בתשובה לעומר מוצפי, 08/01/13 19:18
כמה הערות לסדר 610733
בעצם אתה אומר, אם הבנתי נכון, שגם בועות פיננסיות גדולות וגם ריכוז הון (עד כדי פלוטוקרטיה) הם בלתי נמנעים, ולכן מנגנון שמיטת חובות (נניח, פעם ביובל?) יכול למזער במידת מה את נזקיהם.

הרשה לי לנסות להיות טיפה יותר אופטימי. הצעתי עוד שני מנגנונים למניעת ריכוז הון:
א. העלאה (והורדה) של מס החברות ומס רווחי הון לפי ערכו של מדד ג'יני - נניח, סביב ערך מטרה של 0.25.
ב. חיוב מוסדות פיננסיים מעל גודל מסוים לבצע שחרור (מושהה) של קוד המקור של אלגוריתמי מסחר לאתר אינטרנט ייעודי, אחרי שבע שנים מתחילת המסחר לפי האלגוריתם, בדומה לפקיעת פטנטים של חברות תרופות.

הצעתי גם התחלה של מנגנון למניעת בועות בשוק המניות:
ג. חוק שיכריח חברה להנפיק יותר ויותר מניות ככל שמחיר המניה שלה עולה, כך שבעלי המניות הקיימים (שידוללו) יהנו מחלק הולך ופוחת מעליית המחיר.
כמה הערות לסדר 610734
קודם כל, שמיטת חובות לא יכולה להיות מסודרת. ברגע שהיא קבועה בזמן (נאמר, פעם ביובל), היא מאבדת כל אפקטיביות. אף אחד לא יתן הלוואות שהתאריך שלהן עובר את תאריך השמיטה, ואתה יכול לצפות לאלימות בגביית חובות רגע לפני השמיטה.

שמיטה היא תוצאה של משבר. אנחנו מדברים על מנגנונים להתמודדות עם משברים, ועל מערכת פיננסית שיוצרת את המשברים הללו. אבל זה לא רק המערכת הפיננסית. כל טכנולוגיה חדשה יוצרת משבר.

אני חושב שהצעה שלישית שלך היא גרועה מאוד. אם ברצונך למנוע בועות, אתה צריך לגרום העדפה להשקעות לטווח ארוך על חשבון משקיעים לטווח קצר. מה שחוק כזה יגרום הוא דחיפה מאסיבית של משקיעים "שקטים" לטווח ארוך - כולל מוסדיים גדולים (קרנות פנסיה) - למסחר קצר טווח, שסיכוניו גדולים יותר.

לגבי א' - הרבה יותר פשוט יהיה להעלות את המס על ההון ולהוריד את המס על עבודה עד לרמה שבה הם יהיו לפחות שווים. כרגע המיסוי על עבודה הרבה יותר גבוה.
לגבי ב' - שום קוד מהטיפוס הזה לא רלוונטי 7 שנים קדימה.
כמה הערות לסדר 610737
למה אתה אומר שהמס על עבודה גבוה הרבה יותר מהמיסוי על ההון? אפקטיבית, מנקודת מבטו של בעל המניות, מהרווחים קודם משולם מס חברות (25%) ולאחר מכן מס דיווידנים (25% או 30%), כך שבסופו של דבר יוצא שהוא מוסה ב-‏43.75% או ב-‏47.5%. בינתיים מדרגת המס המקסימלית על שכר היא 48% (וגם זה על החלק היחסי מעל הכנסה שנתית של 501,960 ש"ח, או 41,830 ש"ח בחודש....).
כמה הערות לסדר 610773
אתה מתייחס למקרה אחד: הכנסה מדיבידנד.
אם אני קונה מניה ב-‏1000 ש"ח ומוכר אותה ב-‏2000 אני משלם רק 250 ש"ח מס. לא כך?
באג"ח המצב דומה, אם אני לא טועה. שם אפילו מס החברות לא רלוונטי.
כמה הערות לסדר 610793
כי זה המקרה הקל...
אבל אם מסכימים שמחיר מניה מייצג את היוון תזרים הרווחים העתידי מהחזקה בנכס, אז נראה לי שמגיעים לאותן תוצאות גם בדוגמא של קניה ומכירה ברווח.

לגבי אג''חים והלוואות, אני לא בטוח איך זה עובד. נדמה לי שרווחים כתוצאה מהלוואה מסווגים כהכנסה פירותית וממוסים בהתאם למדרגות המס בדיוק כמו משכורות.
כמה הערות לסדר 610797
אני כנראה לא מכיר מסיק טוב את חוקי המס בארץ. בארה''ב המצב מגוחך.
כמה הערות לסדר 610739
אז מה יהיה כתוב ב-"חוק שמיטת חובות"? האם הוא יהיה דומה, נניח, לכללים לגבי פשיטת רגל?

ג. לא הבנתי למה יהיה כדאי למוסדיים לסחור יותר. הנפקת המניות הנוספות לא תבטל את הרווחים העתידיים שלהם, אלא רק תקטין אותם. נניח, למשל, שבכל רבעון תתבצע הנפקת מניות אוטומטית אם שער המניה עלה ברבעון האחרון. ההנפקה תהיה לפי מחיר השוק במועד ההנפקה (עד כדי פרטים טכניים כאלו או אחרים), והמשקיע המוסדי לא ייפגע ממנה (מפני שהיא תתבצע במחיר השוק) ויוכל, אם ירצה, להשתתף בה. אפשר אפילו להנפיק ב- 1% מתחת למחיר השוק, כדי לעודד השתתפות בהנפקה.

א. האם זה יספיק? אני מציע שכמו בהנדסה של מערכות בקרה, כשרוצים לכוון משתנה (למשל את רמת אי השוויון בחלוקת ההון, מסיבות פוליטיות כאלו ואחרות), כדאי למדוד אותו, להשוות לערך המטרה, ולפי התוצאה לנסות להזיז את המערכת הכלכלית לכיוון הרצוי.

ב. ואם זה שלוש במקום שבע?
כמה הערות לסדר 617468
מסתבר שגם רוברט שילר (שהוא אחד מהכלכלנים היותר רציניים בעיני) חושב על פתרונות מיסוי שיתבססו על מדידת אי שוויון - במטרה לייצב אותו ברמה נמוכה יותר.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים