 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי לכן ההחלטה נלקחת על ידי המדינאים/גנרלים, ולא על ידי המפציצים עצמם. זה אולי נשמע אנרכיסטי, אבל החיילים תפקידם לציית ולא להתלבט בדיונים מוסריים. ומנקודת המבט של הגנרל, חלק אחר של גייסותיו ישחרר את המחנות לאחר מכן, אז בסה"כ המאזן שלו יוצא חיובי למדי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך להבהיר את נקודת המבט שלי. בהנחה שבאמת להפצצה יש התוצאות המקוות (במחיר הצפוי), אין כאן באמת דילמה מוסרית - כולם מסכימים שנכון להפציץ, ואמנם היהודים כאן הם תמיד בצד שמאשים את בעלות הברית על האי-הפצצה, ואלו שנמנעו מלהפציץ מתגוננים בטענות של אי-ידיעה או קשיים לוגיסטיים או לא יודע מה, אבל לא בטענה ''לא היה מוסרי להפציץ כי היו נהרגים יהודים חפים מפשע''. העניין הוא להשוות בין ההכרעה הברורה כאן לבין השאלות המוסריות התיאורטיות וניסויי המחשבה עם הקרונית ועם השתלות האיברים, שבהם התוצאה שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאולי לא הבנת את הפונז: בדילמת הקרונית, אדם אחד נדרש גם לקבל החלטה וגם לעשות מעשה, בעוד שבסוגיית ההפצצה באושוויץ, יש את הגנרלים שמחליטים, ובנפרד מהם את צוותי האוויר שממלאים פקודות - טסים ומטילים את הפצצות. אני והפונז (כנראה) הבנו את הביטוי שלך "מפציצים" בתור צוותי האוויר הנ"ל, ויש כאמור הבדל עקרוני בינם לבין המתלבט מול הקרונית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |