בתשובה להפונז, 06/09/12 9:30
צבאות הברית שולחים את זרועותיהם הארוכות אל מוחות ילדינו הפעוטים 601996
ברגע שהזאב מדבר אל כיפה אדומה הוא לא נתפס כאמיתי. גם ילדים בני 4 (שזה בערך הגיל שילדי נחשפו לסיפור הנ"ל) יודעים שחיות לא מדברות (ובטח שלא מתחפשות). אותו הדבר נכון גם לשלגיה, לסינדרלה, לעמי ותמי ושאר אגדות האחים גרים הנפוצות במקומותינו.
עד כמה שאני זוכר את עצמי כילד, סיפורי האחים גרים (חינוך יקי, מה לעשות) לא נראו לי אמיתיים יותר מאגדות אנדרסן.
אם כבר סיפורי ילדים עם אלימות ריאליסטית אז יהושוע הפרוע / יפתח המלוכלך זו דוגמה הרבה יותר טובה (אפילו בעיבוד הצמחוני לעברית).
צבאות הברית שולחים את זרועותיהם הארוכות אל מוחות ילדינו הפעוטים 602007
כבן לחינוך יקי, יהושוע הפרוע / יפתח המלוכלך אמור להיות רק המנה הראשונה. את הבשר היית אמור לקבל ממקס אונד מוריץ.
צבאות הברית שולחים את זרועותיהם הארוכות אל מוחות ילדינו הפעוטים 602008
ושניהם מאוד מאוד משעשעים, ולכן אולי כדאי להקריא לגילאים שכבר מבינים הומור.
בעונשם של שובבי הסיפור האחרון ביהושוע הפרוע - שלעגו לילד כהה-העור - יש כל כך הרבה הפוך על הפוך, שמתחרה רק בחריזה המוצלחת, בתרגום הישן דווקא.
''לולי התגאו בעורם הבהיר, מלאך סנדלפון אותם לא השחיר''
צבאות הברית שולחים את זרועותיהם הארוכות אל מוחות ילדינו הפעוטים 602011
אל תדאג, קיבלתי אותם בקולו הבלתי נשכח של יוסי בנאי (בהשמטת חלקים מהפרק האחרון).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים