בתשובה לדינה בארץ האיילים, 11/03/02 3:33
אם לסבתא היו גלגלים 60409
ובסיפור החלוקה של 1947, כמה דם היה נחסך אילו הערבים היו מקבלים את החלטת האו"ם?

ולא רק לייבוביץ הציע להחזיר את השטחים ב1967, גם בן-גוריון.
Bubbe-taxi 60410
עד כמה שאני מצליחה להבין (וסליחה על כך שאני חוזרת על דברים שאמרתי במקומות אחרים) גם היהודים לא קיבלו את החלטת האו''ם. עד כמה שהבנתי מגיעה, היהודים והערבים המשיכו לטעון לבעלות מלאה על כל השטחים.

רק שהיהודים העיפו החוצה את הדיירים המקוריים והערבים אספו את כוחות בני עמם במדינות השכנות לנסות לעשות בדיוק את אותו הדבר ליהודים.

אבל בהתחשב בדרישתו של מר מאן חזרתי למקורות (ספרי הסטוריה) לחפש עדות לדברים אשר איננה מפי היסטוריון ערבי או יהודי. כפי שאמרתי לו... ...זה עלול לקחת די הרבה זמן.
Bubbe-taxi 60414
אעפס קשה לומר שהתושבים היהודים לא קיבלו את החלטת האו"ם לנוכח ההאזנה הקשובה לאותה הצבעה ב- 29 בנובמבר 1947 ולנוכח מפגני השמחה הפומביים שלאחריה. לא שמעתי (עדיין, את מוזמנת לחדש בנושא מתוך הספרות) על ציפיה דרוכה ומצהלות שמחה דומים בקרב התושבים הפלסטינים באותו יום.

עם זאת, מרגע שהחלה הלחימה, איני חולק על כך שחלק מסויים ממבצעי הצבא כללו גירוש אוכלוסייה ונועדו כדי ליצור עומק אסטרטגי למדינה הצעירה. לו הייתה המדינה קמה בהסכם עם שכנותיה (ועם המדינה הפלסטינית שלא קמה. בעצם למה?) הרי שלא היה צורך בעומק אסטרטגי זה. יש כמובן לציין שחלק לא קטן מהפלסטינים עזב את מקומותיהם בלחץ צבא ההצלה של קאוקג'י וחלק אחר עזב מיוזמתו, עקב פחד שלא היה תמיד מבוסס (אך לפעמים כן, הדבר היה תלוי בגזרה ובהתנהגות המפקדים בשטח, עד לרמת מפקדי המחלקות) מפני הצבא הישראלי. נדמה לי שאפשר לסמוך על תום שגב ("הישראלים הראשונים") בנקודה זו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים