 |
לציבור היה אז יותר כוח, במובן זה, שלפחות בתקופת הראשית, מקבלי ההחלטות חשו מאויימים מהתפרקות של הסדר הציבורי. הם חשו שאין בכוחם לשלוט ממש על הציבור. לדוגמה במחנות העולים היו שביתות רעב בשל איכות/כמות האוכל. שרי הממשלה וכן ראש הסוכנות, שנתקלו בשביתות, התפרצויות למשרדי ממשלה/רשויות/סוכנות שונים חששו מאיבוד שליטה - פשוטו כמשמעו. משום כך היה צורך להיענות בכל דרך לצרכים ולהידבר באופן ישיר ככל שניתן עם האזרחים כדי לזכות באמונם או לפחות כדי להשיב את הסדר על כנו. השלטון היה זקוק לשיתוף הפעולה של האזרחים בשורה של עניינים נוספים - כמו למשל משטר הצנע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש