בתשובה לטלה בר, 16/03/02 12:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם ניקח את התנ''ך כדוגמא, נראה שהם יודעים טוב מאוד איך באים תינוקות לעולם. נראה לי שאת מאוד מזלזלת באדם הקדמון. יצר הרבייה, ניכוס הנקבות וההזדווגות הוא מאוד בסיסי, קשה לי לדמיין אדם שלא יעלה על זה בשלב מוקדם מאוד של חייו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה את אנשי התנך כאדם הקדמון? התנך נכתב לפני כשלושת אלפים שנה, ואני מדברת על לפני 30,000 שנה! האדם הקדמון חש את יצר המין באותו אופן שהוא הרגיש את הצורך לאכול - הוא לא נתן לעצמו דין וחשבון לאן זה מוביל. כמו שלא הבין את מערכת העיכול, כך גם לא ידע שההזדווגות שלו עם האישה מובילה להריון וללידה לאחר תשעה חודשים! הרומאים הקדומים האמינו שמי שאוכל שעועית, יכול להרות ולהוליד את אבותיו הקדומים (הם חשבו שה"רוח" שיש בשעועית, הגורמת לנפיחה, היא רוחם של אותם אבות קדמונים...) לכן אסרו על גברים לאכול שעועית כי ידעו שגברים לא יכולים להרות, רק נשים. לך תסביר להם שנשים לא הרות מאכילת שעועית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי מתודות (באופן כללי) של התנהגות זכרית: א. להזדווג עם כמה שיותר נקבות בכמה שפחות זמן מזדמנות. ב. להיות בחברת נקבה אחת או קבוצת נקבות אחת במשך תקופה ארוכה, תוך מניעה מזכרים אחרים להזדווג איתן. רק בשיטה השניה אפשר לדבר על התנהגות אבהית כלשהי, כמובן. לי נראה ברור שיצורים שפועלים בצורה השניה הם בעלי תפיסה אינטואיטיבית של אבהות. אם אנשים לא מבינים כיצד באים ילדים לעולם, למה יש הקפדה אוניברסלית על מניעת ניאוף? למה לא כל החברות חיות במין קומונה אורגייתית? בכל מקרה, אני מבין מתגובה אחרת שאין לך כוונה להתרבות, אז אני לא חושב שיזדמן לך לחזות מקרוב ברגשות אבהיים. ההצהרות המעליבות שלך, אם כן, מבוססות על תיאוריה שהמרחק שלה מהמציאות הוא די מזעזע. אני רק תוהה מאיפה השנאה הזו למין הגברי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, נראה שרצון הבלעדיות ביחסי מין התפתח משום שהיה לו יתרון אבולוציוני. אין שום הכרח במודעות לתהליך כדי לפתח את הרצון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכוונה דיברתי על ''תפיסה אינטואיטיבית'' ולא על ''מודעות''. ברור לי שלא מדובר על הבנה מודעת ומדעית של אופן הפעולה של הרבייה. אבל אותו תהליך אבולוציוני שהביא לרצון לבלעדיות, הביא גם לפיתוח של יחסי אבהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מתעלם מההסבר שלי שמתייחס לחברות קדומות ביותר ולא לאלו שקיימות כיום - וודאי שלא כאלו הנזכרות בספרות. אין לי שום שנאה למין הזכרי - להיפך, מאבי, אחי, בני דודיי ועד לשני בעליי, תמיד אהבתי גברים. רק שאני לא לוקחת אותם ברצינות יתרה... על החיבה לקטנים והרצון לטפח אותם הסברתי בתשובות קדומות. אדם לא חייב להיות אב כדי לאהוב יצור קטן, אם הוא אדם, גור כלב או חתול, מאחר שהנטייה הזאת היא אינסטינקטיבית. מצד שני, אחי תמיד היה אומר שהוא מתחיל להתייחס לילדיו רק כשהוא יכול לדבר אתם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על חברות בכלל. דיברתי על בע"ח. אה, טוב, אני לא לוקח ברצינות יתרה אף אחד, בלי הבדלי דת גזע ומין. נו, אם את מסכימה שזה אינסטיקטיבי, למה את אומרת שלגברים אין רגשות אבהות? (אגב, לא "יצור קטן", אלא יצור עם תווים ניאותניים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |