בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/11/12 7:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להוסיף כאן, להבהרת עמדתי, למרות שכבר אמרתי את זה כמה פעמים שאני גם לא חסיד גדול של "פעילות קרקעית" חסרת יעדים שמגיעה תמיד אחרי שהמכה האווירית לא משיגה את יעדיה. בעיני, למרות שזה "יבשתי" זה בדיוק המשך לאותו קונצפט של "החלום הכחול". אלא מה ? זה פשוט בלתי נמנע כמו בטרגדיה יוונית. הכוחות נכנסים בלי שמוגדרים להם יעדים, ואז כאפקט לואי, ועל מנת לשמור על חיי החיילים מופעל כח אש גדול כנגד בניינים ותשתיות, למרות שזה לא הוגדר כיעד. אז מתחילים כל הגולדסטונים ואירופה הצבועה לצווח עלינו, אבל אז גם הכאב אצל האויב מגיע לרמה כזאת שהוא מוכן לדבר על הפסקת אש. אין מנוס מכך, וזה גם מה שהולך לקרות עכשיו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקת האש הזאת היא שבירה של אותה טרגדיה יונית שתיארתי, וזה, כמובן, פחות רע ממה שהיה יכול להיות וממה שצפיתי, ואולי אפילו יותר מכך. נראה מה יהיה. בסך הכל אנו רוצים שקט, ואם הבטחות ארצות הברית והמצרים באמת יביאו לנו את אותו שקט, אולי אאלץ להודות אפילו ש''כיפת ברזל'' הביאה לנו תוצאה סופית לא רעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |