בתשובה לברקת, 11/03/13 8:52
ודעה נוספת 613346
חשבתי שזה ישעשע אותך. אחד הדברים החביבים במאמרון זה שהוא די ישיר ופשוט, ולכן אולי גם קצת חסר מודעות.
אם אבל ניישם את התיזה שלו על המקרה שהבאת כאן, כשהאישה עובדת מהבית, זה איכשהוא הרבה יותר ''ברור מאליו'' שהיא תישאר עם הילד החולה ותלך לחגיגה בגן. לעומת זה כשגם היא עובדת במשרד, עכשיו הענין כבר פחות ברור, ואפשר לדון למי יש ישיבה חשובה יותר באותו יום, וכן הלאה.
כשהאישה בבית ''הפסד שעות העבודה שלה'' כתוצאה מהישארות בבית עם הילד כשהוא חולה, הרבה פחות נראה לעין מאשר כשהיא במשרד, שזו בדיוק הטענה של הכותב.
ודעה נוספת 613351
לא התנסיתי בניהול הבלת''מים בגן במסגרת חיי נישואין, אבל ממה שאני רואה מסביבי, העניין ברור ברוב המקרים - ותמיד הישיבה של האבא חשובה יותר (אלא אם הוא גרוש ויש לו יום קבוע לראות את הילדים).
ודעה נוספת 613353
ברור כעת, אבל אנו הרי דנים ברצוי ולא רק במצוי :)
ודעה נוספת 613375
כן, עכשיו הבנתי יותר טוב מה הוא טוען - שאם לאישה יהיו עיסוקי "ברזל" יהיה פחות אפשר לכופף אותם. הוא רואה בעבודה מהבית בעיה ולא פתרון. אני טוענת שכמעט בלי קשר לאמא או אבא, עדיף שלפחות אחד מבני הזוג יהיה גמיש בעבודתו או יעבוד מהבית, בצורה שתאפשר לילדים הצעירים לבלות יותר זמן בבית ועם ההורים. לכן, בעיני, זה שהאמא תצא למשרד כל יום לא יפתור את הבעיה (שבעיני היא הצורך לתת מענה קרוב לצרכי הילדים הצעירים ולא מאזן המשימות בין שני ההורים).

זו אגב נקודה עיוורת די שכיחה בדיבור על פמיניזם ו/או שוק העבודה. הטבות לאמהות עובדות נמדדות רק מבחינתן כעובדות, או כנשים נשואות. אבל ההטבות הללו אמורות להיות לטובת *הילדים* (משרת אם היא לא סידור שמאפשר לאמא לנוח יותר, נניח, אלא לילדים לקבל שעת בית נוספת כל יום).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים