בתשובה לארז לנדוור, 01/10/12 8:54
מרן 604308
לא אני לא.
אני חושב שהיתרון המוסרי והערכי נמצא כמובן אצל הכיתה שלי, אבל אני שואף לכך שכל הכיתות יכירו ויכבדו יותר את האחרות.
גישת האמצע הממלכתית לא פסולה בעיני כמובן, וכבר הצהרתי על געגועי לזבולון המר. אבל אם אני שואף לעצור הקצנה של הכיתתיות זה בדיוק ההיפך מלשאוף שתשאר רק דרך אחת.
אני רוצה שכולם יכירו את ביאליק ועגנון, משניות ורמב"ם, קרילוב‏1 וגתה וניוטון‏2 . לא חייבים לדעת לצטט מכולם פרקים שלמים, רק להכיר את האלף בית המקביל.

1 כמייצג התרבות הרוסית. אם תגיד דוסטוייבסקי, פושקין, טולסטוי או ויסוצקי היינו הך בעיני.
2 כנ"ל לגבי התרבות המערבית נוצרית, תגיד מולייר, בטהובן או ביטלס. אבל כשאני אומר ניוטון אני מתכוון לחדו"א ומכניקה.
מרן 604309
זה לא חוכמה לתת רשימה של דברים שאתה רוצה שכולם יכירו. הבעיה היא שכל דבר כזה ש"כולם מכירים" בא על חשבון‏1 דבר שרק חלק מכירים או על דבר אחר שכולם מכירים. האם אתה יכול לתת רשימה מקבילה של דברים שכולם מכירים עכשיו ושאתה רוצה שהם יפסיקו להכיר‏2 או רשימה של דברים שחלק מכירים ושאתה רוצה שהם לא יכירו‏3?

1 ברור שזה לא מדוייק והמוח האנושי פועל בצורה שונה מזה של קלי באנדי, אבל לצורך הדיון...
2 למשל‏4, כולם מכירים היום את נעמי שמר. אתה רוצה שביאליק יחליף אותה?
3 למשל‏4, החילוניים מכירים היום את שפינוזה, והדתיים לא, בזמן שהדתיים מכירים את רקנאטי והחילוניים לא. אתה רוצה שעגנון יחליף את רקנאטי ושפינוזה?
4 כן, אני יודע שזה לא נכון, זאת רק דוגמא.
מרן 604313
התפיסה הסטריאוטיפית והשטחית שלך פשוט לא נכונה.
כלום צריכים להכיר כמה שיותר דברים. אין דבר שצריך "להפסיק" לדעת משהו,ישנה רק איררכיה.
הדתיים לא מכירים את שפינוזה ?!
מרן 604314
או היררכיה,תלוי
מרן 604315
כאמור, זה לא חוכמה להגיד: "כולם צריכים להכיר כמה שיותר דברים", זה כמו להגיד שעדיף להיות עשיר ובריא מחולה ועני. אבל בחיים צריך להתפשר. בו נשאל את זה ככה - נגיד‏1 שמחר תמונה על ידי שר החינוך של מדינת ישראל לעצב את תוכנית הלימוד בספרות של כיתות ח' בכל מדינת ישראל, במה תבחר? יש לך מספר מוגבל של שעות שבועיות (נגיד‏1, 10 שעות) במשך כל השנה (נגיד‏1, 40 שבועות) ככה שיש לך 400 שעות. ברור שכאחראי על לימודי הספרות בכתות ח' תרצה 20 שעות שבועיות, גם האחראי ללימודי החשבון רוצה להכפיל את את מספר השעות השבועיות שלו, גם האחראי ללימודי ההתאמלות לא מרוצה, ושר האוצר כל הזמן אומר שצריכים לחסוך, ושר הביטחון רוצה שהילדים האלה כבר ילכו לצבא ולא מבין למה הם צריכים את שייקספיר בשביל לנהוג בטנקים... אבל בסופו של דבר זה מה שיש לך, 400 שעות בשנה בהם אתה יכול ללמד שני סופרים‏1. אתה צריך לחלק אותם איכשהו, כרגע הם מחולקים ככה שהחילוניים לומדים את שפינוזה‏1, הדתיים את רקנאטי‏1, ושניהם לומדים את שמר‏1. (ועכשיו, השאלה - ) האם כשאתה רוצה שכולם יכירו את אותם הדברים אתה מתכוון ש -
א. הדתיים יפסיקו ללמוד את רקנאטי‏1 והחילוניים יפסיקו ללמוד את שפינוזה‏1, וכולם ילמדו את שמר‏1 ועגנון‏1.
ב. הדתיים יפסיקו ללמוד את רקאנטי‏1 וילמדו את שפינוזה‏1 ושמר‏1 כמו החילוניים.
ג. החילוניים יפסיקו ללמוד את שפינוזה‏1 וילמדו את שמר‏1 ורקנאטי‏1 כמו הדתיים.
ד. הדתיים ימשיכו ללמוד את רקנאטי‏1, החילוניים ימשיכו ללמוד את שפינוזה‏1 ושניהם ילמדו את עגנון‏1 במקום שמר‏1.
ה. כל בית ספר יוכל להחליט איזה צמד מהארבעה הוא מלמד.

1 על פי התגובה שלך נראה לי לא כל כך הבהרתי את ההקשר של המילה. אני לא אומר שזה באמת 10 שעות שבועיות, או שהדתים באמת לא מכירים את שפינוזה, או שהם כן מכירים את רקנאטי, אני אומר שזה לא משנה כרגע, 10 שעות, 3 שעות, או 50 שעות, זה סתם מספר, שמר, ביאליק, שפינוזה, עגנון או רקנאטי, הם סתם שמות. אם זה נוח לך, אתה יכול להחליף אותם בשמות ומספרים אחרים.
החינון החינוך... 604324
הבנתי,האמת היא שע"פ תפיסתי מע' החינוך צריכה להביא לידי ביטוי את מה שמכונה בקבלה (כל המתוחכמים לא להבהל זה רק משפט אחד) "ליקוט ניצוצות".
צריך ללמוד הכל ,מכיוון שהזמן מוגבל צריך לצמצם כמה שאפשר בכמות החומר לנושא ולתת "לטעום" מכמה שיותר נושאים.לפתוח את הראשים של הילדים שבשלב מאוחר יותר יבחרו על פי טעמם ויכולתם במה הם רוצים להעמיק.
המצב כרגע שמע' החינוך החרדית מנפיקה למעשה אזרח לא מתפקד,בלי קישורים בסיסים זה מצב מאוד מאוד בעייתי.ומע' החינוך החילונית שלא מתעסקים בה בחינוך (למעשה לומדים רק מכיתה א עד ג' ואז י"א י"ב לבגרויות)מוציאה תוצרת פחות בעייתית אבל עדיין,בשלב הזה של ההסטוריה,במקום הזה,זה לא מספיק טוב.הם חייבים לדעת להטיל ספק,להבין מושגי יסוד ביהדות,ללמוד אמונה (רעיונות ומתודיקה).ביחד עם מתמטיקה,פיזיקה,אנגלית וכו'... זה העבר וזה העתיד.
אם אין ידע מקדים על יהדות,הסטוריה,ואמונה-כל תמהוני שמוציא ספר ביזאר יכול לשנות פה דעות.
ואנחנו רוצים אנשים חושבים ויציבים .
החינון החינוך... 604333
לא רק שלא נבהלתי - גיגלתי.
(כמובן)
ונהנתי מאוד מהשיעור של הרב אורי שרקי מכל בחינה, מהתגובה להערה הראשונה דרך העוגיה ועד שהרעיון היה ברור לי, ואז שוב מההיסטוריה היהודית וחוזר חלילה.
אמנם חסרה לי בחלקה הגדול השפה הדרושה בשביל (ולא בכדי!) להבין את הניואנסים, אני מודה, וזה עצוב, אני מודה, אבל לא כולם יכולים ללמוד את אותו החומר, יש הרבה-מדי חומר תרבותי לכסות!
וזה כל הכיף לא?
השאלה החשדנית שלי בקשר ללימודים-מרחיבי ומישבי הדעת, שאתה מציע, היא האם אתה חושב שניתן להשיג את האפקט שאתה מחפש על ידי לימודים אחידים? כלומר- האם נקבל באמת אזרחים בוגרים המטילים ספק עמוק יותר, (כן, 'עמוק' לא 'נרחב' או 'רב כיווני'), ובעלי הבנה עמוקה יותר במשמעות האמונה, אם נרחיב לכולם בשיעורים על למה צריך היה לבלבל את השטן בחתונה של בועז לדעת רבותינו?
בנימה מעשית יותר - בשמונה שעות שבועיות 'מחשבה וביקורת', מה צריך להכלל? ונניח מדובר בשש שעות 'מחשבה וביקורת יהודית' - מאיר שלו‏2 יכול לקבל מקום משמעותי?

בכלל, זה היה שיעור רלוונטי במידה יוצאת דופן, נהנתי מהיחס הברור והמובלע לכנענים, נו מה, וכפרים של יהודים שהם צאצאים של גרים!
האמת, הרב אורי שרקי [ויקיפדיה], עשיתי לי רב.
1

ושבת שלום לכל בעלי תסמונת-טורט האינטרטית.

----
1 טוב - בשיעור הזה האמת לא היו לי בעיות שפה מעבר להחמצת התחכמות מוצלחת בקשר הצורך להתחשב גם בפרסים, אבל נניח שיש הרבה שיעורים שכן.‏3
2 כטקסט מצוין לצורך מבוא וחיבור לנושא בגיל התיכון.
3 קצת קשי הבנה חלק מהחברה שם לא?‏4
4 לא הבנתי את ההערה על עשיו בהקשר של מיסיונריות יהודית (?)
החינון החינוך... 604334
העניין עם מאיר שלו לא חשוב לי באופן מיוחד..
החינון החינוך... 604709
אתה מתייחס לאנקדוטות ,"לבלבל את השטן בחתונה .." ,זה לא יסודות אמונה או יסודות יהדות.
הרעיון הכללי הוא לתת לילדים ללמוד ע"פ יכולתם רצונם ומשיכתם הטבעית,אולם ע"מ שיקבלו החלטה "נכונה" ומוצלחת צריך להיות להם את הבסיס הרחב ביותר של רקעים ותחומים שונים.ובשלב מסויים האדם הפרטי יחליט במה הוא רוצה להתמקד.
שאדם בגיל 20 פתאום מגלה שיש דבר כזה טועם יין זאת תקלה של מערכת החינוך.

אם השאלה היא האם ללמוד מאיר שליו או פרקי אבות,התשובה היא ללא ספק בכלל פרקי אבות.בדיוק מאותה סיבה של כל הנ"ל.
מדובר בנושא "על",שמעורבים בו אתוסים,הסטוריה,פסיכולוגיה,דרך חשיבה,דרך הגעה למסקנות ועוד..רוצה לומר מי שילמד מאיר שליו אחרי שידע קצת פרקי אבות .יבין יותר ויעמיק יותר ממי שיעשה להפך.

אני מאוד מאוד מעריך את הרב אורי שרקי,ואם אתה רוצה אני יכול להפנות אותך להרצאות שונות שלו בתחומים מגוונים (שכולם מן הסתם בנקודות הממשק ליהדות)
החינון החינוך... 604716
באופן כללי לגבי בסיס רחב (ולא צר וטכנוקרטי) אני מסכים כמובן.
אם הבנתי, אתה אומר שלימוד הביקורת אחרי לימוד המושא זו שיטה יעילה יותר להקניית 'איזון המחשבה' אותו אנחנו מחפשים, אני לא משוכנע שרצוי להעמיק (בזמן המוגבל) דוקא במושא הביקורת, כלומר התמקדות מעבר לחשיפת דרך המחשבה והאתוסים המכוננים (עד כמה שאני חושב שחשוב להבין אותם) באיבחות פרוז'קטור. אני נוטה להעדיף קפיצה מוקדמת ככל האפשר לביקורת.
אני מחזיק בדעה הזו גם בכל הנוגע לתורה ולפרידיגמה שהתפתחו בעקבות הביקורת, גם אם עוד לא נופצו לרסיסים.‏1
אני רוצה להפריד את הביקורת ככל הניתן ממושאיה ולהתמקד בה, וזאת עלמנת להיות מסוגל לחשוף הרבה נושאים וליצור בסיס רחב של רקעים. נדבח חשוב בגישה שלי‏2, הוא האינפלציה המטורפת ברקעים האלו, לא לדעת על 'זן' למשל (תוך התיחסות לבודהיזם וטאואיזם ואנמיזם אך רק כהקדמה) נראה לי חסך-השכלתי לא פחות רלוונטי (כן, רלוונטי, ואסביר) לאדם ישראלי בן ימינו.
נניח שבזמנים אחרים אדם רחב אופקים וביקורתי יכול היה לרכוש תכונות אלו תוך התעמקות במספר תחומים, הנוגעים ומכסים את מרבית הזוויות של שאלת הקיום בחברה בה הוא פעל. בימינו זה לא כך. השפעת נושאים כמו - תפיסות מזרחיות שנטמעו בהלכי מחשבה על החופש בעולם המערבי במאה שעברה, היא אקוטית לתלמיד הישראלי כמו ההשפעה של תפיסות "השבט" שלו.

לא שאני מזלזל בהעמקה בסוגיות.
"לבלבל את השטן" מופיע כאן על תקן דוגמא ללימוד של שבעים פירושים שונים לסוגיה אחת, שבעצמה מעניינת רק בקונטקסט יותר רחב. יותר רחב גם מזה המוכל בשיטה המפרשת הנרכשת בלימודי הסוגיה.

-----

1 סתם דוגמא מתחום טכני:
כל הרצאת מבוא טובה מתחילה בגישה הקודמת - למרקיזם כהקדמה לאבולוציה, אם מתמקדים בביקורת (של האבולוציה) נשארים עם כלי ביד, אם מתמקדים בלימוד ההתפיסה כי הגורם היחיד בתורשה הוא הגרלת לוטו חדפעמית של נוקלאוטידים, מקנים דעה קדומה, גם אם מעירים בסוף שכיום ישנם ממצאים למרקיסטיים קלילות.

2 הוווווו!

3 יין עדיף לשתות מלטעום

4 לגבי כבוד הרב, אשמח להפניות ספציפית לנגיעות מוצלחות במיוחד שלו בנושא מענין זה או אחר, כפי שכבר עשית פעם אחת. הזמן קצר וגם כך אני מעביר יותר מידי ממנו מול המסך.

אני מקווה שלא תראה בדברים האלו העדפה 'להתחפר בעמדות' במקום להכיר את עולם המושגים "הזר".
החינון החינוך... 604722
אני מסכים עם רוב מה שכתבת ,אני חושב שלא הובנתי לגבי כל עניין הבקורת.
אני חושב שלימוד תחום שהבקורת,דרך הבחינה של הנושא,דרך דיון,דרך הצגת הבעד ונגד,מובנת בו באופן אינהרנטי כמו הגמרא,ושתלווה לימוד מקביל של נושאים רבים ככל האפשר,הוא הדבר החשוב.
בנוסף ללימוד תחומים,שמבחינתי הם יסודיים כמו קריאה וכתיבה כמו רטוריקה ודיבייטינג.

אני מסכים איתך לגבי החשיבות הגדולה של "הרוחניות" המזרחית לאנשי המערב בימינו (וכמובן המזרח).זהו תחום שנלמד בפועל בבי"ס הטובים של הציונות הדתית.

הנה שני הרצאות שיכולים לעניין את רוב הקוראים כאן:
התנועה הירוקה
פוסטמודרניזם

ולגבי מה שהעלת מזרח-מערב
החינון החינוך... 604854
התכוונתי לענות בביקורת (עיניינית אני מקווה) שעולה בי עם העמקת היכרותי את משנתו של הרב, גזרתי על עצמי לגמור לראות לפחות את הרצאת המזרח-מערב בשלמותה לפני שאני ניגש לעשות זאת.
אבל לאור תגובותיך האחרות באתר, אני חושש שתראה בזה חלק מהתקפת-מגננה קבוצתית ולא את דעתי האישית.
אני מכיר את ההרגשה היטב, והקהל הצופה תמיד - מוכן ללעוג ולנדות, מישהו מטפל פה בתסביכי-רדיפה אמרנו?
החינון החינוך... 604861
אל תחשוד בכשרים,ההתיחסות שלי כקבוצה היא רק לפוסט-ציונים או אוטואנטישמים,מסיבה מאוד פשוטה,יהודי שמתנגד(לא האמביבלנטים,אלא המתנגדים)להגדרה עצמית של יהודים זה דבר בזוי בעיני. וכמובן שהם בהכרח דמגוגים מניפולטיבים ושקרנים.

לך ענית כקבוצה? לירדן נ.ב? לצפריר?
תמיד אשמח לשמוע ביקורת רצינית
החינון החינוך... 605052
למה מגיע לך לשמוע ביקורת רצינית? הביקורת שלך היא רצינית?
החינון החינוך... 605061
אני 18 שעות ביום מול המחשב,אתה צריך להיות קצת יותר מדוייק בשביל שאני יבין על מה בדיוק אתה מדבר
החינון החינוך... 605126
אני אבין ולא אני יבין.
החינון החינוך... 605130
כן זה
החינון החינוך... 605182
קבל התנצלות - זה לא יהיה ארוך ומפורט כמו שהתכוונתי (אם כי הקשבתי להרצאה לכל אורכה) ובסוף יהיה סימן שאלה כנראה.

כמו שסיפר שוקה בתגובה 604336 גם אני נתקלתי לא אחת בתגובת מחשבת-ישראל של 'מענין הנימוק שהעלית עכשיו אבל אסור לנו לגעת בזה', בדרך כלל בתוספת 'לגאונים האמיתיים שלנו מותר לקרוא את זה, הם יענו לך אם תבוא לשבת', ההרצאה הזו של הרב אורי שרקי (מזרח מערב), מעשירה ככל שתהיה פה ושם, נועדה לעודד בדיוק את הגישה הזו.
כן - ההרצאה מספקת גם המון מלל שיעקב את התשובה התוקעת, תוך כדי האדרת היהדות במסווה של קשר מחשבה בין הדתות (אני אישית סבור שקשר לא-מיסטי מסוים בהחלט אפשרי) ותוך כדי הקנית ידע "לגיטימי" מסוים על הנושא, אבל בסוף מגיעים למחסום: זו דת אחרת וספריה אסורים.

כשאני הזכרתי 'השפעת הזן על תפיסת החופש במערב בחצי השני של המאה הקודמת', למשל, התכוונתי לדון (ישאר כנראה ביני לבין עצמי כרגע) בקשר למושגי 'מיקסום-האושר' ומושגים אחרים בשיח שאמור להיות מבוסס על הוגים מערביים.
דיון כזה הוא בלתי אפשרי עם מישהו שמסרב לחקור מעט יותר את עקרונות הפילוסופיה של הזן. כלומר מעט יותר מהדרוש עלמנת "להוכיח" שכל-כולה של הפילוסופיה המזרחית-רחוקה היא תפיסה מעוותת של זו היהודית.

האם אתה מסכים עם המחסום הזה, האם אתה כופר בקיומו, ובמיוחד בהרצאה המדוברת - ?
מרן 604336
כמה דמויות משיעור הקומה של הרב שרקי אתה מכיר? אני לא יכול לקבוע כי אין לי הרבה נסיון בתחום הזה ואין לי נתונים, אבל מהשיחות המעטות שלי עם דתיים (מכל מיני פלגים ומינים) במשך השנים, התרשמתי שהידע שלהם על שפינוזה, לפחות של אלה שדיברתי איתם, מסתכם בזה שהוא הכבשה השחורה של המשפחה, מישהו שצריך להיזהר מהצצה אל הדברים שלו ולשמור את נפשך ממנו. פעם אחת היתה לי שיחה די מעניינת עם רב בבית ההלוויות היהודי במינכן, וברגע שאמרתי שפינוזה הוא פשוט אמר שהוא לא רוצה לדבר על זה - רב, איש מכובד מאוד במינכן, אינטליגנטי, פתוח, משכיל - פשוט לא רצה לדבר על זה. כך שלהביא את הרב שרקי כדוגמה מייצגת לידע של הדתי הממוצע נראה לי לא הכי ריאלי.
מרן 604710
הקש בגוגל ''מכון מאיר''-כל רב שם
מרן 604326
אני רוצה שיכריחו את המוסדות החרדיים ללמד לימודי ליבה. מתמטיקה, אנגלית, פיסיקה, . ללמוד שירה תהיה בעיה יותר עקרונית של ביטול תורה. אולי ספר האגדה של ביאליק יעבור.
החרדים ממילא לומדים יותר ממחצית הזמן גמרא, אז ילמדו קצת פחות גמרא.
אני רוצה שהחילונים ילמדו קצת משניות. לא הרבה. בשעה שבועית אחת יוכלו ללמוד 3-4 משניות בשנה בחטיבה.
אני רוצה שבישיבות העל תיכוניות ילמדו מתמטיקה ברמה של בגרות.
אני רוצה שכמו שספורט זה חובה באוניברסיטה, תהיה מורשת ישראל כלשהי.
מרן 604331
תודה, אני חושב שאני מבין טוב יותר. וכמה שאלות המשך:
כשאתה רוצה שילמדו "קצת משניות" בבתי ספר חילוניים, אתה מתכוון שילמדו משניות בצורה ביקורתית כמי שמביטים מבחוץ (או, במילים אחרות, על ידי מורים חילוניים, נגיד איזה מן ירון ידען כזה) או בצורה הזדהותי כמי שמביטים מבפנים (או, במילים אחרות, על ידי מורים דתיים או מסורתיים, נגיד איזה אורי פז כזה)? האם יש לך התנגדות שילמדו גם איסלם, סיקיזם, הינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם או (בהתחשב בסקרים) מורמוניזם? ז"א, כן, אני יודע שאתה רוצה שילמדו את הכל, אבל בכל זאת, אם מקדישים שעה שבועית ללימוד משניות ושעה שבועית ללימוד הברית החדשה זה נשמע לך סביר? או שאולי היחס צריך להיות שעה מול שלוש שעות? ואם אתה מוכן ללימודי נצרות (למשל) האם תהיה מוכן שאת לימודי הנצרות יעביר כומר?

קצת מוזר בעיני שהיום יש בישראל הרבה אנשים בעלי דוקטור לפילוסופיה שלא יודעים פילוסופיה, מתמטיקה, מדע או היסטוריה‏1 והדבר הראשון שאתה רוצה להוסיף להם זה מורשת ישראל, איכפת לך לנמק?

1 ז"א אלה‏2 שקיבלו תואר דוקטור לפילוסופיה מהמחלקה להיסטוריה לא יודעים מתמטיקה, אלה שקיבלו תואר מהמחלקה למתמטיקה לא יודעים מדע, אלה שקיבלו תואר מהמחלקה למדע לא יודעים היסטוריה ואלה שקיבלו תואר מהמחלקה לפילוסופיה לא יודעים פילוסופיה.
2 וכמובן, לא כולם.
מרן 604339
אני רוצה שילמדו משניות "מבפנים" ולא כסוגה ספרותית. את הרובד הלשוני (היפהפה בעיני) כבר סופגים תוך כדי הקריאה.
בהחלט חשוב בעיני שבוגרי תיכון יכירו את ישו ועקרונות הדת הנוצרית. לא הייתי מרחיק לכת עד שעה שבועית, אולי פרק במסגרת שיעורי הסטוריה.
גם הכרות עם מוחמד והאיסלאם חשובה, האם עבור בוגרי תיכון היום זהו שטח לבן לגמרי על מפת הלימודים שלהם?
הכרות עם דתות נוספות פחות רלבנטית לאזורנו ואני הייתי משאיר לתלמידים לחקור בכוחות עצמם בטיול לפני צבא את מסתרי המזרח.
עוד מילה על שיעורי הסטוריה- הללו לדעתי צריכים להתחיל בגיל מאוחר יחסית ולהמשך עד סוף החטיבה העליונה כי ככל שראיתי המשקע שהם מותירים אצל התלמידים הולך ועולה עם הגיל בו נלמדו.
יש צורך בבגרות מסוימת כדי להפנים הסטוריה, מעבר לשינון תאריכים. בגרות כזו אינה נחוצה ללימודי מתמטיקה ומדעים, למשל.
מרן 604355
תודה.
עכשיו כשהבנתי אני יכול להגיד בשקט שאני בכלל לא מסכים, לימודי האידישקייט תופסים, לדעתי, יותר מידי כבר היום, ולעומת זאת, ידע על דתות זרות או הבנה יותר ''ביקורתית'' על היהדות ממש חסרה.
מרן 604381
אני מניח שאנחנו מדברים על החינוך הממלכתי.
כשאתה אומר יידישקייט אתה מתכוון לחגים בגן? לתנ"ך ביסודי? למשנה וגמרא ורמב"ם ויהודה הלוי וסיפורי חסידות שנעדרים כולם מתכנית הלימודים? אני לא אומר שולחן ערוך ותכלס לימודי הלכה, רק דברים עם מוסר השכל- פרקי אבות, בבא מציעא, אגרת הרמב"ם ליהודי תימן, סיפורי רבי זושיא.
אני אומר תן להם את זה ורק אז תן להם ביקורת על זה, וטעימות מהברית החדשה והקוראן.

ומה אתה מציע?
מרן 604556
"יש צורך בבגרות מסוימת כדי להפנים הסטוריה, מעבר לשינון תאריכים. בגרות כזו אינה נחוצה ללימודי מתמטיקה ומדעים, למשל."

הניסיון האנקודטלי שלי, בטרוספקטיבה מעכשיו (או מגיל 25), הוא שונה. בכל המקצועות, למעט אולי חינוך גופני, הבגרות הנפשית עשתה הבדל ענק. אני הייתי תלמיד טוב ירושלים כל השנים, בכל המקצועות (למעט חינוך גופני), אבל כל מה שלמדתי עד כיתה ט' היה חסר משמעות. טוב, במתמטיקה למדתי מיומנויות ששרתו אותי אחר כך, אבל לא היה לזה טעם רב. בתיכון פתאום התחלתי לראות את היופי במתמטיקה, במידה המועטה שלימודי התיכון חושפים אותו. במדעים עוד יותר. נכון שבמקצועות ההומניים לא היתה אפילו מיומנות ללמוד קודם. וגם בתיכון החומר רק התחיל להיות מעניין; במשך השנים מאז גיליתי כמה מהדברים שלמדתי בתיכון היו באמת מעניינים, והעניין שבהם עבר לי אז מעל הראש.
ללמוד לקרוא ולכתוב זה בסיס לא פחות, אלא יותר מידיעת לוח הכפל. 604576
ללמוד לקרוא ולכתוב זה בסיס לא פחות, אלא יותר מידיעת לוח הכפל. 604623
בוודאי, אבל הגעתי לזה עוד לפני כיתה אל''ף. נשים בצד את מי שהייתי, אני דווקא אוהב את הכיוון - אם שואלים אותי מה כן לעשות בזמן הארוך שתלמידים מבלים ביסודי ובחטיבת הביניים, אז חוץ מחשבון ואנגלית, שרק יקראו ויקראו, טקסטים ספרותיים ועיוניים מכל סוג ובלי לחתור לתוכנית לימודים מסודרת כלשהי, ושיכתבו על מה שהם קוראים. או כל דבר מעשי או חווייתי.
ללמוד לקרוא ולכתוב זה בסיס לא פחות, אלא יותר מידיעת לוח הכפל. 604627
מי צריך ללמוד אנגלית בצורה מסודרת? אתה תהיה חייב ללמוד אנגלית בשביל לקרוא את הספרים המעניינים.
מרן 604594
בתיכון התחלת לראות את היופי במתמטיקה, ומתי התחלת לראות את היופי בהסטוריה?
קיצור תולדות ההיסטוריה 604621
(מאחר שאני לא בטוח לאן אתה חותר בשאלה, תקבל תשובה הגונה ומאוזנת :-)
שאלה טובה, אני לא זוכר. לימודי ההיסטוריה כללית בתיכון היו נפלאים, בטח יותר מבחט"ב למרות שאני לא זוכר איך הרגשתי בחט"ב בהיסטוריה. מאידך, לימודי תע"י בתיכון היו נוראים. צריך גם להבחין קצת בין ההרגשה מהלימוד לבין הרושם שמקבלים על הנושא - יכול להיות שסבלתי מתע"י בגלל אופי הלימוד ודרישותיו, ובכל זאת הצלחתי לראות את העניין שבנושא, ויכול להיות שלא הצלחתי, כאמור אני כבר לא זוכר).
קיצור תולדות ההיסטוריה 604624
השאלה חתרה לבדוק את מה שהנחתי קודם.
אני התחלתי לראות את היופי בהיסטוריה (האמת- שבכלל יש מה ללמוד בהיסטוריה) בגיל הרבה יותר מבוגר מאשר במתמטיקה ומדעים מדויקים. אולי זה רק אני.
קיצור תולדות ההיסטוריה 604630
היה לך מורה נוראי לתע''י ומורה טוב להיסטוריה.
קיצור תולדות ההיסטוריה 604642
דווקא לא, אני זוכר את שניהם היטב - המורה להיסטוריה אכן היתה מצוינת, אבל גם המורה לתע''י היה בהחלט טוב. יכול להיות שהיסטוריה כללית למדתי לא לבגרות (הכיתה הלכה לבגרות אבל אני ויתרתי מראש על הבחינה), וזה כמובן הבדל תהומי.
קיצור תולדות ההיסטוריה 604643
כן, נכון.
מרן 604440
הכלבים נובחים והשיירה עוברת
עשור לוועדת שושני ודיון 1132

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים