 |
לילד יש זכות לייצוג. מכיוון שהוא לא מסוגל להחליט בעצמו (אם הוא צעיר), ההורים מחליטים בשבילו. כמו שהוא זכאי להסבר רפואי ממצה לפני טיפול, למרות שההורים כנראה יהיו אלה שיקבלו בפועל את ההסבר (או אפילו יחליטו איזה מהמידע להעביר לילד) ויקבלו את ההחלטות בשמו. לא משאירים את המידע ואת ההחלטה לרופאים, במקרה כזה. כמו שהוא זכאי לתבוע כסף שמגיע לו בבית משפט, למשל, גם אם הוריו הם אלה שבפועל תובעים בשמו, ולא מצפים שיחכה עד שיגיע לגיל 18 כדי לתבוע. את הדוגמה של הצבעה באסיפת בעלי מניות כבר העליתי. רק במקרה של הצבעה לבחירות בכנסת, דעתו פשוט לא מיוצגת, מה שפועל מעביר את ההחלטה לבעלי זכות הבחירה כולם.
גם לי נשמע סביר שההורה פשוט יצביע את אותו הקול עוד פעם. זה מצוין, כי כך הוא באמת מצביע בקול כפול שמייצג שני בני אדם. בשיטה שלנו כרגע, חייל בלי ילדים (למשל) מצביע בקול אחד שמייצג רק את עצמו, כלומר יש לו ייצוג כפול מאשר למשפחה של הורה עם ילד קטין אחד, שהם שני אנשים אבל יש להם ביחד רק קול אחד, כמו לחייל. אני מקווה שזה גם עונה על השאלה השניה שלך: עדיף שההורה יכלכל את ענייניו של הילד מבחינת ייצוג בכנסת מאשר שאף אחד לא יעשה זאת.
שיטת הצבעה כזו נשמעת לי כמו הזדמנות מצוינת לחנך ילדים למעורבות ואחריות, אבל זו החלטה שתלויה בשיטת החינוך. גם ההחלטה של ההורים איך להגיע להסכמה היא עניין משפחתי פנימי. הרי, גם היום הורים צריכים להגיע להסכמות כאלה: האם לחנך את הילד בחינוך דתי או חילוני? מה להגיד לו כשהוא מבקש הסבר על החדשות? וכן הלאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש