בתשובה ליובל נוב, 08/08/12 10:36
עליקמא הקטן 600781
נראה לי די ברור שהיא היפה מכולן מאחר והיא מרמזת על יחסי שלום ושכנות טובים בינינו לבין שכנינו. אני מהמר (מזכרון כמובן) שהשיר יצא בשלהי שנות השבעים, כשהשלום עם מצרים עדייו ריגש את לבבות העם, והקונוטציה היתה ברורה.
עליקמא הקטן 600787
כידוע, נעמי שמר לא היתה בדיוק מתומכי הסכם השלום עם מצרים. אני זוכר היטב את כתובות הגרפיטי "אל נא תעקור נטוע" ברחבי סיני בתקופה שלפני הפינוי, וראה גם את שירה "הכריש".
עליקמא הקטן 600794
אולי היא תמכה בשלום אבל לא בהחזרת שטחים‏1 ועקירת אנשים?

בכלל לקחת שורות מסוימות משיר, יחד עם הכפפת מילות שירים לאג'נדה פוליטית סדורה ועקבית, הן שתי פרקטיקות שמנסות לרבע את העיגול ולרציינל את האמנות באשר היא. עוד נגלה שמשורר מסיום בשיר מסוים סותר את שאמר בשיר אחר. אבוי!
______________
1הפונז במוד פרובוקטיבי ביום חם שכזה
עליקמא הקטן 600797
לרציינל: לשכל? לשכל ישר?
עליקמא הקטן 600798
להגיין אולי? To rationalize
עליקמא הקטן 600827
*מסירת* שטחים.
עליקמא הקטן 600828
במבט ראשון רציתי לומר שאתה צודק, אבל אז נזכרתי שהשטחים הנידונים אז היו חצי האי סיני, שאכן נכבש ממצרים - מדינה ריבונית - כעשר שנים לפני כן, והוחזר לידיה של אותה מדינה.
עליקמא הקטן 600833
עליקמא הקטן 600815
וראה גם את שירה שלומית בונה סוכת שלום. די ברור שהיא תומכת בזכות השיבה ("יבואו השכנים ולכולם יהיה מקום").
עליקמא הקטן 600835
ופה אי אפשר שלא ךהזכיר את הנוסח המתקדם 'שלומית בונה פצצת אטום' שהיה נפוץ במקומותינו
עליקמא הקטן 600836
ובמיוחד מתאים הסיום הידוע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים