 |
המקור שנתת מצויין וכבר הצצה חטופה הבהירה לי משהו מאד מהותי שלא הבנתי.
מתברר שהאובמקאר, לפחות בחלקו הגדול, עדיין לא נכנס לפועל. חלקים גדולים ממנו יכנסו לתקפם רק ב-2014 ואפילו ב-2016. מצד אחד זה מסביר את כל האי בהירויות בקשר לחוק עצמו ומצד שני הוא מעמיד באור חדש לגמרי את התייקרות העלות הרפואית בארה"ב.
גם החובה וגם הקנס עדיין לא בתוקף (ואגב לגובה הקנס יש ערכים ופטורים רבים). מובן שהמנגנון שיגבה את הקנס או יכסה את העלויות לא ברור משום שהוא עדיין לא קיים (אני מנחש שיהיו אלה המנגנונים הגובים את הביטוח סוציאלי והמדיקאר ויש מנגנונים וחוקים שונים לשכירים ועצמאים). ונהפוך הוא: מתברר שכמה מדינות חוקקו חוקים כדי לבלום את האובמקאר ויהיה צורך להפעיל את בתי המשפט הפדרליים כדי ל"דרוס" את החוקים ה"מורדים" הללו. בכל מקרה האובמקאר רחוקה מלהיות משימה שהושגה. לכל היותר אפשר להגיד שהיא בתהליך של הקמה.
באשר לצבא ארה"ב הוא פורק לאחר מלחמת העצמאות (ליתר דיוק התפרק מעצמו עוד לפני שהמלחמה הסתיימה) והוחלף במסגרת קיקיונית של מספר קטן מאד של מגוייסי קבע. היו כל מיני אפיזודות בהם חלקי מדינות ואפילו עיירות מרדו בברית והכריזו על עצמאות והיה צריך לגייס מיליציות במדינות הסמוכות כדי לדכא את המרידות. בסופו של דבר התבסס צבא ארה"ב כמסגרת רופפת שנתנה שירותים שונים לגדודים שהיו בעצם מיליציות מדינתיות (שכל אחת מהן מנתה את קציניה באופן שונה ומומנה בדרכים שונות ומשונות). מדי פעם חוברו כמה מיליציות כאלו לחיל משלוח אד הוק לצורך כזה או אחר. ידוע המקרה בו מיליציה אזורית בפיקודו של הנשיא לעתיד ג'קסון נלחמה בספרדים ובאינדיאנים ורק בתום הקרב נודע שחוזה שלום נחתם עוד לפני שהקרב התחיל. מספר חיילי הקבע היה קטן מאד והשתתף בעיקר במלחמות האינדיאנים (לפני ואחרי מלחמת האזרחים). במלחמת האזרחות נוצר הצורך לפעול במסגרות גדולות שכללו גדודים קבועים ומיליציות מכמה מדינות ואז נוצר באופן אד הוק המושג של מטה צבאי שהיה בעצם חבורת החברים של הקצין המפקד. צבא ארה"ב כמסגרת פדרלית עם זרועות, מטה לכל זרוע ומטה כללי התגבש רק במהלך מלה"ע הראשונה והיה צבא ממש קטן ביחס לצבאות הקבע האירופאיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש