בתשובה להפונז, 07/03/13 6:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מזכיר לי את ההתנגדות של קוראים לא מעטים לספר האלקטרוני. חסר להם המגע הישיר, ריח הדפים, העילעול הפיסי, - זה לא אותו דבר, לטעמם. אז לא. זה אותו דבר מלבד ההתמכרות להרגלים ישנים חסרי רלוונטיות. ה''יתרון המשמעותי'', שעליו אתה מדבר הוא גם כן סוג מיתוס כזה. אם נניח שמדובר בשיחות ועידה משוכללות, שבין השאר מדמות אולם ישיבות הכולל מצגות, שאלות ותשובות כולל התפרצויות לדברי עמיתים - אם זה לגיטימי בתוך הדינמיקה של השיח, ושזה כולל מגוון של צורות אינטרקציה מיידיות נוספות, נראה לי שהשליטה בצוותים והשיח לא נפגמים (אני יכול לשער גם כמה אופנים בהם הם משתפרים). נכון, אי אפשר יהיה להעיף כוס או כיסא על המנהל וגם יהיה בעייתי לדפוק את הראש בבר יחד אחרי שעות העבודה, אבל מלבד זה הכול שריר וקיים, כולל שיחות נפש פרטיות בהחלט. אשר לניסיון, אני יכול לצטט את אוסקר ווילד - שאמר כי ניסיון הוא השם שאנשים נותנים לשגיאות שלהם בעבר. אז אם אתה מתכוון למצב בהווה, שבו הדברים מוכרעים עדיין כמעט תמיד באמצעות המגע הישיר, האינטרקציה הישנה והטובה, אתה צודק. - אבל במבט עתידי, אין מניעה לדמות שאם כל מה שניתן להשיג בהתוועדות צפופה במקום עבודה - ניתן לעשות בשלט רחוק באופן לא פחות מהימן שהדברים אכן ישתנו. והם ישתנו כתהליך הכרחי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שבאותו דיון על ספרים אלקטרוניים לא התנגד להם, אני מוכרח לציין שמגע ישיר עם מפתחים אחרים במיזמים שונים בהחלט תורם ליעילות הפיתוח. דרך אגב, אני לא סומך על שיחות שנעשות דרך מחשב (ובפרט: מחשב של העבודה) שיהיו פרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ההבדל בין הניסיון האישי, הטנטטיבי, לבחינה עקרונית - שלוקחת בחשבון נתונים חדשים ומבט עתידי. ונדמה לי שעל התהייה שלך עניתי בתגובה הקודמת להפונז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, ''אין לי מושג אבל יש לי תיאוריה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שביום שבכל בית יהיה הולו-דק מושלם, זה ישנה את המצב, גם אם לא במאה אחוזים. עד אז הטיעונים העתידניים שלך עדיין לא מבוססים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשאלה האם איכות פגישות וידאו משתווה לאיכות פגישה פיזית, בפגישות של יותר משני משתתפים, יש הבחנה שמישהו בעבודתי הקודמת הבחין, ושכל אחד ששומע אותה אומר "וואלה", אבל לא חשב על זה בעצמו. פגישת וידאו שבה כל משתתף נמצא בתחנה משלו (אם זה בבית או במשרד) יכולות להיות טובות, ומנסיוני (שאני לא מייחס לו המון, אבל זה מה שיש לי) להתשוות בערך לפגישה פיזית. פגישות שבהן חלק מהמשתתפים יושבים יחד בחדר ישיבות, ואחד (או יותר) בבית, זה קטסטרופה: אלו שביחד הם בעולם משלהם, עם שיחות רקע והערות ביניים שהרחוק לא שומע, ובאופן כללי מסך רעש. המסקנה: אם כולם במשרד חוץ מאחד, אז בניגוד להרגל ולאינסטינקט, עדיף שגם אלו שבמשרד ישבו כל אחד בעמדה שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |