בתשובה לדורון הגלילי, 19/08/12 11:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התופעה הפסיכולוגית של שנאה לאנשים שמתעסקים עם כסף היא עניין מרתק, שמתחברת באופן היסטורי גם לאנטישמיות, והציטוט שלך (זה לא של מארק טווין?) מדגים אותה מצוין. כן, בנקאים ילוו כסף בתנאים טובים יותר לאנשים שמצבם טוב ויש סיכוי גבוה יותר שהם יחזירו את הכסף - וזה מצוין, זה בדיוק התפקיד שלהם. בנק הוא לא מוסד צדקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבמצב טוב, לעיתים קרובות כלל לא צריך את הכסף. ________________ בזמנו בבנק היו מציעים לי הלוואה כל שני וחמישי, מיוזמתם, רק משום ששוכב לי הרבה כסף בעו"ש והרבה בפק"מ כי לא ידעתי מה לעשות עם הכסף. בשלב מסויים זה נהיה מטריד. הבנקאית: "ראינו שיש לך הרבה כסף, אז אנחנו מציעים לך הלוואה בתנאים נוחים. את לא רוצה להחליף רכב או לנסוע לחופשה?" אני: "ואת לא חושבת שהואיל ושוכב לי סכום נזיל גדול מסכום ההלוואה שאתם מציעים, הייתי פשוט משתמשת בו במקום לקחת הלוואה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מוכר נעליים ימכור נעליים למי שיש לו מספיק כסף לקנות אותם. אבל לעיתים קרובות אנשים שיש להם מספיק כסף כדי לקנות נעליים כלל לא צריכים נעליים, וזאת בניגוד לאנשים שאין להם מספיק כסף כדי לקנות נעליים! אח, באיזה עולם נורא אנחנו חיים, שאנשים הם כאלו מרושעים... פעם הכל היה טוב יותר, אין ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר את הבדיחה החבוטה על שני סוכני מכירות של נעליים שנשלחו לכפר נידח באפריקה. אחרי יום הגיע מברק (כן, הבדיחה מאוד ישנה) מהראשון: "אין מה לחפש פה, כולם הולכים יחפים". אחרי חמש דקות הגיע מברק מהשני: "תשלחו עשרה קונטיינרים, כולם פה הולכים יחפים!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, כי לאנשים עם כסף יש בועת הגנה סביבם שבזכותה הם לא צריכים אוכל, מים, אויר, בגדים, מקום לגור בו ובטח ובטח שלא נעליים. באמת.. נעליים... איכס, זה של עניים ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אנלוגיה טובה. האם מוכר נעליים יתקשר מדי שני וחמישי לחנות המפעל, ויציע למכור להם נעליים במחיר ליחידים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא לא להלוות על מנת לממן צריכה מוגברת עכשווית. זה באמת נורא. הרעיון הוא להלוות לעסקים, על מנת שישתמשו בהלוואה על מנת לייצר יותר כסף. לדוגמא: משה רוצה לפתוח מכולת. הוא מוכן לעבוד קשה, ויש לו ראש עסקי, והוא עבד במכולת 10 שנים, ו גם יודע בדיוק איפה כדאי לפתוח מכולת. אם יפתח אותה - כולם ירוויחו - גם משה, וגם הסביבה. אבל אין לו הון עצמי מספיק בשביל פתוח מכולת - אז הוא לוקח הלוואה מהבנק, פותח את המכולת, ומהרווחים מחזיר את החוב. וכולם הרוויחו. ומה אם משה לא יצליח? מה יקרה אז? הרעיון הוא שהבנק יהיה מומחה בלעמוד את הסיכונים, ולהלוות לכל אחד לפי תנאיו. אם הלוו לאהרון ולא הלך, אז הבנק יפסיד חלק מהכסף. הבנק ממלא תפקיד חשוב בכלכלה. הוא מאגד הון של רבים (החוסכים), מלווה אותם לאלה שנדרשים לו על מנת להקים עסקים מכניסים חדשים בריבית, חלק מהריבית חוזר לחוסכים וחלק הוא שומר לעצמו, כרווח ועל מנת לכסות את ההוצאות. הבעיה היא שהבנקים קצת שכחו את הסיפור הזה. במקום זה הם מתרכזים בלנהל חשבונות עו"ש ולוקחים עמלות. הם מלווים הלוואות על מנת לממן צריכה, ולא השקעות, ומשווקים את זה בטירוף. ולמשה הם יסרבו להלוות את הכסף כי הוא לא מספיק בטוח, ואז ילוו פי 200 הסכום לאיזה טייקון שמקושר לראש הבנק. בקיצור - זו לא השיטה, זה הביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רעיון אפילו יותר טוב (מומש לאמרונה בספרד, באירלנד, ביוון): להלוות המון כסף למיזמים פיננסיים מפוקפקים, להפסיד אותו, לאיים על המדינה שאם נפשוט רגל, יהיה רע (בעיקר לפנסיות), לקבל ערבויות מהמדינה על החובות העצומים שלך, ואז להכריז על המדינה כעל חדלת פרעון עקב החובות העצומים שהיא ערבה להם. וזכורים לטוב bird&fortune: בקיצור, זו לא השיטה, זו העובדה שהמגזר הפיננסי יותר חזק משאר המגזרים (הבטחוני, אפילו). יש לזה יתרונות (פחות מלחמות, למשל). אבל גם חסרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגלילי מתייחס לפרשה הארוטית שצונזרה מ''מסע תענוגות בארץ הקודש'' מאת מארק טווין (סמואל קלמנס) שם מסופר על יהודיה שחורת עין מקהילת צפת והדברים שעוללה לסופר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |