בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/06/00 6:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זכותו של רוב במדינה דמוקרטית להכריז על ביטול ריבונות המדינה וזכותו של מיעוט להצהיר על שאיפתו לצעד שכזה. דוגמא - הצבעה שנערכה לאחרונה בפורטו ריקו בנוגע להפיכתה של המדינה למדינה ה-52 של ארה"ב, הצעה שנדחתה ברוב קולות במשאל עם דמוקרטי. כך שחלק זה של השאלה הינו לגיטימי לחלוטין, אך חלקה השני איננו - טרנספר של אזרחים ממדינה הינו פשע-מלחמה, ולכן עצם העלתו בתור אופציה הינו פסול. אולי במקום להביט על הבעייה מזווית של איום על קיומנו, אנו צריכים להביט על הבעייה מזווית של מה עשינו ע"מ לגרום לערביי ישראל לתמוך בהצעה שכזאת? אולי אם היינו בוחנים את אופן התייחסותנו לאנשים אלו, אשר מופלים לרעה כמעט בכל תחום בחייהם במדינה, היינו מגיעים למסקנה כי עד שלא יהיה שיוויון *אמיתי* מלא בין כלל האזרחים במדינה - תמשיך העוינות כלפינו? רק חלומות באספמיה, כנראה... גלעד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מחמיץ את הנקודה העיקרית שעליה אני מדבר. אז מה אם זכותו של רוב להחליט החלטות כאלה ? אני לא מדבר במקרה זה כלל על זכויות אלא על רצונותיי הפרטיים. אני רוצה לחיות במדינת יהודית. זו ציונית בעיני, ואני רואה עצמי ציוני. איני רוצה לחיות כמיעוט במדינה, גם אם אישית יהיה לי טוב בה. לו רציתי זאת אולי הייתי היום באיזו מדינה עשירה בארצות הברית. כנראה זה ההבדל המהותי בינינו, ועל טעם וריח אין להתווכח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |