בתשובה לנועה ו, 14/11/12 12:05
שופכים כסף ממסוקים. 606714
מסילות הרכבת בארץ ממוקמות קרוב מדי למרכזי הערים. ליתר דיוק מסילת החוף קרובה מדי לחוף (ואני אפילו לא מדבר על חיפה). מסילת רכבת ''כבדה'' יוצרת גבול מלאכותי, לו היא הייתה עוברת במרכז העיר העיר הייתה מתחלקת לשתיים.
שופכים כסף ממסוקים. 606717
בתל אביב זה עובד טוב.
שופכים כסף ממסוקים. 606734
השאלה תמיד היא מה המטרה. אני מניח שהמטרה בתל אביב היא לגרום לאנשים להישאר במקום ואז אכן מערכת השינוע עובדת מצוין.
תשובה מפורטת 607545
בתל אביב פסי הרכבת לא נמצאים במרכז הגיאוגרפי אלא (אולי) במרכז המטפורי. למען האמת הם סמוכים מאוד לגבול המזרחי ולא בכדי.

בשביל להסביר מה הבעיה במצב של תל אביב (ודרך זה ניתן גם להבין את הבעיה בכל האיזור שקרוב לים) אני אתן דוגמה היפוטטית לעיר שבנויה בסגנון שונה. זוהי לא בהכרח הדוגמה הטובה ביותר אולם לדעתי היא עדיפה בהרבה על המצב הקיים נניח לשם הפשטות שחוף הים ישר ונסתכל על הרצועה באורך 5 קילומטר מהחוף. ניקח סריג עם קוי רוחב במרחק חצי קילומטר אחד מהשני וקוי אורך במרחק דומה, נמספר את קוי האורך ממערב למזרח. נסתכל על רצועה ברוחב 14 קילומטר אזי יש בה 29 קוי רוחב,11 קוי אורך וגודלה 70 קמ"ר. נקרא לשטח זה "עיר" כל ריבוע שנוצר ע"י קוים אי זוגיים סמוכים יקרא "שכונה" וכל ריבוע שנוצר ע"י קוים סמוכים יקרא "רחוב" אזי שכונה היא בגודל קילומטר על קילומטר ורחוב הוא בגודל חצי קילומטר על חצי. בכל שכונה יש 4 רחובות.

בקו אורך מספר אחד נקים את הדרך העיקרית שם בין השאר יעברו כל מי שרוצה לעקוף את העיר כך שבעיר עצמה נמצאים רק אנשים שרוצים להיות בה. בקו אורך 5 נקים דרך משנית וכל קו רוחב אי זוגי יהיה דרך רוחב כמו כן נקבע כלל שאסור לחצות רחובות ברכב כלומר אם אתה נוסע מרחוב אחד למשנהו אסור לך להיכנס לאף רחוב אחר חוץ משניים אלה. עתה גם הקוים הזוגיים הם דרכים אבל עם מעין מגבלת נסיעה של חצי קילומטר.

את השימוש של השכונות קובעים ככה שככל שהשימוש של שכונה (שכונה לא חייבת להיות שכונת מגורים זה סתם שם לשם הפשטות)
יותר חיצוני (כלומר הוא נדרש לתושבים מבחוץ) כך הוא יהיה קרוב לדרך 1 וככל שהוא נדרש לכלל תושבי העיר הוא יהיה קרוב לדרך 5. כל נקודת מפגש בין שתי קוים תקרא צומת וניתן יהיה (בצורה מסוימת) לפנות בה. במרכז של כל שכונה יהיה (באופן מפתיע) המרכז של השכונה ובמרכז כל רחוב המרכז של הרחוב.

היתרונות של עיר כזאת ברורים: כפי שאמרתי כל מי שעוקף את העיר לא נכנס אליה. מי שנכנס לעיר משתמש רק בדרכי רוחב (חוץ מקו אורך מספר 1 והדרך ברחוב הספציפי שהוא רוצה להגיע אליו) ורק בדרך אחת ובד"כ מגיע רק לחלק יחסית מזרחי. כדי להגיע ממקום למקום צריך רק 4 פניות בדרכים ומשתמשים במעט קטעי רוחב. מכיוון שיש מעט משתמשים בדרך ממילא הגבול שכל דרך יוצרת הוא חלש. עקב המבנה במעבר ממקום למקום יש לחצות מעט דרכים. מי שהשכונה איננה נקודת המוצא או היעד שלו לא נכנס אליה וכנ"ל ברחוב.

עתה יש שאלות משניות, מהם השימושים שחשובים לתושבים מבחוץ, לתושבי העיר השכונה והרחוב וכמו כן איזה כלי תחבורה ישמשו אותנו ואיך יראו הדרכים.
תשובה מפורטת 607561
אבל תל אביב ערים סביב לה. כך שגם אם זה בצד המזרחי, זה עדיין במרכז... מכל מקום, התחנות נמצאות במקומות מרכזיים מספיק שחלק מהנוסעים יצטרכו ללכת מהתחנה ולא לנסוע, וכדי שיהיו שפע של אוטובוסים שעוברים בתחנה, כל הזמן, בדרך לשלל מקומות. זה לא המצב בבנימינה, או פרדס חנה, או בית יהושע, או כמעט כל מקום אחר.
תשובה מפורטת 607610
את הופכת סיבה ומסובב. תקראי בנתיבי איילון [ויקיפדיה] את תת הנושא "השפעה".
תשובה מפורטת 607567
אפשר היה לדאוג שאת תל אביב יבנו כמו את מנהטן המרכזית והצפונית. היה מפשט את כל בעיות התחבורה.
תשובה מפורטת 607631
יש לי כל כך הרבה תשובות מתחכמות להערה הזאת שנראה לי שהפעם אחסוך אותן מהפורום.
תשובה מפורטת 607828
זה תלוי בחיבור. אחד היתרונות של תל אביב שמאוד קל ללכת בה ולנסוע באופניים - במידה ניכרת בגלל שאין בה דרכים ראשיות מהירות.
תשובה מפורטת 607871
איזה חיבור ולמה מצב החסה בשטחים תלוי בו?

אני לא יודע למה אתה קורה "דרכים ראשיות מהירות" אבל מאוד לא כיף לחצות או ללכת לצד דרך נמיר.
תשובה מפורטת 607983
נכון. ובאמת מפרידים את תל אביב למערבית לנמיר ודרומי לירקון וכל השאר.
תשובה מפורטת 608016
טוב. אז לא הבנתי מה ניסית להגיד.
תשובה מפורטת 608140
שההתייחסות לרחובות מערבית לנמיר וצפונית לירקון היא אחרת. האיזורים האילו מחוברים פחות טוב, ופחות נוח להגיע אליהם ברגל/ אופניים, ואמנם ההתייחסות אליהם היא אחרת בעיני תל אביבים.
תשובה מפורטת 608142
את זה הבנתי (וגם חידשת לי). את תגובה 607828 אני לא מבין.
תשובה מפורטת 608206
ההצעה שלך הייתה לבנות עיר משכונות שמחוברות ביניהן באמצעות צירי תנועה, במבנה ריבועי.
אני אמרתי שההצעה שלך יכולה לביות טובה - כתלות בכך שצירי התנועה לא ינתקו את השכונות אחת מהשנייה לצורכי תנועת הולכי רגל / אופניים.
מאוד קל לנתק שכונות, כאשר מספיק כביש שנוסעים בו מהר מדי עם פחות מדי מעברים בשביל להביא לתחושת "ניתוק" ולהפחית במידה משמעותית את תנועת הולכי הרגל.
לרוע המזל, כבישים רחבים ומהירים עם מעט צמתים הם האידיאליים לתנועת מכוניות.

לכן, עדיף לשמור כבישים אילו לחוץ הערים, כאשר בתוך הערים הכבישים צרים יותר, ועם יותר צמתים.
תשובה מפורטת 608215
אם אני מבין נכון אנחנו די מסכימים.

לגבי נקודות המחלוקת: כתבתי כמה צמתים יהיו, אחד לכל חצי קילומטר. אבל מה שחשוב הוא מה המרחק שנוסף להולך הרגל יחסית למרחק האוירי כשהוא משתמש בצמתים המרחק הזה תלוי במבנה של השכונות עצמם אבל הוא יכול להיות פחות מחצי קילומטר תמיד בתנאי שהשכונות מתוכננת לצורך זה. שזה ככל הנראה יותר טוב מהמצב כיום.

עצירות והאצות מזהמות את האוויר לכן עדיף פחות צמתים וכבישים רחבים. לגבי המהירות מעבר להיבט הבטיחותי של אנשים שמתפרצים לכביש המהירות צריכה להיות כזאת שהמכוניות ישארו בכביש כמה שפחות זמן ואז הכבישים יהיו יותר פנויים.
תשובה מפורטת 608529
אבל אנשים יכולים לעבור את הכבישים רק בצמתים. אתה לא מציע צומת כל 500 מטר?
תשובה מפורטת 608532
ברור שלא! אני מציע צומת כל חצי קילומטר :)

גם זה מצב יותר טוב מהיום. המרחק (בקו אווירי) בין התחלת שדרות רוטשילד לסופם הוא (בערך) 1.3 ק"מ ויש שם 10 צמתים מרומזרים.
תשובה מפורטת 608695
בהסתכלות שנייה אתה צודק.
צומת כל 500 מטר זה פחות מדי. זה מקשה מאוד על הליכה. צריך צומת כל 100 מטר לערך.
תשובה מפורטת 608712
מספר הערות לפני שאני עונה לך:

1)כשאמרתי "דרכים" זה לא בהכרח כבישים. "דרך" זה גם נת"צים מסילות למיניהם ושבילי אופניים.
2) ה"עיר" שתיארת היא לא גדולה במיוחד. אם מורידים מתל אביב את אזורים 1,2 ו9 מקבלים אזור ששטחו (בערך) 22.5 קמ"ר
ויש בו (בערך) 220 אלף איש או בערך עשרת אלפים איש לקילומטר. אם עוברים לצפיפות קצת יותר גבוהה של 25 אלף איש לקילומטר אפשר להכניס את כולם לעיגול שרדיוסו 1.6 קילומטר ואז המרחק המקסימלי בין שתי נקודות הוא 3.7 ק"מ.
3) הקטע שאמרתי שמה שחשוב הוא שהמרחק הממשי יהיה כמה שיותר קרוב למרחק האווירי היה שטות. אנשים לא בוחרים שתי נקודות רנדומליות והולכים מאחת לשנייה. מה שחשוב הוא שמקומות שאתה רוצה ללכת איליהם יהיו קרובים לכן הדבר הכי חשוב הוא שבשכונה שלך יהיו הרבה אנשים והרבה מקומות שאתה הולך אליהם בקביעות וכמו כן שהמקומות המרכזיים של העיר יהיו קרובים אליך

ועתה לשאלתך:
אתה צריך לקחת בחשבון שהרבה אנשים (אולי גם אתה) כן רוצים להתנייד לאו דווקא ברגל כשאתה עושה צמתים כל כך קרובים אתה מאט מאוד את התנועה גורם לזיהום רב יותר בכלי הרכב הממונעים ומקשה מאוד על רוכבי האופניים.
תשובה מפורטת 608758
אם אנשים יוכלו ללכת ברגל ולנסוע באופניים אז אולי הם לא ייסעו באוטו כל כך הרבה.
תשובה מפורטת 608761
אל תבנה על זה. דרך אגב, כרגע למשל התמרוץ הכי גדול עבור תל אביבים ללכת ברגל הוא הפחד בלהזיז את האוטו שלהם מהחנייה.
תשובה מפורטת 608772
נדמה לי שכבר אמרתי את זה באייל פעם או פעמיים, אבל מבחינתי אחת הפריבילגיות הכי גדולות שנובעות מזה שאני גרה בתל אביב זו העובדה שאני לא צריכה להחזיק רכב ובקושי נוסעת באוטובסים כי כמעט הכל נמצא במרחק הליכה סביר‏1 ממני.

1 עד 40 דקות, ככה.
תשובה מפורטת 608774
ייתכן שאמרת, בכל מקרה זה מעורר קנאה גם בפעם השלישית :)
תשובה מפורטת 608767
כפי שאמרתי צמתים מרובים מקשים (גם) על רוכבי האופניים כיוון שלהאיץ מעמידה זה דבר קשה.
תשובה מפורטת 608927
לא ממש.
אני מסכים שצמתים מאטים רוכבי אופניים. אבל הם גם לא רוצים לנסוע הלוך חזור בשביל להגיע לנקודה, אלא לנסוע בקווים ישרים.

דרך אגב, מה שמגביל רוכבי אופניים הכי הרבה כרגע זה שאין להם איפה לנסוע - המדרכות הרבה פעמים לא מותאמות לאופניים, עם חפצים מפריעים ושולי מדרכות בצמתים, ועל הכביש מסוכן, כי יש שם מכוניות שנוסעות הרבה יותר מהר.
תשובה מפורטת 609001
צמתים מאטים ומקשים על רוכבי אופניים הרבה יותר מתוספת מרחק קטנה. נסה לסוע 10 קילומטר כשכל 100 מטר אתה עוצר ל10 שניות לעומת 10 וחצי קילומטר כשאתה עוצר רק כל 500 מטר. האפשרות הראשונה הרבה יותר קשה,איטית ומסוכנת. בעיקר בעליות.
תשובה מפורטת 609009
נסה לנסוע 10 קילומטר כשכל 50 מטר אתה נעצר בגלל תחנות אוטובוס, אנשים ופחים.
תשובה מפורטת 609018
רק שניה, אז לצייר קצת קווים על המדרכה לא הופך את תל אביב למקבילה הישראלית של אמסטרדם? מי היה מאמין?!

(את זאת ששיבחה את מערך התחבורה של תל אביב.)
תשובה מפורטת 608696
בהסתכלות שנייה אתה צודק.
צומת כל 500 מטר זה מעט מדי. זה מקשה מאוד על הליכה. צריך צומת כל 100 מטר לערך.
תשובה מפורטת 608697
תגובה 608106
תשובה מפורטת 608699
המסקנה: צריך צומת כל 1/20 ק"מ.
שופכים כסף ממסוקים. 606722
לכן צריך לקבור את הרכבות במרכזי הערים. בורשא למשל עשו את זה עוד לפני מלחמת העולם.
שופכים כסף ממסוקים. 606733
אני מניח שאתה מתכוון לרכבת תחתית. אם כן זהו סוג של רכבת קלה.
שופכים כסף ממסוקים. 606738
לא, ממש לא. מערכת הרכבות המדינתיות עברה דרך ורשא. במרכז העיר היא עברה מתחת לעיר. אם תהיה בורשא תוכל לראות את זה. תחנת Warszawa centralna נמצאת מתחת לאדמה.
שופכים כסף ממסוקים. 606775
גם במדריד מסילת הרכבת הכבדה עוברת מתחת מרכז העיר, ויש בטח עוד ערים כאלה. עוד אפשרות, הכי נפוצה באירופה מהמדגם שאני מכיר, היא שהמסילה לא חוצה את העיר, אלא שולחת "זרוע" לתוכה שמגיעה עד המרכז, כך שהרכבות נכנסת ויוצאת באותה דרך; המסילה אכן יוצרת הפרדה, אבל רק מצד אחד של המרכז.
שופכים כסף ממסוקים. 606723
בשוויץ בהרבה מאוד ערים הרחוב הראשי הוא ה Bahnhofstrasse, "רחוב תחנת הרכבת", בדיוק בגלל שהתחנה היא מרכז העיר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים