בתשובה ליואב, 20/12/12 15:31
מאמר באקונומיסט 609659
בארץ גם כל מי שמחזיק נשק עובר "חינוך" בצבא איך לאפסן את הנשק בבית. עם 2 מנעולים וכו'.
זה משפיע ואני חושבת שגם מי שיש לו רשיון לנשק באזרחות נוהג כך.
וזה קצת שונה מארה"ב שבה הנשקים תלויים לתצוגה על הקיר / זרוקים במגירה / נגישים לכל בני הבית.
מאמר באקונומיסט 609661
אני חושבת שאת טועה. זוכרת את רז אטיאס שלקח את האקדח של אבא שלו? זה לא כי האקדח היה נעול במקום אחד והכדורים נעולים במקום אחר. בערד לפני שנתיים מישהו רצח את אשתו בעזרת אקדח של הבן המאבטח שלו, גם שם האקדח לא היה נעול ומפורק, ובטח שלא היה מאופסן בכספת אצל חברת השמירה.
מאמר באקונומיסט 609668
בגלל שאין סיכוי להוציא כלי נשק מחוץ לחוק בארה''ב, נדמה לי שקידום אחריות אישית על כלי הנשק ומגבלות על איפסון זה משהו שכן יכול לתרום להם הרבה, ואולי לא לזכות להתנגדות כל כך גורפת. הורה אולי לא מצפה שהילד שלו ישלוף עליו אקדח, כמו שקרה בטבח, אבל כן צריך לדעת שאם חבר של הילד נכנס הביתה ולוקח אקדח, ההורה נושא באחריות. כנ''ל לגבי נשקים ברכב.
מאמר באקונומיסט 609671
נדמה לי שיש בארץ די הרבה מאבטחים שרוצחים את נשותיהם (או את גרושותיהם) עם כלי הנשק שמשמשים אותם. זו דוגמה לעקרון - הבעיה עם הפצת נשק איננה פשע. אלו אינם פושעים ''מקצועיים'' שמבצעים את מעשי הטבע הגדולים, אלא טיפוסים גבוליים עם בעיות נפשיות. כשלהם יש פחות דישה לנשק, יש פחות מקרים כאלה.
מאמר באקונומיסט 609678
הרבה ? היו מקרים ספורים שקיבלו תהודה בתקשורת. אני לא מכיר מחקרים שתומכים במה שטענת, כלומר פחות גישה גורר פחות רצח. זה נכון אולי לגבי מעשי טבח, בגלל חוסר יכולת להרוג יותר, אבל במגזרים מסויימים (שבמקרה גם אחראיים לרוב מעשי הרצח של נשים בידי בעליהן) הראו לנו שאפשר להרוג גם בלי רובה.
מאמר באקונומיסט 609679
והטבח ברואנדה הראה לנו שאפשר להצע השמדת עם עם מאצ'טות. זו לא הנקודה. לבעל הרבה יותר קל להרוג את אשתו באמצעות האקדח שקיבל מהעבודה. אם המשטרה היתה לוקחת ממאבטחים את הנשק כשיש אינדיקציה לבעיות בבית, המצב היה משתפר. מאנשים עם אישיות גבולית, שאחראיים בדרך כלל למעשי טבח מהסוג שאנחנו מדברים עליו, קל למנוע גישה לכלי נשק ע''י דרישה לרשיון ואכיפה בסיסית שלו.
מאמר באקונומיסט 609681
השאלה שצריך לשאול היא איזה ממעשי הרצח שבוצעו עם נשק, בוצעו עם נשק חוקי, ואיזה עם נשק שאינו חוקי. את הראשונים אפשר לאזן עם המקרים בהם נשק חוקי (בידי אנשים שאינם בתפקיד) מנע רצח.
יותר נשק יותר רצח 609725
אני דווקא כן מכירה.

ארבעה מחקרים מהארוורד, כל אחד משנה אחרת - ככל שיש יותר נשק יש יותר מקרי רצח.
בתנאים של רישוי נשק ופיקוח יש צמצום משמעותי ברצח נשים (האתר לא עולה לי עכשיו, אז אין אין לי הפנייה מדויקת, אבל זה היה איפשהו בלינק הזה)
יותר נשק יותר רצח 609732
תודה על הקישורים.

לא חלקתי על הקשר בין זמינות כלי נשק לשכיחות מקרי רצח בכלליות, וכמובן לא על הצורך לפקח, לדרוש תקופות צינון ארוכות ובסיכסוך משפחתי גם להוציא את כלי הנשק מהבית עד יעבור זעם. השאלה המעניינת מבחינתי, היא האם הסטטיסטיקות על המתאם בין זמינות כלי הנשק ושיעורי הרצח (הכללי) ברמת המדינה והמחוז עדיין מחזיקות כאשר מסתכלים רק על רצח של בני/בנות זוג.
מאמר באקונומיסט 609700
שונה מארה"ב, אבל כנראה לא שונה מספיק. אתמול שודר סרט על הריגתו, ב-‏2009, של הילד אורן מזרחי ז"ל מהיישוב רעות, יישוב של קציני קבע "איכותיים", שעמד לחגוג את בר-המצווה שלו. הוא ועוד שני ילדים באו להתארח אצל חברם לכיתה, הילד י', ששמו ושם אביו אינם מתפרסמים עד היום ובסרט טושטשו דמויותיהם. ההורים הלכו מהבית ואז י' אמר משהו כמו "חכו, אני אראה לכם משהו". הוא ניגש אל ארון בחדר השינה של ההורים, פתח מגירה בארון בעזרת מפתח שאביו הניח בתוך כד דקורטיבי, חזר אל החברים עם האקדח ושיחק בו לעיניהם, כנראה מתוך כוונה "להשוויץ" בידע שלו בתחום זה. בטעות, תוך כדי התנועות שלו, האקדח נדרך, והוא, שכנראה לא תפס בדיוק מה קורה באותה שניה - ירה כדור שפגע במדוייק בראשו של מזרחי ז"ל והרג אותו. הכל קרה תוך שניות.

האב, בעל האקדח, זוכה מאשמת גרימת מוות ברשלנות ובסופו של דבר יצא בהזנחת כלי נשק בלבד - ויש המרננים שהקלות הזאת נובעת מכך שהוא אדם בעל כוח והשפעה.

האם מזרחי הכואבת והממורמרת: "מה זה ההתבטאות הזאת 'הילדים שיחקו בנשק'? הבן שלי לא שיחק בשום נשק, רק הילד שהרג אותו שיחק בנשק!".

כך שאם מישהו חושב שאפשר לשים את האקדח בארון ואת המפתחות בכד ולשכוח מזה, במחשבה שילד בן 12-13 לא יודע ולא תופס כל מה שהולך בבית - שיחשוב עוד פעם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים