בתשובה לצפריר כהן, 11/07/12 20:07
כולנו מפספסים עוד משהו 599568
ריבוי התמונות הדיגיטלי הוא בדרך כלל "30 הטייקים שניסיתי עד שתפסתי את הילד גם מחייך וגם לא עוצם עיניים וגם נותן יד לאחיו וגם שניהם לא מסתירים את הנוף". במקום לזרוק את הניסיונות הלא מוצלחים, אנשים שומרים את כל הטייקים האלה, מעלים את כולם לפליקר/פייסבוק וכל התמונות כמעט זהות. בצילום מודפס באמת יש הרבה פחות טייקים, אבל בבגרותך אתה זוכר בדיוק את הצילום האחד ההוא של שני האחים אוחזים ידיים, גם אם אחד מהם לא חייך.

בקצרה, אולי זו רק אני, אבל אצל צלמים חובבים ספר התמונות לא קשור לאיכות. בצילום דיגיטלי הכמות היא לא יותר מניסוי וטעייה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599576
לי אישית לקח קצת זמן ללמוד לזרוק, אבל למדתי את זה די מהר. לעומת זאת, התוצאה המידית הייתה שאני לא חושב בזמן הצילום אם התמונה חשובה או לא אלא מצלם, ומסנן בבית (לפני או אחרי ההעתקה מהמצלמה). לדוגמה: יותר פשוט לי לצלם כמה ניסיונות של אותו הצילום (אני יכול לבדוק בזמן אמת פחות או יותר מי מהם הצליח). אחת התוצאות היא שיש לי יותר תמונות מוצלחות.

לעניין מה שזוכרים: אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, הם לא היו נזקקים לריטוש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599578
גם אני למדתי למחוק ("לזרוק"). אבל זה רק מוכיח שאין יתרון ל*שמירה* של כל עותקי הניסיונות.

(אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, היו משפצים לו את הזקן בפוטושופ ומוסיפים שקיעת שמש על המרפסת).
כולנו מפספסים עוד משהו 599581
נכון. אבל התוצאה הסופית היא יותר תמונות מוצלחות ששווה לשמור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599676
בהנחה ציוניוסטית שזה היה ריטוש ולא זיוף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים