בתשובה לאינקוגניטו, 05/01/13 23:00
טובי המוחות 610555
אין הבדל בין הדברים. המשקיעים בחברה מצפים שהיא תהיה "שווה את הכסף", כלומר שמחיר המניה + הדיבידנדים יהיו יותר ממה שאפשר לקבל מהשקעה באג"ח ממשלתיות, תוך פרק זמן נתון - אולי זה עשר שנים ואולי שלושים, אבל זה לא אינסוף. לכן גם הם מצפים שמישהו יקנה מהם את המניה במחיר גבוה יותר מהמחיר שהם שילמו.
טובי המוחות 610606
יש הבדל. שווי החברה איננו קשור בצורה הרמטית לערך המניה הדוגמה הכי ברורה זה חברות קש אולם יש הרבה חברות אחרות שהשווי שלהם גבוה (או נמוך) מערך מניותיהים.
אחת המטרות של הפיקוח על החברות הוא שהדוחות שהם מוציאים ישקפו את המצב האמיתי של החברה.

אחת הדרכים הפשוטות להעריך שווי חברה היא מכפילים. מענין להיזכר שבתקופת בועת ה''דוט קום'' כשאנליסטים היו צריכים להסביר למה הם ממליצים להשקיע במניות עם מכפילים של מאות ואלפים הם היו צריכים ליצור כלכלה חדשה. היום המניות האלה הרבה פעמים שוות כלום או פחות.
טובי המוחות 610630
אני לא ממש מבין על מה אתה מדבר.

אם אתה קונה מניה במחיר X בתור "משקיע" הרי שאתה מאמין שסך נכסי החברה פחות ההתחייבויות ועוד הערך הנוכחי של סכום תזרים המזומנים העתידי (שנקבע לפי שערי הריבית העתידיים שאתה מהמר עליהם בין אם תרצה ובין אם לא) הוא יותר מ X, כי אם הוא בדיוק X הרי שעדיף לך לקנות אג"ח ממשלתיות ללא סיכון. האמונה מתבססת על המאזן הנוכחי שמאפשר לך לשערך את החלק הראשון במשוואה (נכסים והתחייבויות) ועל אמונה בעתיד שמבוססת על קריאה בקפה וניחושים כאלו ואחרים לגבי ביצועי החברה בעתיד.

אני מבין שנוח לך לראות את ה"השקעה" בתור שונה מהותית מהימור מחושב, אבל היא לא.
טובי המוחות 610666
נו, הבנת יפה מאוד.

השיטה שהצגת פה לא מבוססת על מחיר המניות והדיבידנדים (כמו השיטה שהצגת בתגובה 610555).

יש הרבה הבדלים בין שתי השיטות. אחד מההבדלים החשובים שהשיטה הראשונה יוצרת יותר "בועות" מהשיטה השנייה. חוסר סיכון הוא אכן לא מאפיין של אף אחת מהשיטות וגם לא טענתי אחרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים