מרתקת אותי הנטייה 612530
לנסות ולהכניס את כל הצורות שבארגז המשחקים לתוך אותו חור עגול.

מה שטוב למדינה הומוגנית (אתנית, דתית, תרבותית, לשונית) ומשגשגת לא טוב למדינה הטרוגנית וכושלת. מה שמתאים לחברה המקדשת את טובת הכלל לא טוב לחברה בה הצלחת הפרט היא ערך עליון. אפשר לחתור לשינוי חברתי, אבל אולי לא רצוי לנסות ולכפות מודל כלכלי שאינו מתאים למצב החברתי.

אותי מעניינים הרבה פחות עקרונות גבוהים כמו חופש, שוק חופשי, יד נעלמה, שערי חליפין (מה זה בכלל העב"מ הזה?), צדק חברתי וכאלה והרבה יותר פתרונות אמפיריים (או תיאורטיים שנראים בעלי הסתברות גבוהה להצלחה) לבעיות ספציפיות. נדמה לי שקל להצביע על בעיות שנוצרו בסביבה המפריטנית של שלהי המאה ה 20 (מערכת הבריאות המגוחכת בארה"ב, התמוטטות מערכות החינוך הציבוריות במקומות רבים, הפחתת מיסי הירושה בעולם, הטלת מס קנייה גבוה, NAFTA ועוד ועוד, כולן באופן כללי צורות של "מיסי עניים") וצריך להיות אידאולוג קשה עורף כדי לסרב לפתור אותן בעזרת התערבות ממשלתית.

מעניין אותי גם כיצד תומכי השוק החופשי ומתנגדיו לא מוכנים להודות באמת - כל המשחק מושתת על שיפור מתמשך ברמת החיים בכל השכבות שמעניינות מישהו - לשחקנים כדאי להמשיך לשחק משום שמצבם הולך ומשתפר בהדרגה. ברגע שהמצב מפסיק להשתפר, מיד צפים ועולים סימני הזהרה - רוטשילד/מדריד/הכיבוש לסוגיו, שיעורי מס עונשין בצרפת, נשיא בארה"ב שכמעט אפשר לחשוד בו שהוא סוציאליסט בקנה מידה מקומי... כל אלו מזכירים לבעלי ההון שאם לא יפרישו קצת יותר לקופת הצדקה של 99 האחוזים, בפעם הבאה זה יכול להיות אמיתי. כלומר אין באמת שוק חופשי, אלא סימולציה של כזה שמתנהלת מעל רקע של החרמת כל הרכוש. מצד שני אף אחד לא רוצה באמת החרמת רכוש כל עוד סימולציית השוק החופשי מועילה, משום שהחרמה כזו היא קשה וכואבת ואחריה באות שנים רבות (ע"ע ברה"מ, סין, צפון קוריאה) של עוני.
מרתקת אותי הנטייה 612542
מה זה NAFTA?
מרתקת אותי הנטייה 612546
מרתקת אותי הנטייה 612550
יופי. את זה גם אני יודעת, אלא שדובר כאן במיסי עניים, וזה לא כל כך התאים לי בקונטקסט.
מרתקת אותי הנטייה 612556
למה אני מתכוון כשאני אומר מיסי עניים?

למשל, אם מערכת החינוך הציבורית במדינה היא גרועה ובוגריה צפויים להרוויח ב 30 אחוז פחות מבוגרי בתי הספר הפרטיים, הרי שמדובר כאן על מס עניים (ולא סתם - מס ירושה על עניים בעודם בחיים!)

למשל, אם חוואים במקסיקו שכל מה שהיה להם הוא שטח אדמה, שמש ומים חינם והם יכלו להתקיים בדוחק מגידול תירס אינם יכולים להתקיים יותר משום שזול יותר לגדל תירס מהונדס גנטית בחוות ענק בארה"ב ו NAFTA מכריח את מקסיקו לקנות תירס זול, זה מס עניים.

למשל, אם מי שאינו מבוטח בביטוח בריאות פרטי ואינו נופל בקטגוריות מוגנות מסויימות (קשישים וטף), צריך לבזבז לפחות יום ולפעמים יותר בהמתנה בחדר המיון גם לבדיקה או טיפול בסיסיים ביותר... את כבר יודעת מה זה.

אם רוצים לראות כמה חלק מהדברים שתומכי השוק החופשי ואין בלתו מגנים עליהם מגוחכים - בדיקת MRI בארה"ב עולה פי 10 מביפן אחרי שהביטוח דורש הנחה ממכון הבדיקה (ולפני הנחה - עולה פי 20). למה? יש סובסידיה על MRI ביפן? לא. איכות הבדיקה נמוכה יותר? לא. הגודל הממוצע של יפנים מאפשר לבנות מכונות קטנות יותר? אוקיי, אולי קצת. ההסבר - ביפן מחיר הבדיקה נקבע על ידי הממשלה, כך שלמכוני הבדיקה יש אפשרות להרוויח אם הם יעילים, אבל לא להרוויח כל כך הרבה עד שיוכלו להרשות לעצמם להיות לא יעילים כלל. יצרני מכונות ה MRI, כשאיתגרו אותם לבנות מכונות זולות יותר מצאו גם הם דרך לעשות זאת, אבל הם לא משווקים את הדגמים האלו בארה"ב כי השוק החופשי וגו'

כמובן שאפשר למצוא גם דוגמאות דומות מהצד השני.
מרתקת אותי הנטייה 612633
אני מסכים שהממשלה פה בוגדת בתפקיד שלה, לפי דעתי, לספק הזדמנויות שוות ולבקר את השוק,
אבל האם המינוח "מיסי עניים" מתאים?

נראה לי שמיסי ענים יותר מתאים למע"מ, במיוחד על מוצרי בסיס.

פער בין בתי ספר עשירים לעניים זה לא מיסי עניים - סביר שהבית ספר העני מקבל יותר כסף מהממשלה. אבל הרבה פחות כסף מההורים, ולא פחות חשוב - מעורבות הורית ותמיכה, וסביבה שהיא מלכתחילה יותר קשה.
מרתקת אותי הנטייה 612661
זו טעות להתייחס רק לממשלה ולא לרשות המקומית. הרשות המקומית היא חלק מהשלטון.
מרתקת אותי הנטייה 612578
נדמה לי שאני מסכים לגישה הזו. אבל אם זה כך, למה המטאפורה (או האידיאל, או הסימולציה) של השוק החופשי כל כך מרכזית בתוך סל הפתרונות האקלקטי והאמפירי שמיועד לצורך שיפור המצב הכלכלי? הרי ניתן לחשוב על הרבה הסדרים סוציולוגיים שכוללים שיתוף פעולה בין פרטים להשגת מטרות משותפות - מניין הדומיננטיות של השוק בתוך הסל הזה?
מרתקת אותי הנטייה 612583
האידאל הוא:

(1) פשוט

(2) פונה למכנה משותף נמוך

(3) יוצר מאזן אימה בין השחקנים והופך את האופציה האינדיבידואלית לא לשחק ללא אטרקטיבית

ריאליטי.

האידאל הוא גם מהסוג שנוח לכופף לפי הצורך - חוואי התירס במקסיקו מתייבשים, מה שיגרום להם לוותר על החיים על אדמת ה Ejido ולעבור לערים ולעומתם חוואי האורז ביפן חיים טוב בזכות מכסי מגן של מאות אחוזים ועוזרים להציל את הספר מגוויעה. זה "שוק חופשי" וגם זה "שוק חופשי".

נדמה לי (ואולי אני טועה) שהאידאל הוא מין פטיש גדול שנוח לבנות בעזרתו בתים פרימיטיביים כשכולם בג'ונגל. אחרי שעוברים את השלב הראשוני ולכל אחד יש מין בית שעשוי מדיקטים ונעצים, אפשר להסתכל מסביב ולחשוב אילו כלים אחרים נחוצים, אבל חלק גדול מהעולם עדיין בשלב בו דרושים פטישים רבים (לסין, הודו, אפריקה וכו') והחלקים הפוסט פטישיים (אירופה, ישראל, ארה"ב וכו') נמצאים בדיוק בשלב המחשבה מחדש המדובר (נראה שלפי שעה ההצעות משמאל ומימין להחליף את הפטיש בגוש של גבינה צהובה וערימת נוצות מכאן, או בגז חרדל משם, לא תופסות תאוצה)
מרתקת אותי הנטייה 613279
מחשבה ראשונה צינית על השאלה הזו מצביעה על המלה 'חופשי' ב'שוק חופשי' כסיבה העיקרית לפופולריות של קבלת המושג כאפשרי ותקף. (בהתעלם מאינטרסים ובהתיחס למחשבה ביקורתית)
במחשבה שניה - זה עדיין העניין: כל סוג אחר של מערכת כלכלית מתבססת בסופו של דבר על הפקדת סמכויות בידי דמויות מפתח או על בירוקרטיה אין-סופית (אופציה בלתי אפשרית). הרעיון של מפלט מהתלות באנשים, שמתוקף תפקידם ישחתו ללא ספק, מאוד מפתה.
מאותה הסיבה יש ברעיון הזה הרבה היגיון (אופרטיבי), רק שהקשר בינו לבין המציאות צריך (לדעתי) להיות מושווה לקשר בין רעיון האנרכיה לבין מקסום החופש האישי בתוך מסגרת חברתית.
מטריצת השוק החופשי 613287
אני מניח שאנשי הפמיניזם הכלכלי‏1 יאמרו שהסיבה שהמושג הזה כל כך מרכזי היא שזה *בדיוק* מה שבעלי הכח וההון רוצים שיהיה ברירת המחדל, מאחר שזה מה שמאפשר להם להמשיך ולנצל את המשאבים הכלכליים של 99 האחוז הנותרים לטובתם האישית. ועל כן הם דואגים שמה שאנחנו נדע - ונפיץ בעוז ובשכנוע עצמי עמוק - זה ששוק חופשי זה הכי טוב וכל דבר אחר זה קומוניזם וסוציאליזם וחס לחלילה שנצעד אפילו צעד קטנטן בכיוון הזה‏2.

1 מושג שכרגע המצאתי מחוסר ידע על הגדרה טובה יותר. אשמח למי שיתקן את ההגדרה שלי ויחליף אותה לטובה ונכונה יותר.
2 כי כולנו ראינו לאן זה מוביל, כמובן.
מרתקת אותי הנטייה 613283
ואתה אכן סומך על בעלי ההון שיבינו ששווה להם להפריש פירורי כסף בגלל איום המהפכה?
אני לא ממש סומך עליהם שיבינו את זה, הם עשויים לחשוב ששווה להם להשקיע בכוחות לשמירת סדר ציבורי עם נאמנות ברורה. או במראית עין של שיפור החינוך תוך הגבלה מכוונת של הידע הממשי אותו לומדים האנשים הפשוטים הצעירים. עלמנת לשמור את ההמון בבורותו המביישת.
אפשרות כזו עשויה להראות כפרנויה כשמתמקדים בישראל על מגוון מקורות ההשכלה שבה, אבל בשנה-שנתיים האחרונות אני חי במדינה, שכמעט ואין לי ספק, שחישובים כאלו של בעלי הון משחקים בה בתפקיד ראשי.
ויש לי אשנב הפונה בכיוון מערכת החינוך, כמו גם כמה אשנבים לתחומים אחרים.
(צ'ילה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים