בתשובה לעדי סתיו, 12/12/12 11:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמשיך בענייני הפורמה. סמיכות הוא מושג תחבירי ולא סמנטי, ו"הדוכסית של קיימברידג"' הוא לא סמיכות ולא במובן סמיכות; הוא שקול סמנטית לסמיכות "דוכסית קיימברידג"'. בנוגע לשייכות, זו הזדמנות להבהיר. המרקיז מתבלבל בלבול שכבר נתקלתי בו, באשמת איזשהם בלשנים קלאסיים, לאו דווקא של העברית. הם קראו לצורה שבעברית היא "של" או סמיכות, ובשפות אחרות כל מיני מנגנונים אחרים, "שייכות" (או, אם היא מהצד התחבירי השני, "בעלות" - פוזסיב). הצורה הזו מסמנת זיקה - קשר כלשהו בין שני דברים - כולל כיוון הבעלות ההפוך, כפי שהדגמת (הבעלים של הכלב). בלי לבדוק, אני מנחש שרק במיעוט מהשימושים בסמיכות או ב"של" המובן הוא של שייכות. עוד דוגמאות נגדיות: אבא שלי (שאני, אגב, הבן שלו), המנהל שלי (שאני, אגב, עובד שלו), החבר שלי (שאני, אגב, חבר שלו), וגם הצנצנת של העדשים, הפרי של התשוקה, וקופת החולים שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר מכך: הרכב שלי (אני משתמש בו) הוא בכלל של חברת הליסינג. מיכאל דק סיפר פעם איך פגש את קסטנר (אריך, לא הסבא של הח"כית לעתיד) כאשר הסופר בא לחתום על ספריו. מיכאל דק בא מביתו עם הספר "אמיל והבלשים" בגירסתו העברית. קסטנר מאד התרגש ואמר משהו כמו "הרי זה אמיל שלי". מיכאל דק מאד נעלב. "מה פתאום אמיל שלו" הוא כתב לימים "הזה הספר שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קל ותהיה נקדנית: אריק קסטנר נפטר ב-1974. התרגום של מיכאל דק מאוחר מאוד, כמדומני מ-1999. היינו, הוא לא היה יכול לפגוש את קסטנר עם הספר שלו, אלא עם ספר שתרגם אוריאל אופק, נניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההערה אבל: נקדנית או נוקדנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפורו של דק כלל לא נאמר שהוא הגיע עם הספר בתרגומו הוא, אלא סביר יותר שהגיע עם ספר בתרגום עברי מוקדם יותר1, שהיה פשוט שייך לו. 1 על פי ויקי תרגום כזה קיים עוד משנת 1935(!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה עדיין בגבולות המעטפת שפירטתי, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |