בתשובה לGod eat God, 10/03/02 0:47
מדע ומד''ב. 60215
אני מצטער אבל הטיעון הזה שב ושם לעצמו רגליים.

1 מהו אותי אני שיכול לדעת
2 אם הוא ישנו, כיצד הוא יכול לדעת
3 מה זה לדעת
4 מה זה דמיון וכיצד הוא קורה
5 למי/מה יש דמיון
6 אם למשהו יש דמיון, מה זה והיכן זה
7 כיצד העצמי עושה רפלקסיה לגבי עצמו, האם יש שני אני או שיש אני ועוד משהו

וכן הלאה וכן הלאה.

בריחה לסוליפסיזם לא תעזור.אולי תרצה להשתמש במודל מהמאמר הראשון כנקודת התייחסות?
מדע ומד''ב. 60390
1. כפי שציינתי בעבר, בעייתי מאוד להסביר מונחים אטומיים*, כמו ה 'אני' (דוגמא נוספת, 'לא').

2. לא יודע. אני מודע לכך שאני יכול. זה לא הדבר היחיד שאינני יכול להסביר. מעבר לכך, אם *לא* היה יכול לדעת, גם אז לא הייתי יכול להסביר מדוע איננו יכול.

3. אטומיסטי.

4. תופעה פנימית בנפשנו, בה אנו מחקים את האפקטים שיוצרים החושים שלנו (בד"כ, חוש הראיה, וסוג הדמיון הזה נקרא 'ויזואליזציה')

5. אני יודע שלי יש. אני מניח שגם לך.

6. כמו שאלה 3

7. לא יודע. למה להניח שהוא לא יכול לעשות רפלקסיה לעצמו?! מאיפה ההנחה שהוא צריך עוד משהו?

"בריחה לסוליפסיזם לא תעזור" - רגע, אתה חושב שאני אנושי כמוך? אם כן, למה? (במילים אחרות, אתה משתמש באותו מנגנון)

----------------------

*הסיבה היא, והדרך היחידה להסביר זאת, היא שאנו נולדים עם המושגים האטומיים. כידוע, חומסקי שאל איך לומדים שפה ראשונה, הרי צריך שפה (עולם מושגים וכו') כדי להבין משהו! מסקנתו הייתה שיכולתנו ללמוד שפה היא מולדת, ואכן התגלה חלק במוח האחראי על השפה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים