בתשובה לידידיה, 31/12/12 18:22
אל דאגה 610341
מה זה משנה ? אלה אותם האנשים.
חשבתי שיש שם שתי פונקציות בית משפט לערעורים ובג"ץ, אבל אולי בית המשפט העליון הוא לא רק לערעורים.
אל דאגה 610345
מה שחשוב הוא שבמקרה הזה היתה מוטלת על בית המשפט חובה מפורשת לדון בפסילה של זועבי. זו לא איזו התערבות שרירותית.
אל דאגה 610364
גם כשמוגשת עתירה לבג"ץ מחובתו לטפל בעניין.
טענתי היא שבסופו של דבר בית המשפט העליון אם באמצעות בג"ץ או באמצעות מנגנון האישור הזה קובע הכל. הוא יכול לא לאשר פסילה ומאידך גיסא, אם מישהו ירצה לפסול מישהו להתמודדות לכנסת כזה שבכלל עניינו לא הגיע לועדה או שהגיע והיא החליטה לא לפסול אותו, הוא יוכל להגיש עתירה לבגץ: "מדוע לא ייפסל פלוני", וההחלטה תהיה בסופו של דבר של בית המשפט העליון באחת מהפונקציות שלו.
אל דאגה 610366
אבל אתה יכול לטעון גם את הטענה ההפוכה: הפוליטיקאים בוועדת הבחירות יודעים שהם יכולים להתלהם כאוות נפשם ללא צורך באחריות, מכיוון שבית המשפט יפתור להם את הבעיה המעשית בסופו של דבר. מכיוון שהטקס הזה חוזר על עצמו כבר בפעם השלישית או הרביעית, סביר להניח שהחלטותיו של בית המשפט לא מפריעות באמת לפוליטיקאים. האם זכור לך את אקוניס ושות' נאבקים על הנושא בכנסת הנוכחית? מעלים הצעת חוק בנידון?

(וכן. הם אומרים עכשיו שיעלו הצעת חוק. לפי תאורה הכללי זה נשמע לי משהו דבילי לחלוטין שנועד להיפסל - לשלול לחלוטין את סמכות השופטים בהליך הנ"ל. במקום להתייחס במפורש לאותן נקודות שלכאורה דורשות הבהרה)
אל דאגה 610368
כשמדובר על עתירות לבג"ץ, יש רגליים לטענות בדבר הרחבת זכות העמידה בידי בג"ץ עצמו (אם כי את דעתי הבעתי גם כאן, כי הכנסת יכלה לשנות את החוק בעשרים השנים האחרונות, לו רצתה).

לעומת זאת, פה נאמר בפירוש בחוק שעל הועדה להעביר את החלטתה לדיון בבית המשפט. האם לדעתך כוונת המחוקק היתה שבית המשפט יאשרר אוטומטית את החלטת הועדה?
אל דאגה 610381
הביקורת שלי אינה כנגד השופטים עצמם. אני מניח שהם עושים מה שהם חושבים לטוב לכלל ולמדינה.
הביקורת היא כנגד המבנה שנותן בידי קבוצה נבחרת את הסמכות להכריע בכל שאלה חשובה כולל שאלות שההכרעה בהם צריכה להיות בידי הציבור. וכשאני מדבר על ''המבנה'', ברור שהחוק כלול בו. לא מדובר בחוקים שירדו ישר מהר סיני אוטוסטרדה. אני גם חושב שלא תמיד אפשר ללמוד מלשון החוק עצמו אם הוא טוב או רע. ניסיון השנים שבהם הוא מיושם והשימוש שנעשה בו, צריך לגרום לנו להתבונן ולעשות שינוים אם הדבר נדרש.
הדוגמה הקלאסית היא סיפור ההתנתקות. ברור (לפחות זו הערכתי) שהשופטים בבג''ץ הצביעו בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם לו נערך. לו הכריעו כנגד ההתנתקות לא הייתה התנתקות. עימנואל גרוס כתב במאמרו שככה זה וזה בסדר לדעתו. אבל, לדעתי, זה לא בסדר. זו שאלה שהציבור היה צריך להכריע בה ולא קבוצה קטנה שלא נבחרה על ידו, בודאי לא למטרה הזאת.
אל דאגה 610391
לא יודעת, תקרא לי שמאלנית או מתנשאת או שניהם יחד, אבל אני ממש שמחה שלא הציבור הוא זה שמכריע אם חנין זועבי (או כל מתמודד אחר, לצורך העניין) תתמודד ברשימה לכנסת.
אל דאגה 610393
על פי דעתך היה צריך הציבור לשפוט נאשמים בככר העיר.
אל דאגה 610396
כמו בשיטת המשפט האמריקאית?
אל דאגה 610404
קרוב (אותה יבשת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים