בתשובה להפונז, 14/01/13 15:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודה קטנה ש(אולי) לא עלתה בדיון עד כה היא שהסוחרים הממוחשבים הם הראשונים לברוח מהשוק כאשר מתחיל משבר ("rapid market") ובכך מחמירים את מצבם של האחרים. הנזילות שהם נשאו עימם הופכת, בתנאים האלה, למצג שוא, הבטחה שאינה בת-מימוש, מטריה שנמסה עם טיפות הגשם הראשונות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן, אבל מאחר שהם עצמם כלל לא הבטיחו לך את הנזילות - זו באה כתופעת לוואי, בניגוד אולי למשתמע ממה שאומרים אחרים כאן - אז לא ברור למה (או ממי) אתה מאוכזב. הדוגמא שהבאת נראית לי פשוט כמקרה פרטי - אמנם מדגים היטב - של השאלה הכללית יותר שהיא מי מפסיד מהרווחים של הנ"ל. אולי כדאי שוב לשאול אותה במושגים שלך - מתי ייצרן המטריות1 הופך להיות מוריד הגשם, והאם מראש הם היו אנשים נפרדים? 1 האסוציאציה שעולה כאן היא כמובן של צ'רלי צ'פלין הזגג, ששולח לכל כפר שהוא מגיע אליו את הילד יום קודם, בכדי שזה ישבור כמה שיותר חלונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות חלקם, אם לא רובם, פועלים במוצהר כעושי שוק. נכון שאם אתה לומד את חוקי המסחר תמצא שיש להם פרורגטיבה לא להיות נוכחים ברציפות, אבל הלקוח הממוצע לא בקי בכל אלה. הוא רואה תמונת שוק נזיל בו לכל ני"ע מוצע מחיר קניה ומחיר רכישה, ועלול להיות מופתע כשאלה נעלמים. אני לא מאשים ולא מאוכזב, אני רק רציתי להצביע על קיומו של האספקט הזה. (האנלוגיה של המטריה היא לא שלי. זאת פרפראזה על החוכמה של מארק טווין: "A banker is a fellow who lends you his umbrella when the sun is shining, but wants it back the minute it begins to rain") |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |