בתשובה להפונז, 07/03/13 2:22
נתונים ומשמעותם 613191
מהניסיון ארוך השנים שלי בעבודה מהבית וגידול ילדים, ההבדל מאוד משמעותי - אמנם בהחלט אי אפשר לטפל בפעוט בזמן העבודה. אבל החיסכון של עד שעתיים כל יום (נסיעות) מאפשר לרוב גם לוותר על שעתיים תשלום למטפלת, על תשלום לצהרון או אפילו על שעת "בייביסיטר" נוספת בגן שהורים רבים נדרשים לה‏1. אפשר גם לחסוך יותר על אוכל והכנת אוכל (ככל שיש פחות זמן להכין, האוכל יקר יותר, ואם שצריכה לרוץ למשרד בבוקר בד"כ תתפשר ותשלם על מנה מוכנה ויקרה). ובנוסף, אפשר לעבוד גם בימי מחלה של הילד ולו באופן חלקי.

הצד השני של זה הוא זליגה של העבודה לתוך החיים האישיים ממש, גם בשעות ובאופנים שזה כבר לא רצוי. כאן זה עניין של שימת גבולות אישיים אבל גם של אופי היחסים מול המעסיק וזהות המעסיק.

אני מצטרפת, עם זאת, לקריאה לשנות תנאי עבודה כוללים לטובת אמהות והורים בכלל. ובעצם לטובת משפחות.

1 כמובן, עבור ילד בגיל צעיר, מבחינות רבות, ההבדל בין שהות במסגרת משבע עד חמש, לבין תשע עד שתיים הוא עצום ורב. אני לגמרי מאלה שמאמינים שעדיף שיצפה שעה בטלוויזיה כשאמא שלו עובדת בסלון, מאשר שיקבל חוג איכותי בצהרון בזמן שאמא שלו מקללת בפקקים.
נתונים ומשמעותם 613193
אני די מסכים.
1 ניטפוקון: חשבתי לתומי שבית ספר מתחיל בשמונה ולא בתשע (מה שאומר שאני לא אוכל לבצע שם את הנוהל החביב עלי של להביא את הילדה עד תשע לגן כשהיא (ואני) קמה מאוחר).
נתונים ומשמעותם 613195
בגנים פרטיים אפשר אפילו עד תשע ורבע. בי''ס - אכן שמונה, על הדקה. אם כי בבי''ס של ילדיי (''קהילה''), מאז שהוא כבר לא שכונתי, אפשר להגיע עד שמונה וחצי. אבל כמובן שזה לא זמן ברזל, סוף סוף מדובר בבי''ס פתוח-דמוקרטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים