בתשובה לdd, 14/02/13 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיקולי בטחון הם עניין חשוב, אבל להטיל צו איסור פרסום גורף רק משיג את האפקט ההפוך. מי שאשם בסופו של דבר בחשיפת פרטי הפרשה שמסכנים את בטחון המדינה הם אלו שניסו להסתיר אותה. בגלל שהחשאיות הרבה של הדבר נוצר רושם, ואולי שלא בצדק, שנעשה כאן נסיון לטיוח, שמהו רע מתרחש, הרי אם הכל היה תקין לא היה צריך להסתיר ממש את כל הפרטים בצורה גורפת כל כך. האם פרסום העובדה שאדם נעצר בישראל באשמת ריגול, שהוא מוחזק בתנאים כאלו ואחרים, ופרסום הפרטים לגבי משפטו יכלו לפגוע בבטחון המדינה? הדבר החמור ביותר הוא אי פרסום הדבר אחרי שהאסיר התאבד. האם חקירת המוות תוכל באמת להתנהל בצורה מקצועית ללא הבקרה של הציבור או של גופים אובייקטיביים1. ועובדה שמדובר כאן לפחות ברשלנות, ואנו עוד לא שמענו אישור על כך שהופקו לקחים כלשהם. 1 שופטי גומי הם אומנם אובייקטיביים, אבל מעולם לא נחשפים לפרטים ולכן גם לא נחשבים בתור בקרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מכבד את שופטי ישראל, ולא רואה בהם שופטי גומי. את הציבור אני פחות מכבד. הציבור מטומטם. הציבור תמיד מטומטם. עליית הפלבאים בעידן האינטרנט, כאן ובכל מקום, יוצרת דחף אנרכיסטי שעוד נראה מה יהא בסופו. מכל מקום בדיעבד מתברר שלא נעשה כאן ניסיון טיוח, ודווקא מתברר שהמדינה עשתה הכל כדי לשמור על הזכויות של האסיר במסגרת הנסיבות, שזה בדיוק ההפך מלהעלים אנשים, וככל הנראה גם המשפחה וגם שירותי הביון האוסטרלים הבינו את כובד המשקל של הדברים, אבל לך זה כנראה לא מספיק טוב, וכנראה שגם המדליף חשב כמוך. בין זכות הציבור לדעת, שאני לא מזלזל בה, לרבות הזכות שלי עצמי לדעת, לבין שיקולי ביטחון, לעיתים יש להעדיף את שיקולי הביטחון. בוודאי בכל מה שקשור לעולם הצללים. מי שאשם בחשיפת פרטי הפרשה, הוא המנוול שהדליף אותה, ואת נבלתו יש להשליך באתרי הזבל כי הציפורים רעבות וגם לציפורים יש זכות לאכול. ואם עוד לא הבנת למה הפרסום של הפרשה פוגע בביטחון המדינה, אז חבל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |