בתשובה לשי מור, 02/03/02 11:59
קצת מוריס טרי 60088
בני מוריס על הסרבנות- מתוך מאמר שהופיע היום ב"ג'ואיש כרוניקל"

During the first intifada, 20 years later, he went to prison for refusing to do reserve duty on the West Bank. Asked whether he would do the same now, he replied: “I probably would go.” Why so? “It weakens the country, weakens its staying power and encourages the enemy when you have this phenomenon of refuseniks. Why should the Palestinians cease fire when they see that fire is bringing about the crumbling of Israeli society?” Some said the same in the last intifada, I reminded him. “The last intifada,” he argued, “was a struggle for liberation from occupation. They didn’t talk about the right of return, which is a formula for the destruction demographically of the Jewish state. They didn’t use atrocious terrorism. They threw stones at soldiers to end an occupation, and that was something I could sympathise with

קצת מוריס טרי 60127
אינני מבין מה הרבותא.
בני מוריס הוא היסטוריון משובח, שעשה את עבודתו האקדמאית באופן מנותק מדעותיו, שהן ציוניות קלאסיות (או, ליתר דיוק, פוסט-ציוניות שהתגלגלו חזרה אל הציונות הקלאסית במסגרת תהליך ''ההתפכחות'' הידוע לשמצה).

מחקר מדעי חייב להיות מנותק מדעותיו הפרטיות של המבצע אותו, ובני מוריס הוכיח שהוא יודע לעשות את ההפרדה הזו, ועל כן הוא בגדר ''היסטוריון חדש'', בניגוד לאלו ה''ישנים'' אשר לא הקפידו לבצע את ההפרדה הנ''ל, והביאו ממצאים היסטוריים מעוותים על פי תפיסת הממסד ותפיסתם שלהם.
"רבותא" על הבוקר? 60131
אני אמרתי משהו? בסה"כ הבאתי ציטוט, בתום לב... [תוכיח שלא*]

[*כללי הברזילי של הסמיילים שימושיים מאוד לפעמים).

נ.ב. "תמהני" קטנטן: "תהליך ההתפכחות הידוע לשמצה".... ב"לשמצה" יש שמץ של המ... שיפוט ערכי, חד-צדדיות, ואי-ניתוק מדעות פרטיות, לא?
"רבותא" על הבוקר? 60151
לפתוח סוגריים מרובעים ולסגור עגולים זה סוג של טקטיקה כדי לבלבל את האויב?

מובן מאליו שיש פה שיפוט ערכי מצדי, אני אומר את הדברים בתור אדם מעורב ובעל דעה, ולא בתור היסטוריון. (ואני גם לא היסטוריון, אז אני בכלל פטור מ"אשמה")

אגב, גישה בריאה יותר לבחינת עבודת ההיסטוריון מזו שהצגתי למעלה היא להניח כי שום היסטוריון אינו מסוגל להפריד לחלוטין את העבודה המדעית שלו מדעותיו האישיות, ועל כן יש לבחון אותה באופן מתמיד והשוואתי בהתאם לכך.
מובן שעדיין יוצא כי ההיסטוריונים החדשים הינם מדויקים ואובייקטיביים יותר מן אלו הישנים, אך לא באופן מוחלט, ולעתים בגלל נסיבות טכניות של מידע רב יותר העומד לרשותם, כלים מחקריים מתקדמים יותר וכו'.
"רבותא" על הבוקר? 60166
{לא, זה מה שקורה כשעונים לפני שמתעוררים לגמרי#

לעניין עצמו- התגובה המקורית שלי היתה לשי מור, שביקש לעורר דיון ציבורי בנושא הסרבנות. ודאי תסכים עמי שדעתו של מוריס בעניין זה חשובה לפחות כמו של כל אדם אחר מהציבור. (הרי לא תטען שרק למי ש/אינו/ היסטוריון מותר להתבטא בנושא...)

אך יותר מזה, למרות שאתה כאילו צודק שיש להפריד בין האיש בעבודתו, לבין דעותיו הפרטיות, נראה לי שהיות שעבודתו היא בתחום ההיסטוריה של הסכסוך, ודעותיו הן על הסכסוך, ואותן דעות עברו שינוי בשנתיים האחרונות (ראה הלינק שלי בתגובה לאפופידס)- איכשהו, כן מעניין במיוחד לשמוע דווקא אותו.

(ואת האמת- האם היה מפריע לך כך ציטוט ממישהו אחר?)
טיפה אפופידס משומש 60146
חן חן אסתי, עכשיו אני יודע שאני לא לבד (תגובה 56142). בהמשך לנימה אישית זו, אציין שגם בסירובי אז לא הצלחתי חלק מקבוצה (אפו המסכן). ניסיתי ללכת לפגישה של "יש גבול", אבל נאלצתי להתאפק לא להקיא כשפייסל חוסייני הוזמן לשם ודיבר על "זכויות האדם" של עמו שאכן הופרו ע"י צה"ל, כאשר ההתיחסות לזוועות המדהימות שעוללו הם אז לעצמם היתה כאל דבר טבעי עד לגיטימי. זאת, למחיאות הכפיים המעריצות של רוב העדר הסהרורי שנכח שם. יותר לא הופעתי שם.
עוד קצת מוריס, מהמקרר אבל טעים 60162
טוב, לא בדיוק קצת- מדובר במאמר ארוך למדי שפרסם מוריס ב-‏21/2/02 ב"גארדיאן".

אם תעיף בו עין תראה שלא רק בעניין הסרבנות יש בינך לבין מוריס תמימות דעים, אלא גם בנקודות האחרות שהעלית בלינק שלך.

[על קצה המזלג- מוריס מסביר איך ולמה השתנתה חשיבתו על הסכסוך במהלך השנתיים האחרונות; וכיצד הוא עבר מאופטימיות לגבי סכויי השלום לפסימיות מוחלטת. והוא מעביר בקורת נוקבת על הפלסטינים, ועל ערפאת השקרן]

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים