בתשובה לדובי קננגיסר, 24/10/12 0:03
אם כך יש לי שאלה 604951
והרוגי החיסולים הממוקדים, כמו אלה שתכננו הערב ירי קסאם ונפגעו ע''י ''כלי טיס'', שאותם מזכיר טיבי באותו נאום שנה אחרי. הם באמת מחבלים, כאלה שרצחו או כאלה שמתכננים רצח. העובדה שנפגעו לא הופכת את הפושעים הרוצחים לקדושים.
אם כך יש לי שאלה 604952
לזה התכוונתי. טרי מעכשיו.
אם כך יש לי שאלה 604970
אתה מצפה לשמוע ממני תמיכה במשגרי רקטות? לא, אני לא ממש אוהב את הרעיון. אבל אני חושב שמה שטיבי מנסה לעשות הוא לבצע את ההבדלה בין "מחבלים"/טרוריסטים לבין מה שמכונה "לוחמי חירות".
אני חושב שהמאבק האלים נגד ישראל הוא טעות טקטית ואסטרטגית של הפלסטינים. אני חושב שזו איוולת. אבל מצד שני קשה לי לתת תשובה לפלסטינים, כשאני משוחח איתם, לשאלה האם ישראל היה בכלל סיכוי למדינה פלסטינית אילולא המאבק הזה. גם לנו יש חלק באחריות לקיומה של המלחמה הזו (חלק!), מכיוון שגם אנחנו הוכחנו, שוב ושוב, שרק כוח אנחנו מבינים. נתקענו בתוך המעגל הזה שבו שני הצדדים מאמינים שויתור על השימוש בכוח יתפרש כחולשה, ואני מודה שאני לא ממש יודע איך לצאת ממנו. אי אפשר לומר שלישראל אין זכות וחובה לפעול כנגד משגרי הטילים נגד ישראל. מצד שני, הפעילות הצבאית של ישראל, מדיניות הבידול והבידוד של עזה, רק מחריפים את הגורמים שמתסיסים עוד את הרצועה. איך אפשר להקטין את החיכוך עם עזה בלי ליצור תקופת ביניים (שיתכן שתהיה ארוכה מאוד) שבה ארגוני הטרור יפעלו מבלי מפריע וישביתו באופן מוחלט את החיים באזור עוטף עזה ובמעגלים שסביבו? זהו האתגר העומד בפני ממשלת ישראל. הזמן לא פועל לטובתנו, וככל שאנחנו דוחים את מציאת הפתרון לבעיה הזו, כך אנו מרחיקים אותו עוד יותר. זו לא סוגיה פשוטה ואינני מתיימר לתת לה תשובה ברורה. אבל ראשית חוכמה עלינו להגדיר מה הבעיה, מה הגורמים לה, ומה היעד שאנחנו רוצים להגיע אליו. המדיניות כיום היא של "כיבוי שריפות" ו"ניהול העימות" ותו לא. אני מאמין שאי אפשר להסתפק בזה.
אם כך יש לי שאלה 604982
מה ההבדל לדעתך בין "לוחמי חופש" ל"מחבלים"?

תציע להם את המובן מאליו -ירדן-בהצלחה.

אני יעזור לך גם בתושבה לזה-אין להם סיכוי למדינה מעברו המערבי של הנהר לא בכח ולא במח-בהצלחה בהעברת המסר.

על בסיס מה אתה טוען ש"הפעילות הצבאית של ישראל, מדיניות הבידול והבידוד של עזה, רק מחריפים את הגורמים שמתסיסים עוד את הרצועה."? ס"ה גם פוליטיקאי צריך להיות בסינכרון עם המציאות.

אחרי עופרת יצוקה ירדה משמעותית (לחלוטין כמעט) כמות הטילים. אחרי "חומת מגן" ירדו לגמרי הפיגועים.לעומת זאת בתקופות של הקרבת קורבנות שלום נטבחו פה גברים נשים וילדים בכמויות.
אם כך יש לי שאלה 605048
בתקופה שלפני נסיגת צה''ל מלבנון, המתקפות של החיזבאללה היו מכוונות כמעט בלעדית נגד החיילים. זו התנהגות של ארגון גרילה (ואם ארגון כזה נלחם נגד כוח זר אנשיו עשויים להחשב ללוחמי חרות). לעומת זאת, הארגונים הפלשתיניים למיניהם מעולם לא ניסו להגביל את פעילותם רק לתקיפת חיילים. לכן להבדלה שטיבי מנסה לעשות ואשר מתיחסת לארגונים הפלשתיניים אין כל שחר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים