בתשובה לטווידלדי, 09/12/12 22:28
אם ירצו הכרעה יהיו עוד הרבה הרוגים 609142
אילולא הסכמנו על 90% מן הדברים הייתי מאד מודאג שכן מדובר כאן בעובדות ידועות.
אני חושב שיש בכל זאת חשיבות לפרשנות השונה בכמה נקודות.
א. אנו מסכימים שסטלין היה נבל בקנ"מ היטלראי, אלא שאחת מתכונותיו של רוצח המונים זה היתה פרנואידיות ומעניין להבין איך תמרן את עצמו למצב בו סייע כל כך לאיש שבעיקר ממנו היה צריך להזהר. זה נכון שסטלין העריץ את הדיקטטורה הגרמנית-היטלראית אך הדבר לא הסתיר מעיניו את הסכנה הגרמנית. בנקודה זו צריך לזכור איך החששנות וההססנות של בריטניה וצרפת דחפה אותו לזרועותיו של היטלר.

ב. לגבי צ'רצ'יל אני צודק. הסתכל נא בויקיפדיה האנגלית. יש שם התבטאויות (אחרי 1933) שאי אפשר לטעות בהבנתן אלא כקריאה לשתף פעולה עם גרמניה הנאצית כנגד בריה"מ. זה לא צריך להפתיע אותך לאור החשש והחשד המתמיד של צ'רצ'יל כלפי הסובייטים במהלך כל המלחמה. לא צטטתי את הדברים במלואם, מפני שיתכן שתקופת הרביזיוניזם האנטי-צ'רצ'יליאני (בתקופת תאצ'ר) תרמה להבאת הדברים הללו, אבל הם שם.

ג. לגבי כיבוש צרפת יש צורך בסיוג התפקיד שמלא הבליצקריג במפולת הצרפתית. בסה"כ הצרפתים נלחמו בגבורה (כ-‏100,000 צרפתים מסרו את נפשם על הגנת המולדת) ואי אפשר להצדיק מפולת כזו רק ע"י כמה חידושים צבאיים. לכן ציינתי שלמרות שאולי גם הצרפתים היו מודעים לדוקטרינות החדשניות, לא די בידיעה תאורטית. להבדיל מהגרמנים שהיו מוכנים ומאומנים בהפעלת הדוקטרינות הללו, הצרפתים גם כאשר הפעילו "אגרופי שריון" לא הצליחו מפני שלא היו מאומנים בכך. בהקשר הזה הזכרתי את קרב השריון שנהל דה-גול במונקרן. בניגוד למה שסיפרו בימי חייו, הצרפתים לא השיגו דבר בקרב הזה ולא מפני שמישהו הפסיק אותו אלא משום שפשוט נגמרו לו הטנקים והדלק לטנקים.
אם ירצו הכרעה יהיו עוד הרבה הרוגים 609158
א. אוקיי. אם בניתוח של סטאלין עסקינן, אין לי בעיה.
ב. לצערי אין לי את כל הספרים תחת ידי, אבל אני בהחלט עומד בטענתי. מה גם שויקיפדיה מצטטת לפחות במקרה הבוטה ביותר ציטוט חלקי ומטעה (הציטוטים היחסית מתונים שלו כלפי היטלר היו בתקופה לפני הריין; בויקיפדיה הוא מצוטט כאומר, ב-‏1937, "I will not pretend that, if I had to choose between communism and Nazism, I would choose communism". אבל זה רק חלק מהציטוט: הנה הציטוט המלא, וזה כבר נשמע לגמרי אחרת:
I have tried very sincerely to adopt a neutral attitude of mind in the Spanish quarell; I will not become a partisan of either side. communism and Nazism, I would choose communism. I hope not to be called upon to survive in a world under a Government of either of these in dispensations. It is not a question of opposing Nazi-sm or Communism, but a question of opposing tyranny in whatever form it present itself...
I cannot feel any enthusiasm for these rival creeds. I feel unbounded sorrow and sympathy for the victims, but to give a decisive punch either way, without making sure that the result would not be to make ourselves responsible for a subsequent catalogue of foul atrocities, would be a responsibility which no one in the house ought willingly to accept.)
3. הצרפתים נלחמו בגבורה, אבל בצורה לא יעילה. הם חסרו את הדוקטרינה, 'אגרופי השריון' לא היו קיימים בתו"ל שלהם, וזה יותר מרק לא להתאמן, שזה גרוע מספיק: הם בנו את הכח שלהם בצורה שמנעה מהם תגובה יעילה, עם מבנה פו"ש מיושן, אי-ניצול עדיפות חומרים וטכנית במקומות שהייתה להם, ואי הבנת הצד השני.
אם ירצו הכרעה יהיו עוד הרבה הרוגים 609184
ב. כאמור אנחנו עוסקים כאן בפרשנות. איני בא לתאר את צ'רצ'יל כחסיד ההיטלריזם. זו כמובן איוולת. הפרשנות שלי פשוט פחות פרו-צ'רצ'יליאנית. ב-‏1920 צ'רציל כתב בעיתון:
""This movement among Jews is not new… but a "world-wide conspiracy for the overthrow of civilisation and for the reconstitution of society on the basis of arrested development, of envious malevolence, and impossible equality."
ואפילו בשנת 1935 הוא כתב
"[Hitler, if he so chose, and] despite his rise to power through dictatorial action, hatred and cruelty[, might yet ]go down in history as the man who restored honour and peace of mind to the great Germanic nation and brought it back serene, helpful and strong to the forefront of the European family circle."
שנת 1936 אכן היתה קו פרשת מים ביחסו של צ'רצ'יל להיטלר, אבל ע"פ פרשנותי, לאו דוקא פברואר (תפישת הריינלנד ע"י היטלר. שים לב, היכן היה צ'רצ'יל באותו זמן? בחופשה בספרד של פרנקו), אלא יותר במרץ. צ'רציל היה אז באחת מתקופות המדבר שלו וציפה לקבל מיניסטריון חשוב בממשלה השמרנית של בלדוין. אצל בלדוין לא היה לו סיכוי בגלל מחלוקת בענייני הודו ולכן כאשר בלדוין הוחלף בצ'מברלין, צ'רצ'יל השתדל לא להתעמת בנושאים נוספים עם הקו המפלגתי ולכן בתקופה זו הוא היה יותר אנטי-אדום. כאשר במרץ 36, העדיף צ'מברלין מישהו אחר על פניו, צ'רצ'יל מצא את נושא הפייסנות כלפי גרמניה נוח לניגוח הקו המפלגתי ואז הפך ליותר אנטי-חום.

ג. אני לא זוכר איפה (יתכן שבאחד הספרים של האחים מונטיפיורי) קראתי על קרב השיריון במונקרן שניהלה הדיביזיה של דה גול. הצרפתים הפעילו כאן ריכוז של מספר גדול של טנקים כבדים מאד ("אגרוף שיריון" פאר אקסלנס). בקרב זה, בניגוד למה שהיה מקובל בעבר, הצרפתים לא השיגו דבר. היה כאן שילוב של מחסור בדלק, חוסר יכולת בנושא של תדלוק טנקים בשדה והפעלת הטנקים ללא חיל רגלים מלווה שגרם לאבידות כבדות מאד בטנקים. הקרב לא הסתיים מפני שמישהו הורה כביכול לדה-גול להפסיק, אלא משום שנגמרו לו הטנקים, מבלי שהושג דבר. והיו עוד קרבות שיריון מסוג זה. אני מודע לכך שהסיבות שפרטתי תומכים בחלקם בעמדתך בעניין העדר דוקטרינות וטקטיקות מודרניות, אבל יש כאן משהו נוסף. התיאור כאילו הצרפתים חילקו את הטנקים שלהם בין יחידות השדה שלהם מדוייק באופן חלקי בלבד. למעשה הצרפתים השתמשו בטנקים כדי ליצור קו הגנה ארעי לאורך מאות הק"מ שבין קו מז'ינו ועד לתעלת לאמאנש. הטנקים בחלקם הוכנסו לעמדות תובה ובחלקם פשוט שמשו כביצורים ניידים. זה לא בהכרח מנע את השימוש בהם בתנועה של אגרופי שיריון. הצרפתים עשו זאת. הבעיה היתה שהם חלקית לא ידעו איך וחלקית גם אם ידעו תאורטית לא היו מאומנים לבצע בפועל.
לשם השוואה לצבא האדום היתה בהחלט דוקטרינה של שיריון וטנקים מוצלחים מאד מבחינת מיגון. ועל אף שסבלו מבעיות דומות לצרפתים (העדר שת"פ עם מטוסים וחיילים רגליים, העדר תקשורת פנימית בין הטנקים), הם הצליחו איכשהו להחזיק מעמד. מיושנות ולא יעילות ככל שהיו הטקטיקות שלהם, הם פשוט היו מיומנים בהפעלתן. במשך הזמן שנקנה ע"י העורף הסובייטי העמוק, הם חיקו והטמיעו את הטקטיקות הגרמניות היותר מוצלחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים