 |
(לא לפי הסדר, אני מקווה שזה יהיה יותר ברור)
לפני שנעבור לדת, בו נתחיל עם אורז. מישהו נותן לך ערימה של גרגירים לבנים ושואל אותך: "זה אורז?", איך תענה לו. אני הייתי הולך לשוק וקונה חבילת אורז ואז משווה את המאפיינים של הערימה הלבנה ולמאפיינים של האורז. אם הטעם זהה1, הצבע זהה, המשקל הסגולי זהה, הריח זהה, המרכם זהה, המבנה הכימי והגנטי זהה, הגודל והצורה הגיאומטרית של כל גרגר זהה, הצמיגות זהה, אז אני הייתי מסתכן וקורא לזה: "אורז". כי לי, וגם לך, אין שום דרך אחרת לבדוק עם ערימה לבנה היא אורז או, כל מה שיש לנו זה רק מה שאתה קורא לו:"הצורה". במילים אחרות, למיטב הבנתי, לאורז אין "תוכן", אבל אפילו אם יש לו, אין לנו שום דרך לבדוק את התוכן. אז או שנחליט שאנחנו לא אומרים שום דבר על העולם המוחשי שבו אנחנו חיים, או שנתפשר שאפשר לקיים שיח גם אם הוא רק על הצורה של הדברים.
אתה אומר שאם החלטתי לשאול את חוקרי הדת ולא את כהניה שאני מציב אותם במדרגה גבוהה יותר. אני לא חושב שזה נכון. אני מכיר את הילדים שלי טוב מאד, אני חי איתם באותו בית מהרגע שהם נולדו, אני יודע מה מצחיק אותם, מה מעליב אותם, במה הם חזקים ובמה הם חלשים. אבל כשאחד מהם הקיא הבוקר את הנשמה שלו לא יכולתי לדעת אם זה דלקת, שפעת, קלקול קיבה או סרטן. הרופא, אחרי חמש דקות של הכרות, ידע לתת את התשובה. בכל מה שנוגע להכרות עם גוף האדם, אין ספק שהרופא נמצא בכמה מדרגות מעלי, אבל אני בספק אם הוא מכיר את הילד שלי טוב ממני בדברים אחרים. אז, לא, זה שאני שואל חוקרים ולא כהנים אני לא מציב אותם במדרגה גבוהה יותר, באופן כללי, אבל בוודאי כן לגבי נושא המחקר שלהם. אף אחד לא חושב לשאול חוקרי זבובים למה הם אוהבים חרא, אנחנו מסתפקים בלשאול את החוקרים שלהם. אולי לזבובים תהיה תשובה מעניינת, אבל אני בספק אם נכונה יותר. אף אחד לא חושב לשאול פוליטיקאים אם הם "מי ינצח בבחירות"2, אנחנו מסתפקים בלשאול את החוקרים שלהם.
במילים אחרות, לא אמרתי שהפולינזי מבין משהו על הדת הפולינזית שאנחנו איננו מבינים. אולי הוא <חושב> שהוא מבין, אולי הוא <מאמין> שהוא מבין, אבל זה לא בהכרח נכון. הוא לא חוקר, יש לו אג'נדה, אין ל מבט אובייקטיבי, אין לו מספיק ידע לחקור, אין לו אפילו שאיפה לחקור, וגם אם היתה לו אין לו שום כלי שיתן לו את האמצעים לתת לי תשובה טובה יותר מהחוקר3. אולי יש לו כלים לעזור למאמין להגיע קרוב יותר לאל, אולי יש לו את הכלים לעזור לקהילה להגיע לשיתוף פעולה וערכים משותפים, אולי יש לו את הכלים לעזור למאמינים להגיע לשלמות רוחנים ונפשית, אולי לא, אבל זה לא באמת עוזר לנו לענות לשאלה שאנחנו רוצים לשאול.
נקודת המוצא שלי היא שאפשר להגדיר דת. אפשר כמו שמגדירים אורז, ז"א על פי המאפיינים שלה, לא לפי המהות שלה. גם אורז, למרות שאפשר להגדיר אותו, לא הופך לפילוסופיה. דת (גם כמושג כללי, וגם דת ספציפית) ניתנת להגדרה. למעשה לכמה הגדרות שלא תמיד מתיישבות זו עם זו. אבל זה, המשכתי לטעון, נכון גם לאורז או לכל מושג מוחשי אחר. הבעיה עם דת, להבדיל מאורז, המשכתי וטענתי, שאנשים מסויימים חושבית שלדת, להבדיל מאורז, יש מהות ולא רק צורה, ושלאותם אנשים יש בעיה להבין כשאחרים מדברים על הצורה בלבד.
אולי לאורז באמת יש מהות שאני לא יודע ולא מכיר (ואפילו לא מבין), אולי שאני קורא לערימה שקיבלתי "אורז" אני טועה. אבל למי איכפת מהטעות הזאת? הרי אם הצורה זהה, אז גם אתה וגם אני (וגם שאר בני האדם) לא יכולים להבדיל בין האורז האמיתי לאורז המזוייף, והמילה "אורז" היא הרי רק אוסף צלילים שנועד להקל על ההתקשרות בינך לביני (ושאר בני האדם). אם יש איזה אל שיושב למעלה ויודע להבדיל בין אורז אמיתי למזוייף, אז אולי לו זה יציק שאני מדבר איתו על אורז כשאני מתייחס לאורז המזוייף, אבל כל זמן שאני מדבר איתך - למי איכפת?
אני לא יודע אם יש בדת (או באורז) מהות כלשהי מעבר לצורה, אבל גם אם יש כזאת, זה עניינם של כהני הדת והמאמינים. לא של החוקרים ושל הצופים. חוקרים4 אמורים להסתכל על הצורה בלבד, כי זה כל מה שיש להם. כשאני מחליף את גרגרי האורז בבוטנים אני מחליף את האורז, לא את העטיפה שלו, שאני משנה את הטקסים, החגים, העיקרים, האמונות, התפילות וכו' אני משנה את הדת עצמה, לא את העטיפה שלה.
1 ולכל "זהה" כאן יש להתייחס כאל "דומה במידה מספקת".
2 תמיד "אנחנו". אף פעם לא תשמע פוליטיקאי לפני בחירות אומר: "אנחנו הולכים להפסיד".
3 כמובן שכהנים-חוקרים שלובשים את כובע החוקר הם חוקרים לכל דבר ועניין.
4 מלבד אולי במתמטיקה ופילוסופיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש