בתשובה לאריק, 02/12/12 13:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה כן בדבריך אתה אדם יחיד ומיוחד, ממש חריג. הבעיה המרכזית שהעסיקה את הציבור עם חתימת הסכמי אוסלו היו פיגועי ההתאבדות, וזה היה כל כך טבעי ומובן מאליו, שדבריך ממש נשמעים מוזרים בלשון המעטה. האם לא חשת באותו מחנק בגרון, רק לאחרונה בימי מבצע עמוד ענן, כשרבות מערי ישראל היו תחת הפגזת טילים, ועדיין לא היה ברור איך כל זה הולך להסתיים ? ובכן, בתקופת פיגועי ההתאבדות התחושה הזאת הייתה חריפה שבעתיים. איש לא חשב על רוח הפלמח בתוך צחנת הגוויות באוטובוסים ובתי הקפה. וגם לא על "תשתיות". אני חושב שממש בימים אלה ישנו שינוי עצום בתשתית הכבישים, לפחות באזור שאני גר בו, בכבישי הרוחב לכיוון הכינרת, בעוקף קריות שלו אנו מחכים במשך שנים,שנפתח בחלקו ועומד להיות מושלם תוך חדשים ספורים, במנהרות הכרמל, ובפתיחת מחלף צומת יגור שהפתיעה אותי ממש לאחרונה ביום שישי האחרון, כשנסעתי לכיוון טבעון ולא ידעתי בכלל שהמחלף הזה כבר נפתח. האם זה בכלל שווה ערך לבעיית הטרור כשהוא בשיאו ? האם אתה נותן לנתניהו בגין השינוי הזה את אותו קרדיט שנתת, כביכול, לרבין בגלל התשתיות שהקים ? אדם שהכרתי אמר מיד אחר רצח רבין ש"לולא נצלב ישו, איש לא היה זוכר אותו היום", וזו אמירה קולעת מעין כמוה. בסך הכול היה מדובר בפוליטיקאי אפור ושנוי במחלוקת מהרבה בחינות. הרצח שלו הוא זה שעפף אותו באותה הילה שממנה אתה כל כך נפעם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מרגיש שאני חריג. אני מאמין שהתאור שלך את הלך הרוח הציבורי בפיגועים שאחרי אוסלו נכון לחלקים גדולים בציבור, אבל כנראה שהרגישות לפיגועים אז היתה גבוהה מהרגיל, אולי משום שהם נתפסו כלא מחויבי המציאות. אחרי הכל, מבחינה מספרית הם לא היו רבים ושנות האינתיפאדה 2001-2003 היו עתירות פיגועים לאין שיעור1 אם אני מנסה לדרג את רמת החרדה האישית שלי אז לשיא הלחץ הגעתי בלילה הראשון של מלחמת המפרץ: הסירנות לא פעלו בשכונה שלי ורק אחרי הבומים של הנפילות קלטתי את צליל הסירנות משכונה סמוכה ונכנסתי לחדר האטום מבועת מהאפשרות שאחרתי וחטפתי חל"כ. במקום השני של חוסר ביטחון אישי נמצאת אצלי חוויה של הליכה ברחובות מנהטן בסוף שנות השמונים עם רדת החשיכה, כאשר בן רגע כאילו נעלמו כל המוני הולכי הרגל ונותרו רק חבורות צעירים מתגודדות בקרנות הרחוב. אני בכלל לא זוכר את 1994-1996 כתקופה שבה חששתי לבטחוני. ב 2002-2003 הפיגועים היו תכופים וקטלניים והגיעו קרוב אלי ביום שפוצצו את מסעדת מקסים עברנו מול המסעדה אולי עשרים דקות לפני הפיגוע אבל באותו יום החלטנו לאכול דגים בעיר. לא הפסקנו לאכול במסעדות אחר כך. הפיגוע בקו 37 [ויקיפדיה] היה מאה מטר מהמשרד שלי. היום הילד שלי נוסע בקו 37 מדי יום. גם את הפיגוע בצומת יגור הצלחתי לפספס במזל. היתה אז באמת תחושה של סכנה בכל מקום ציבורי. ב 2006 ירו עלי קטיושות וזה לא הדיר שינה מעיני. האיום הזה לא נתפס אצלי כמעורר חרדה יותר מאשר תאונת דרכים רנדומלית. באותו מטבע לא חשתי את המחנק בגרון שאתה מתאר כאשר הקטיושות עפו לאחרונה על הדרום. עד כאן לגבי דירוג החרדה הקיומית שלי מול האיומים השונים על העורף. לענין התשתיות, אכן חלה לשמחתי בשנים האחרונות התקדמות מסיבית בתשתית הכבישים באזור חיפה והגליל התחתון כפי שתארת. הצרה היא העדר ההתקדמות בחמש עשרה השנה שלפני כן. ותשתיות זה לא רק כבישים, זה גם מסילות ברזל ותחנות כח וכבלי תקשורת וצינורות מים. לענין הסיבות להתפעמותי מאישיותו של רבין אתה טועה. ב 92 העדפתי את שמעון פרס על פניו בזכות הביצועיות שהפגין פרס כראש ממשלה ברוטציה ובעיקר הפעלת תכנית היצוב מ 85'. התאכזבתי כשרבין זכה בבחירות המוקדמות במפלגת העבודה. לא היו לי ממנו ציפיות גבוהות גם כשהרכיב ממשלה ולא אהבתי את נאום "אני אנווט".אבל מספר חדשים לאחר שנבחר כבר הרגשתי את השינוי באויר. סדר היום הציבורי השתנה והסטגנציה המדינית הכלכלית והחברתית של ממשלת שמיר התחלפה בפרץ עשיה בכל התחומים, כל זה חודשים לפני הסכם אוסלו. הוא היה מנהיג והממשלה שהנהיג הורכבה מאנשים טובים ומוכשרים שפעלו כשטובת המדינה ולא טובתם האישית לנגדם. כשנרצח זה היה עבורי רצח הצבריות הבוטחת בעצמה על ידי הגלותיות החששנית והסגת המדינה אחורה בכל כך הרבה רבדים. מפריע לי בתגובה שלך הנוהג שלך להנגיד בין רבין 94' לביבי 2012, כאילו לא היו ברק ושרון ואולמרט בדרך. אם תקרא מחדש את התגובה שלך אולי תבין למה אני מתכוון. אני אסיר את הכובע בפני ביבי ביום שתסע רכבת לאילת2 1 פיגועי התאבדות בישראל [ויקיפדיה] 2 נתניהו 2004 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדיון הזה מיצה את עצמו. בעצם חזרת בערך על דברים שכבר אמרת בתגובתך הקודמת, ולי אין כמעט מה להוסיף חוץ מלחזור על דברים שכבר אמרתי. בכל זאת אעיר דךד הערות. זה נכון שהאינתיפאדה השנייה הביאה לכמות הרג וסבל רבים מאלו שהיו בתקופת רבין, אבל עובדה זאת רק מחזקת את דעתי. היכולת הטכנית לקיים את מעבדות הנפץ והטילים ניתנה עם הנסיגה שאפשרה לרוצחים להכין את כלי הרצח בעין מפריע, ונסיגות אוסלו היו ההתחלה. אין פליאה על כך שזו פרצה בתקופת כהונתו של ברק שראה עצמו כממשיכו של רבין ופעל בשיטת: "מה שלא ילך בנסיגות וויתורים ילך בעוד נסיגות וויתורים", ולכן מיהר מיד בראשית כהונתו למסור את 13 האחוזים שנתניהו הבטיחב בהסכמי ווי אבל לא מסר. ואני חוזר על דבריי שאם אצלך לפי עדותך לא היה משקל לפיגועי הרצח, ודברים אחרים העסיקו אותך, היית חריג. דבריך על השינוי בהערכתך את רבין במשך הזמן רק מחזקים את הטענה שטענתי. אתה אומר שאם תסע מחר רכבת לאילת תסיר את כובעך, ואני אומר שרכבת לירושלים חשובה לאין ערוך והיא בשלבי ביצוע, ולי אין ספק שאם מחר תסע רכבת לאילת אתה רק תהדק את כובעך ביתר חוזקה לראשך ותמצא טענה אחרת. בנושא הביקורת על נתניהו1 כבר חוויתי חוויות כאלה בעבר. 1 חשוב לי לציין שאיני תומך נלהב בנתניהו, יש לי ביקורת רבה עליו מכיוון אחר, והפעם האחרונה והיחידה שהצבעתי ליכוד הייתה לפני המון שנים כשהלכו לבחירות עם מפלגת התחיה של יובל נאמן וגאולה כהן. וגם בבחירות הקרובות לא אצביע ליכוד. אני טוען כאן לזכותו בגלל שאני חושב שהביקורת כנגדו בנושאים שהעלת אינה נכונה ואינה הוגנת, וביקורת כזאת לוותה אותו מאז שנכנס לפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה השנייה: שלש הערות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם שלי מנתניהו שכראש ממשלה הוא לחיץ מדי ועוסק יותר מדי בטקטיקה ופחות מדי באסטרטגיה. אין לי בעיה עם נתניהו האיש- כשר אוצר הוא היה ממוקד וחתר ליעדים. יש לי בעיה עם נתניהו ראש הממשלה שעוסק בריצוי השותפים שלו ומאפשר, יותר נכון מחבק את האפשרות שסדר היום המדיני בטחוני יהיה הפריט היחיד באג'נדה. נתניהו הכריז קבל עם ועדה על יוזמת רכבת לאילת, יוזמה שהיא בניגוד בולט לאינטרס של משפחת לבנת. זו לא הפעם הראשונה- תמצא שב 2004 הוא כבר שלף את השפן הזה. אני לא מבין את החשיבות של רכבת לירושלים. באילת יש נמל. לא שמעתי על נמל מסחרי שמרוחק ממרכז המדינה ואינו מחובר לתשתית מסילות ברזל. על אחת כמה וכמה מסילה שתשב על צומת שלוש יבשות. הנכון לדעתי היה לקדם את פרויקט השער לאילת כולו (נמל תעלה+רכבת +נמל תעופה בינלאומי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מסכים עם שום דבר מדבריך, חוץ, אולי מכך שנתניהו לחוץ. אבל סתם מסקרן אותי לדעת מתי "נתניהו הכריז קבל עם ועדה על יוזמת רכבת לאילת"1. בקישור שהבאת מ 2004 זה בכלל לא כתוב. מה שכתוב שם הוא שהאוצר יבדוק את הכדאיות הכלכלית של פרוייקט כזה. למרות מה שאתה אומר, אני לא אתפלא אם יתברר שפרוייקט כזה לא כלכלי, ואולי אפילו כמובטח עשו את הבדיקה הזאת באוצר והגיעו למסקנה הזאת. לעומת זה, לדעתי, רכבת מהירה לירושלים היא דבר הכרחי למרות שאין שם נמל ואפילו לא ים. 1 אולי יש כאן דוגמה טובה לסיפורי העם על אי האמינות של נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. בינתיים מצאתי שאכן נתניהו ביקש לזרז את תכנון הקמת הרכבת לאילת וכן שזמן הנסיעה המתוכנן יקטן בשעתיים. אבל זה משנת 2012 ולא מצאתי שום הבטחה שלו לגבי מועד הסיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שהרבה ראשי ממשלה מאז שנות ה-70 הבטיחו רכבת לאילת, כך שנתניהו לא מיוחד בנושא הזה. מה שכן מיוחד זה שבניגוד לאחרים נראה שהממשלה הנוכחית עושה צעדים מסויימים בכיוון מימוש ההבטחה. למשל ההחלטה הזאת שהיא כבר מקצועית ולא פוליטית. נכון שבין תכנון וביצוע עדיין המרחק גדול (שלא לומר שאף אחד עוד לא הזכיר את מילת הקסם "מימון") אבל זה יותר ממה שנעשה ב-35 השנים שעברו מאז הגעת המסילה לנחל צין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרכבת לאילת היתה תמיד דגל של נתניהו. הנה ציטוטים ישנים יותר 2004- נתניהו וליברמן מודיעים על תחילת שלב התכנון 2007-חייבים לפרוש קו רכבת לאילת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי לפתילון הזה בגלל הרכבת לאילת ופתאום, באיחור קל של חמש שנים אני מגלה שהיתה פה התקפה ישירה על היושרה שלי. >> אתה אומר שאם תסע מחר רכבת לאילת תסיר את כובעך, ואני אומר שרכבת לירושלים חשובה לאין ערוך והיא בשלבי ביצוע, ולי אין ספק שאם מחר תסע רכבת לאילת אתה רק תהדק את כובעך ביתר חוזקה לראשך ותמצא טענה אחרת. אין לך ספק שאני אתנהג בחוסר יושרה! אני דורש התנצלות על ההצגה שלי כאדם חסר יושרה. ____________ עברו חמש שנים, בונדי נפטר בשיבה טובה. עכשיו אם יקימו בזריזות רכבת לאילת לא אסיר את הכובע בפני אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי משהו1 ובשורה האחרונה בתגובתך האחרונה אתה מאשר את מה שאמרתי2. אז על מה עליי להתנצל? 1 מה שאתה אמרת שאני אמרתי הוא פרשנות שלך. 2 לא יודע מי זה בונדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 בונדי [ויקיפדיה]. שם תמצא את: אברהם לבנת [ויקיפדיה] (בונדי) – איש עסקים ישראלי בולט, שעמד בראש קבוצת תעבורה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנות שלי?? כמה רחוק יכולה להגיע ההתחמקות שלך מאחריות על דברים שאתה אומר? אם אני אומר שאני אסיר את הכובע ולך אין ספק שלא רק שלא אסיר אותו אלא אהדק אותו ואמציא תירוצים לכך- תסביר לי בדיוק למה התכוונת. רצוי שתשלב את המלה יושרה בהסבר שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גורר אותי לוויכוח שאני בטוח ששום דבר טוב לא יצא ממנו, ולו הייתי אדם יותר מושלם הייתי מכריז כבר עכשיו שאין בי רצון להמשיך בו. אמרתי שאם תוקם רכבת מחר לא תסיר את כובעך למרות הבטחתך. ברור ש"מחר" זו מטאפורה. זה לא מחר ממש אלא מתי שהוא בעתיד בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו או ממשיכיה, כי אפילו המוכשרים ביותר אינם יכולים להקים קו רכבת כזה בין לילה, ומעולם לא הבטיח מישהו לעשות זאת במועד נקוב מסויים. לא התייחסתי לשאלה אם ההתנהגות הזאת מעידה על חוסר יושרה, וכשאני חושב על כך זה באמת לא בדיוק כך. אתה טוען עכשיו שהתנהגות כזאת מעידה על חוסר יושרה, ובמקביל אתה מצהיר שאם תוקם מחר רכבת לאילת לא תסיר את כובעך. כלומר, לא אני מאשים אותך בחוסר יושרה אלא אתה עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה המקורית שלי, עליה נסוב הדיון אז, ושמסתבר בדיעבד שהיתה קצת נבואית לאור המסתמן לאחרונה בעניין ההמנעות של נתניהו מללכת נגד האינטרסים של חבריו בעלי הממון, היא שנתניהו לא יעשה שום דבר נגד האינטרסים של אברהם (בונדי) לבנת ז"ל, בעל המונופול "תעבורה"1, ולכן למרות ההכרזות החוזרות ונשנות של נתניהו מאז שנת 2004 (והבאתי את הקישורים משנת 2004 ו 2007 כדי להשקיט את הסתייגויותיך, וישנם נוספים מ 2012 והלאה) על נחיצות הרכבת לאילת הוא לא יעשה בפועל דבר. לו היה נתניהו מוכיח אותי על טעותי לא היה שמח ממני והייתי מסיר בפניו את הכובע, אבל אכן לא נעשה דבר. כיוון שבונדי נפטר בשיבה טובה לפני מספר חדשים אני חושב שלנתניהו נגמרו ההזדמנויות להוכיח אותי על טעותי ואין לי על מה להסיר בפניו את הכובע יותר. אבל אתה חשבת שאילו נתניהו היה מוכיח אותי על טעותי הייתי מחפש דבר אחר להתלות בו, כאילו לא הרכבת לאילת היא העניין אלא שאני מחפש רק להטיל רפש ברוה"מ, ואין זה כך. לא רק חשבת כך- היית משוכנע בכך! אולי לא חשבת שהתנהגות כזו היא חוסר יושרה, ואולי עדיין אינך חושב כך, כי זה איננו כך בסטנדרטים שלך, אבל בסטנדרטים שלי זה כן! וכיוון שמשתמע מדבריך שאתה מקבל את הסטנדרטים שלי בעניין זה אני עומד על כך שמגיעה לי התנצלות. _______________ 1 נתניהו לא לבד בעניין זה, אני בכלל לא מאשים רק אותו- לבנת מינה את אהוד אולמרט ליו"ר "תעבורה" בינואר 2010, תשעה חודשים וכמה ימים לאחר שאולמרט סיים את כהונתו כרוה"מ. נראה לך שהמינוי הגיע לאולמרט בהפתעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהערתי בתגובה קודמת לא היה לי עד היום שום מושג מי זה בונדי. אני עניתי להערתך בתשובה לי בתגובה 608741 "אני אסיר את הכובע בפני ביבי ביום שתיסע רכבת לאילת", ואיני עוקב אחרי כל חילופי הדברים שלך עם אחרים. אתה גם לא אמרת בתגובה ההיא שהסרת הכובע היא על תנאי שקשור בדיונים שניהלת עם אחרים, ומבחינתי משפט זה הוא השורש לכל חילופי הדברים עמי בעניין הרכבת לאילת שבאו אחר כך. מבחינתי כל הסיפורים החדשים לי על בונדי או על אחרים אינם רלוונטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשארת השאלה מה הביא אותך למסקנה חסרת הספק שלא אסיר את הכובע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהמילים שכתבתי "ולי אין ספק" הם בבחינת הגזמה ספרותית משום שכאשר מנסים להעריך או לנבא משהו שיקרה בעתיד תמיד יש ספק1. מה שהבחנתי אצלך מספר פעמים הוא קושי להודות בטעויות יותר מהממוצע שנתקלתי בו כאן2. הפניתי בעבר אותך ואת הקוראים למספר דוגמאות כאלה ואפילו הדגמתי פעם אחת את העניין בהזכרת המערכון על חורבן בית ההסתדרות. אין טעם שאחזור לאותן דוגמאות כי אני יודע (לא "ללא ספק" ובכל זאת יודע) שאתה תמשיך להכחיש שאכן טעית, מבלי לשכנע אותי, כמובן. מעולם לא אמרתי באופן ישיר שמדובר בחוסר יושרה, אבל אם אתה עומד על כך לא אתווכח. 1 אפילו במקרים שבהם שולחים שופטינו המצויינים אנשים להינמק בכלא בגלל ש"אין ספק באשמתם" ובהרבה מקרים מתברר ללא כל ספק שהאנשים נקיים לגמרי, אפילו שם מסתבר שיש בכל זאת ספק. 2 וגם בעניין הרכבת לאילת הצלחת לעשות זאת למרות שמסילת רכבת כזאת לא הוקמה. אמרת בפרוש במשפט שצטטתי שתסיר את הכובע בפני נתניהו אם תוקם מסילה כזאת, וכבר עכשיו אתה אומר שלא תסיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני יודע (לא "ללא ספק" ובכל זאת יודע) שאתה תמשיך להכחיש שאכן טעית טעיתי במה? תן לי את ההזדמנות להוכיח שאתה צודק, אבל לא מצאתי שאמרת במה טעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את תגובה 608741 כתבת באותו יום בשעה 4:48 לפנות בוקר ושם כתוב כפי שכבר ציטטתי: "אני אסיר את הכובע בפני ביבי ביום שתיסע רכבת לאילת". אין במשפט הזה שום התניה שהסרת הכובע תתבצע רק בתנאי שיעברו פחות מחמש שנים או שאדם בשם בונדי או אחר עדיין לא ימות. אני עניתי על תגובה זו בערך ב 07:30 ואמרתי שאם בכל זאת תיסע רכבת לאילת לא תסיר את הכובע. היום אתה טוען שאכן לא תסיר את הכובע, כלומר אינך עומד במילותיך ההן בדיוק כפי שטענתי אז. זה נכון שמאוחר יותר באותו יום, אחר הצהריים באיזה שהוא פתיל אחר ספרת לי על משפחת לבנת, וזו גם אמת שמפאת חוסר החשיבות של העניין הזה בעיני שכחתיו לחלוטין, אבל זה לא משנה כלל את העובדות שבמשפט הראשון בתגובה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא קשר לוויכוח הספציפי אבל איך שהוא קשור לנושא פיתוח התחבורה, רק היום נסעתי ברכבת בקו לעפולה, וראיתי מחלון הרכבת איך אנו עוקפים בקלות תנועה כבידה מאד באיזור צומת העמקים, וגם כלים כבדים שעומלים על החלק הצפוני של כביש שש שאמור לטפל בבעיית התנועה הכבדה הזאת. כמו כן נזכרתי בקו הרכבת לכרמיאל שנפתח לפני ימים ספורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ושואל -במה טעיתי? בזה שאחרי חמש שנים ופטירתו של בעל העניין המרכזי אני לא מוכן יותר להסיר את הכובע טעיתי במשהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את תגובה 608769 הפניתי אליך באותו יום לפני חמש שנים ושם כתבתי "נתניהו הכריז קבל עם ועדה על יוזמת רכבת לאילת, יוזמה שהיא בניגוד בולט לאינטרס של משפחת לבנת. זו לא הפעם הראשונה- תמצא שב 2004 הוא כבר שלף את השפן הזה." אז אם אתה לא יודע מי זו משפחת לבנת אתה יכול לגגל או לשאול. אתה לא יכול להתעלם ממה שכתבתי ואז לומר שהסיפורים האלה לא רלוונטיים (טוב, עובדתית אתה יכול, אבל זה לא יפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בונדי לא איתנו, אבל את זה אי אפשר להגיד על משפחת לבנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון: גם הרכבת לאילת עדיין לא איתנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובזמן שכתבתי באה ההוכחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מי אתה. איני יודע איזה דב פגע בך ובאילו נסיבות, והכי חשוב, איני יודע מה אתה רוצה עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לוויכוח על יושרה - הופתעתי לשמוע שבשקט בשקט פרוייקט הרכבת ירושליים תל אביב עומד לפני סיומו, לפחות הקטע הקשה לביצוע במסילה על פי זכרוני, מקווה שאיני טועה הרבה, בחודש מרס 1918 תסתיים בניית המסילה ירושלים-תל אביב והיא תפתח לשימוש מיידי. התחנה הסופית בתל אביב היא תחנת הרכבת "ההגנה" וזו כידוע מרחק דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של של אביב, על כן מי שירד בתחנת ההגנה יוכל לההגיע במהירות יחסית לכל יעד חשוב. לא שמתי לב, גם לא נאמר בבירור, מה התחנה ההתחלתית בירושליים. זמן הנסיעה במסילה הוא פחות הרבה משעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1918? טעית בכמה שנים. ב-ה' בתשרי תרנ"ג (26 בספטמבר 1892) יצאה הרכבת הראשונה מיפו לירושלים כשהיא עטורה בדגלי האימפריה העות'מאנית. משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות. בטקס חנוכת מסילת הברזל נכחו שליח מיוחד מטעם סולטאן האימפריה העות'מאנית, מושל מחוז ירושלים מטעם האימפריה, הקונסולים בירושלים ועיתונאים רבים. (מתוך מסילת הרכבת יפו-ירושלים [ויקיפדיה]) כמה טקסי חניכה יהיו לקו החדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחנת הרכבת הישנה בירושלים יש שלט שאומר שסלילת המסילה הטורקית (ע"י חברה צרפתית) ערכה 13 (או משהו כזה) חודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהי מספר טקסי חניכה ובטוח שביבי יופיע בכולם. הוא גם יבטיח שתהיה הארכת המסילה עד הר הבית (זו תוכנית במגרה) כדי להוכיח שהוא מקדם את תכנית ''ירושליים המאוחדת''. אני מטיל ספק בהארכת מסילת הרכבת הזו עד הר הבית (בשנים הקרובות) מסיבות של סיבוכים פוליטיים. אבל --- לנאום נאום חגיגי אפשר וזה מה שביבי כנראה יעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנכ"ל הרכבת הבטיח ב 2014 שזה יהיה לוח הזמנים. בינתיים חששו מדחייה בגלל החישמול ולא ברור אם תהיה דחיה של חצי שנה ברכבת מתעקשים: "למנהלת הפרויקט יש פתרונות וחלופות למהמורות אלה, לפיכך רכבת ישראל דבקה בלו"ז המתוכנן להפעלת הקו המהיר" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך על הודעה שפורסמה לפני מספר ימים (סוף ספטמבר 2017). מכיוון שההודעה נוקבת בתאריך פתיחה קרוב במארס 2018 (כלומר 6 חודשים לאחר פרסום ההודעה) נראה לי שכל הבעיות ניפתרו. מקסימום תהיה דחיה נוספת של מספר חודשים, אבל אני מטיל ספק שתהיה דחיה נוספת לאחר ההתחייבות של פתיחה לזמן כל כך קרוב. ההודעה עך עיכובים שפרסמת היא מספטמבר 2016 , די ישנה, לכן לא הייתי מייחס לה חשיבות בהשוואה להודעה שפורסמה בספטמבר 2017 (עליה אני מסתמך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כן ביררתי לגבי תחנה סופית בירושלים, היא בין תחנה מרכזית ירושליים לבין בנייני האומה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |