. לטעמי כשאתה עובד אצל מישהו, המצרך שאתה מספק לו הוא עבודה, לא זכויות בגוף שלך (למעט,אהמ, עבודות מסויימות). לפיכך, המישהו הזה לא אמור להיות בעל יכולת להיות מוטב מהגוף שלך בלי בחירתך. וזה נכון לדעתי גם להפקות קולנוע. הן יהיו זכאיות לבטח את עצמן נגד נזק שייגרם להן כתוצאה מאי-הופעת שחקן מסויים, מסיבות שיכולות לכלול מוות; אבל אני לא חושב שהן אמורות להיות זכאיות לבטח את *הגוף* של שחקני הקולנוע לטובת עצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה ירדן לא יכול לבטח אותך או את הירח. זה רק הימור. (פרט לניגוד אינטרסים שעשוי להיווצר מעצם הישארותך בחיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין לו זכויות עליך. כל אחד יכול להמר על הכל, כמובן, אבל הימורים לרוב לא זוכים להטבות מס ולא נחשבים כפעילות עסקית לגיטימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכשיר הפיננסי עובד כך: זקנים וחולים מוכרים לבנקים להשקעות את פוליסת הביטוח שלהם ומקבלים תשלום במזומן לפי חישוב מסוים, נניח תוחלת החיים. הבנקים מאגדים את הפוליסות לאגרות חוב הנמכרות למשקיעים, למשל קרנות פנסייה. המשקיעים מקבלים תשלום כשבעל הפוליסה נפטר, וככל שהוא נפטר מהר יותר התשלום גבוה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה שלא צריכה להיות הטבת מס כולם כאן מסכימים. ה''הימור'' כאן נראה לי כן לגיטימי אם באמת אני עלול להיפגע ממותך. אני עדיין לא מבין למה אתה רואה את זה כזכות עליך או על גופך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר כתבו כאן, במקרה הזה אתה לא מבטח את חייו של אותו אדם אלה מבטח את עצמך מפני הנזק שיגרם אם אותו אדם יפסיק לעבוד אצלך. ביטוח הוא אחד מהדרכים להתמודד עם סיכונים של המבטח. האינטרס של אותו מבטח הוא שהסיכון לא יתממש אף פעם. על זה הוא משלם, ולכן אם הוא לא יצתרך את הביטוח אז הוא זה לא נחשב שהוא הפסיד כסף. אם המוטב הוא איננו המבטח או שסכום הביטוח גבוהה מההפסד כתוצאה מהסיכון, אז הביטוח מאבד ממשמעותו והופך לסתם הימור. דרך אגב, איזה נזק וולמארט יספגו ממותו של מנקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: האם לדעתך לגיטימי או חוקי שאני, כאדם פרטי*, אקנה פוליסת ביטוח חיים עסיסית למדי על שמך, או על כל אדם מקרי אחר שאני מוצא בספר הטלפונים?** (ועוד שוב: יש הבדל בין חברה שקונה ביטוח *לנזקים שיכולים להיגרם לה כתוצאה ממות של אדם בעמדת מפתח*, לבין חברה שקונה *ביטוח חיים של האדם עצמו, בלי תלות בנזק*). *ולא רצחני במיוחד. **אני בטוח שפרטים זניחים כמו ת.ז. אפשר למצוא בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, וכל אדם זר ובלתי רצחני, מוזמנים בזאת לקנות ביטוח - אני מוכן גם למונח "הימור" - על החיים שלי. לא מפריע לי בכלל, אני אפילו קצת מוחמא מתשומת הלב. בנוגע לפסקה שבסוגריים, אני לא רואה תסריט סביר שבו חברה תקנה ביטוח חיים על עובד בלי *קשר* לנזק. ייתכן שהחוזה לא תולה את גובה הפיצוי בנזק, אלא משתמש במשתנה הבינארי "להיות או לא להיות" כקירוב גס לנזק. בדוגמה הספציפית של וולמארט כבר עלה כאן שזו רק תוצאה מעוותת של דיני המס. עדיין אני לא רואה בכך בעיה מוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |