בתשובה לארז לנדוור, 09/11/12 9:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועוד משהו שכחתי. "פיקאר [...] לא חיבב כלל וכלל את דרייפוס. דווקא על הרקע הזה בולטים ישרותו והגינותו לעומת עמיתיו שסירבו להודות בטעותם וסיבכו את הפרשה יותר ויותר על חשבון סבלותיו של אדם חף מפשע ופני החברה הצרפתית." -להבדיל מהללו פיקאר לא היה מעורב בזיוף המסמך המפליל או בחיפוי על הזיוף, כך שמצבו אינו בר השוואה עם מצבם. לא ישרותו והגינותו של פיקאר הם שייחדו אותו. היה זה אומץ ליבו, שכן הוא שילם מחיר אישי כבד מאוד על חשיפת האמת. מכל מקום אני חושב שמניעיו במפתיע לא היו שונים בהרבה ממניעיהם של עמיתיו הזייפנים והמחפים: הגנה על מעמדו וכבודו של הצבא הצרפתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שטובת הצבא הצרפתי עמדה לנגד עיניו של פיקאר אבל להשוות אותו למתנגדיו הזייפנים ומעלילי העלילות זה שקר. פיקאר אכן שילם מחיר אישי כבד על חשיפת האמת ואם נעמיד אותו בשורה אחת עם אנרי, מרסייר ופאטי דה קלאם בטענה שגישתם היתה לגיטימית ביחס למטרתם נידרדר לצביעות בלבניסטית. וגם כאן יש הקבלה למחוזותינו - ראה דיון 502 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מהי תפיסתם לגבי הכבוד או האי כבוד של הצבא הצרפתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |