בתשובה לגלעד דנבום, 16/06/00 23:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבחן טורינג מבוסס על תקשורת *דו כוונית*, בעוד סרט, ריאליסטי ככל שיהיה, הנו חד כווני - המידע עובר מהסרט (המדיום) אל הצופה, לא להיפך. יצירת סרט "אמיתי" באמצעות מחשב אפשרית גם היום. שתי דוגמאות: 1. בסרט "גלדיאטור" של רידלי סקוט, נפטר אחד השחקנים במהלך הצילומים. את שאר הסצנות בהשתתפותו הפיקו בעזרת מחשב. 2. בסרט "שר הטבעות", המצולם בימים אלה, משתמשים בתכנה מיוחדת להפקת קרבות ענק. במקום אלפי ניצבים, תלבושות ובלגן, מספקים לתכנת מחשב מיוחדת (שנכתבה ספציפית לצרכי סרט זה) את תוואי השטח ואת המאפיינים הויזואליים של סוגי הלוחמים השונים, והופה - קרב לבקשתך. ובאשר למבחן טורינג עצמו - כאן מדובר על תקשורת באמצעות *מקלדת* (מכונת כתיבה) - לא שמע, ודאי שלא ויזואל. התוכן הוא העניין, לא מדיום התקשורת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גלדיאטור לא היה הסרט הראשון שנעשה בעזרת הגימיק הנ"ל. לפניו היו אי אלו סרטים שנעשו עם השתתפות חלקית של כוכב או שחקן בסרט - לדוגמא, ראול ג'וליה ב"סטריט פייטר", בנו של ברוס לי (איך קראו לו?) בסרט "העורב", שלא לדבר על ג'אר ג'אר בינקס ומרעיו ב"מלחמת הכוכבים - אימת הפנטום". בנוגע לאותם קרבות ענק - ראינו, שמענו. את אותו הדבר אמרו על "אימת הפנטום" וכל מה שיצא לנו מזה זה סרט אנימציה בשילוב של כעשרה שחקנים מצולמים, וככה זה גם נראה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |