בתשובה לסמילי, 13/03/02 17:31
אני לא יודע למה אני שוב נכנס לזה 60946
ענית אמנם "כן", אבל הנימוק שלך היה "כי אי אפשר לדעת מה יהיה", והעלית שורת שאלות שמניחות כפי שאמרתי שדברים מסויימים הם תוצאה של דברים אחרים.

השאלה שלי הכילה משהו ולא הכילה משהו אחר. היא לא הניחה מראש שאוסלו הביא למצב הרע (אלא בקשה אולי שאת המסקנה הזאת תסיק בעצמך), אבל לעומת זה הניחה שבזמן שנחתם הסכם אוסלו היית יודע בדיוק את האירועים שיקרו בשנים שאחר כך עד היום. לכן כשאתה אומר "כי אי אפשר לדעת" אתה סותר את ההנחה המרכזית שבגוף השאלה.

התשובה של שמעון, למשל, כפי שאני מבין אותה היא אחרת. לדעתי הוא לא אמר "כן" אלא "לא". כלומר, לו ידע שרבין יירצח ושהימין יתקע מקלות בגלגלים ושערפאת יתנהג כפי שהוא מתנהג ושכתוצאה מכך היינו מגיעים למצב של היום, לא היה תומך בצעד הזה. (שמעון: אם אני טועה, אתה מוזמן להעיר את הערותיך). אבל כיון שאובייקטיבית לא יכול היה לדעת את הדברים האלה (והוא מפרט ספציפית ולא אומר סתם שתמיד אי אפשר להעריך מה יהיה בעתיד), היה הגיון בתמיכתו. זה משהו לגמרי אחר.

אין מדובר כלל ברצון שלי שתשנה את תפיסת עולמך. תפיסת עולמך היא (אני מניח) שלום בגבולות 67. הטפשות של הסכמי אוסלו היא הדרך שבה נעשה הניסיון לממש את תפיסת העולם הזאת , וזה לא שייך כלל לתפיסת עולם. על תפיסות עולם בדרך כלל איני מתווכח.

היום יש איזה אגדת עם שגולדה הייתה יכולה להשיג שלום עם מצרים בתנאים כפי שהושגו לבסוף עם בגין מוקדם יותר, עוד לפני מלחמת יום הכיפורים.
לו שאלת: בהנחה שזה נכון (אגדת העם הזאת), ושבאותה עת היית יודע שמאוחר יותר מנהיג הימין יעלה לשלטון, ייפול על הראש וילך ממילא להסכם באותם תנאים האם היית תומך בו ?, היה היגיון בשאלתך, ותשובתי הייתה: בודאי כן. אם היה אפשר להגיע לאותה תוצאה ללא מלחמת יום הכיפורים לא היה צריך לחשוב פעמיים, אבל הייתי מוסיף שהשאלה נשענת על הנחה אחת שאיני מקבל (שבאמת אפשר היה להשיג שלום בתקופת גולדה), ועל הנחה אחרת שהייתי יכול לדעת שבגין יפול על הראש וגם יצליח לשכנע את הציבור בדרך החדשה, דברים שבאמת היה קשה לשער אז.
אני לא יודע למה אני שוב נכנס לזה 60950
השאלה שלך כללה רק מה יקרה עם *כן* נקבל את אוסלו (וגם זה רק לאחר עשור), ולכן אמרתי שאי אפשר לדעת מה יהיה (בהקשר הזה, אם אפשר להמליץ על http://www.wallashops.co.il/shopmind_sites/babel/pro...). אם היית אומר לי באמת יהיה ב50 שנה הקרובות במידה ונקבל או לא נקבל את הסכם אוסלו, הייתי מוכן לשקול שנית את דעתי (אם כי, לא הייתי מוכן לקבל אפשרות שלא מתיישב אם תפיסת עולמי).
אולי לא הבנת את השאלה שלי, אני אנסח שנית. אנחנו יודעים ששמיר סירב לקבל את הסכם לונדון, אנחנו יודעים שלאחר מכן פרצה האינתיפאדה, נחתמו הסכמי אוסלו, ופרצה האינתיפאדה השניה. האם כשאתה יודע את כל זה, היית מיעץ לשמיר לקבל את הסכם לונדון? מה ההבדל (במידה ויש כזה) בין השאלה הזו, לשאלה ששאלת אותי (ולשאלות ששאלתי אותך בהתחלה)?

השאלה שלי הייתה מקבילה לחלוטין (רק שצומת ההכרעה עבר כמה שנים אחורה, ז"א נתתי לך פרספקטיבה טובה יותר). לכן לא ברור לי למה אתה חושב שהייתי אמור לענות בצורה שונה ממה שאתה ענית.
השאלה על גולדה לא דומה לשאלה על אוסלו, משום שב"גולדה" אתה נותן את שני האפשרויות (אם גולדה תקבל, יהיה הסכם, ואם לא, בגין יחתום על הסכם ויהיה הסכם) וב"אוסלו" אתה מניח רק אפשרות אחת (אם נחתום נגיע למצב כזה וכזה).
------------------------------------
משעשע שלאחר שאתה קורא באייל דעות של שמאלנים במשך יותר משנה אתה עדיין חושב שיש משהו שתפיסת עולמו היא "שלום בגבולות 67", האם זה מעיד שאף שמאלני לא יודע לכתוב, או שאתה לא קורא את מה שאנחנו כותבים?
אשר יגורתי בא 60961
עכשיו אני כבר ממש לא מוצא את ידי ורגלי בדבריך. ניחשתי שנגיע לזה, וכפי שאמרתי לדידי חילופי הדברים היו צריכים להסתיים קודם.

האם תפיסת השמאל אינה שלום בגבולות 67 ? אני קורא לא רק באייל. קראתי את עצומת אנשי הרוח של השמאל מייד כשפרצה האינתיפדה. קראתי את מאמרו של עמוס עוז ב ynet מלפני כמה יומיים. אני קורא את אלכסנדר מאן באייל הרבה זמן. כולם מדברים על גבולות 67.
מה באמת תפיסת השמאל ? באמת מעניין מה פספסתי.
אשר יגורתי בא 60990
תפיסת השמאל היא שלום בגבולות 67 בדיוק כמו שתפיסת הימין היא מלחמה בגבולות 49.
אמרת בטח משהו מאד חכם 60996
לצערי אני לא בליגה הזאת, ואין לי שום מושג מה אתה שח.
אני לא יודע למה אני שוב נכנס לזה 60959
חשבתי שהיסטוריה היא לפי דעת הפרשן ולכן הייתה צריך לכתוב בפרוש ''היום יש איזה סיפור (אגדת עם לדעתי) שגולדה הייתה יכולה להשיג שלום עם מצרים''
אני לא יודע למה אני שוב נכנס לזה 60963
אני מקבל את הערתך.
מדובר בדעה הפרטית שלי בנושא זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים