בתשובה לידידיה, 08/09/12 22:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה שהוא יקפיד על אורגניות הביצים גם בביקור במסעדה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סוג של מחאה צרכנית שבטווח הארוך יוכל אולי להשפיע על הרגלי הרכישה של המסעדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר של "מחאה" כזאת הוא כנראה להימנע מלאכול במסעדות, שהוא מחיר לא קטן. מאחר ובסבירות גבוהה רוב התזונה איננה ממסעדות, אז זה לא נורא אם הביצים שם לא יהיו אורגניות, בארוחה פעם בשבוע במסעדה. הבה נזכיר שרוב המצדדים במזון אורגני מעדיפים אותו מסיבות "כלכליות1" ובריאותיות כאלה ואחרות, אבל לא באופן קיצוני וקדוש כאילו הוא מזון לא כשר עבור שומרי מצוות. מדובר פה בשיקול כמותי ורציונלי, וסטיות כמותיות זניחות לא מעלות ולא מורידות מהעיקרון. 1 כלכלת הגוף בעיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שאתה מנסה לשכנע בנושא הזה. זו דילמה מוסרית שגם אני מתחבטת בה. אני כן מזמינה במסעדות דברים שיש בהם למשל חמאה או ביצים, אבל רק כמרכיב "סמוי" במנה (נגיד קרואסון שיש חמאה בבצק שלו) ולא משהו שבא עם מוצרי חלב במופגן כמו למשל כריך גבינה. (בבית אני נמנעת ככל האפשר ממוצרי חלב וקונה רק ביצים אורגניות). לא הבנתי מדוע אופן הצריכה הזה נראה לך "קיצוני וקדוש". האם כל ניסיון לשמור על עיקרון הופך אותו בהכרח לקיצוני וקדוש? מה קיצוני בניסיון לאכול לפי השקפותיך גם בחוץ? ("קיצוני" בעיני זה לנסות למנוע משותפיך לשולחן להזמין מה שהם רוצים. או לצעוק על המלצרית שהיא מענה אפרוחים. או לשרוף את המסעדה). אני מדברת כמובן על מי שבוחרים לאכול ביצים אורגניות מטעמי מוסר, שאלה השיקולים שירדן ציין. לגבי גובה המחיר של "לא לאכול במסעדות" - לפי מה אתה קובע שזה מחיר לא קטן? האם לשלם וללעוס משהו שאתה מאמין שלידתו בעוולה זה מחיר נמוך יותר? האם מציאת פשרה בנושא הזה (לאכול במסעדה אבל להסתפק במנה ללא ביצים) אינה אפשרית? הכל תלוי ההשקפה האישית ומה שמרגישים שאפשר לחיות איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שגרמתי לסערונת... נקודת המבט שלי, כצרכן בינוני-כבד של אוכל אורגני, היתה הנקודה הבריאותית ולא הנקודה המוסרית בקשר לסבלם של בעלי החיים. לכן התגובה שלי יכולה להיקרא כלשונה עבור עגבניות ולא עבור ביצים, ואז אולי הקונטקסט שלה מובן יותר. על ענייני מוסר ואוכל יש לי הרבה פחות מה לומר, וודאי באופן נחרץ. וכל אחד רשאי לאכול בחוץ לפי השקפותיו, אלא שהנסיון לחנך אחרים, בייחוד מסעדות שאתה פוקד לפרקים, נראה לי מראש צפוי לכשלון. יותר פשוט לאכול לפי השקפותיך על ידי בחירה מראש במסעדות מהסוג המתאים להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה זאת כלל כחינוך אלא כניסיון צרכני להשפיע על מה שניתן לקבל בשוק. בדיוק באותו אופן שבו כותבים ליצרנית מזון ומבקשים גרסא X של המוצר הפופולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח: קודם כל, לא חייבים להזמין ביצים. חוץ מזה, במקומות מסוימים אפשר להביא ביצים מהבית ולבקש שישתמשו בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר הזכרתי את האפשרות הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני עושה עכשיו - לא אוכל ביצים בכלל (החלטתי שהן מגעילות). אמנם ממוצרים המכילים ביצים לא נגמלתי לגמרי, אפילו לא ממיונז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני פחות או יותר הפסקתי לאכול ביצים, אבל אין לי בעיה עם עוגות שמכילות ביצים (ואני שונא מיונז). בעצם, פעם בשנה, אני מנצל את השובר הזוגי לארוחת בוקר שקיבלתי מהעבודה ליום ההולדת ואוכל שקשוקה. כמו ירדן אני לא נוגע בכבד אווז או בעגל חלב. בניגוד לירדן אני אוכל לא מעט מכל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע לי כמו הפרת הזכויות המוסריות של הטבח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה על השימוש שיעשו בביצים אלו במקומות מסוימים העלתה בדמיוני מספר אופציות, האחת משעשעת מרעותה. רובן לא היו גורמות לסועד ולמסעיד להיפרד כידידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נהוגים במסעדות האלה דמי קליפקלופ, או איך שלא קוראים לזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נתנו בחינם, ואפילו הרווחתי כי קיבלתי חביתה משתי ביצים במחיר חביתה רגילה (והם הכינו חביתה בלי לבזבז ביצים בכלל). אמנם, אני מודה שלא ניסיתי את זה במסעדת יוקרה של ממש אלא רק בארוחות צהרים. המנהג גווע כשאחת הביצים שהבאתי נמצאה סרוחה :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ''אתה תביא את ג'ורג', אני אביא ביצה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לזאת, נדמה לי שמצדדים רבים במזון אורגני מעדיפים אותו כדרך חיים, כלומר לא רק את המוצר לכשעצמו אלא את דרך גידולו (ללא ריסוסים) ולעתים גם את זהות המגדל (חקלאים קטנים ועצמאיים). זה בהחלט רציונל תקף לנסות לבקש מוצרים כאלה במסעדה כדרך לעודד את המודעות להם ואת הרגלי הקנייה של המסעדות (עובדה שבמקביל לגידול במספר הצורכים אורגני נפתחו גם מסעדות אורגניות). <הכותבת כבר מזמן ויתרה על הדבקות במוצרים אורגניים למיניהם, ומסתפקת בלחם אחיד שעולה 8 שקל> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי לחם אחיד: קראתי שוב ושוב על החשיבות הבריאותית של אכילת לחם מלא, בעיקר לבני ארבעים פלוס ולכן בלחם אני לא ממש חוסכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה אני ממליץ על מכונת לחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכונת לחם? זה לא מכשיר עם תפוקה נמוכה של לחם שמיועד לגרום לך לאפות בו עוגות לחם ולכן לקמץ בכמות הנאכלת? (או מכשיר אחר שחותך ככרות לחם בכמויות מסחריות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מכשיר המאפשר לך לשלוט בהרכב הלחם שאתה אוכל. קצת כמו ההבדל בין רדיו לבין מערכת. בשניהם יש תועלת, תלוי במשאב החסר. העצה שלי להיום: אם חסר לך מקום על השיש, אל תקנה מכונת לחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש הוא שהמכונה תהפוך למתלה בגדים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכונות הללו משפרות מאוד את איכות הלחם בבית. היו לי שתיים ואפיתי לחם בתדירות גבוהה1. הבעיה איתן היא שבעת קלקול, חלקי החילוף לא מאוד זמינים. אחרי שנשברה תושבת התבנית במכונה השנייה (מספר חודשים אחרי הקנייה), ויתרתי. 1 הלחם דווקא מתחסל מהר, הוא נהדר כשיוצא מהאפייה. למחרת הוא כבר פחות אטרקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך תקופה מסוימת אספתי רעיונות ממגוון מתכוני לחם וקצת נסיונות, והגעתי למתכון של לחם ביתי מקמח מלא (או חצי-חצי, כמקובל) בלי מכונה (אבל עם מיקסר טוב שעולה 1000+ שקלים), כשהאופטימיזציה שניסיתי לעשות, ומשום מה לא ראיתי מתכונים אחרים שניסו, היא מינימום עבודה ומינימום לכלוך במטבח. ואכן הגעתי למשהו קל מאוד ובלי טיפת קמח על השיש. בנוגע לטעם, זה עניין של טעם - בהשוואה ללחמי מכונה ביתית שיצא לי לטעום אני מניח שיהיו חסידים לכל צד. הבעיה היחידה היא שבמקום שבו אני גר אני מוקף במאפיות שעושות לחמים מלאים מצוינים, והם כרוכים בעוד פחות עבודה ועוד פחות בלגן במטבח... ההוצאה היא 18-22 ש"ח לכיכר שמחזיקה שבוע (רובה פרוסה בפריזר). מהרגע שהמתכון התגבש וממד ההרפתקה הקולינרית נגמר, הלחם הביתי הפסיד. אלא אם נשארו שמרים ממתכון אחר, שהרי אוכל לא זורקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון במכונה הוא הקלות והנוחות, כמובן. הכנתי לחם חצי-חצי במשך שלוש שנים, יום יום. משך ההכנה היה פחות משתי דקות, ובכל בוקר התעוררנו לצפצוף ולריח של הלחם המוכן. אין סיכוי שהייתי מסוגל להתמיד כך עם המיקסר (שאמנם הניב תוצאה טעימה יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קרה לאחר 3 שנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבנו ארצה. הפיתות טעימות וזולות, הקמח יקר וגרוע, המקום על השיש צר, והמכונה דורשת מתאם מתח אימתני, שאמנם נמצא בידינו, אבל דורש עוד מקום שאין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיהיה לי יותר שיש (כנראה בשנה הקרובה) בהחלט אשקול קנייה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |