בתשובה לעומר מוצפי, 17/03/13 1:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני בעד הסתכלות על הבעייה ועל הפתרון מכיוונים נוספים מלבד "החתול הוא הגורם להכחדת מינים של בעלי חיים" (לא יודע לגבי אנחנו) 2. צריך לעשות הפרדה (מוחלטת) בין סכנות קיטון האוכלוסיה של מינים שונים: אם אני מקטין את האוכלוסיה של מכרסמים קטנים (עכברים, גרבילים וכו') ב-95% - לא קרה כלום. בעונת הרבייה הבאה האוכלוסיה תתפוצץ ותהיה גדולה לפחות כמו שהיא הייתה לפני ההקטנה (בפועל - בשנים קשות, האוכלוסיות אכן קטנות באחוזים הללו, ויש מחקרים בנושא) מצד שני - אם אני מקטין את אוכלוסיית האריות ב-95% - הסיכוי שלהם להתאושש הוא נמוך מאד. והסיבה היא פשוטה - מכרסמים וחיות קטנות מולידים המון צאצאים "במכה אחת" ואפילו יכולים לעשות מספר מחזורי רבייה במהלך עונת רבייה אחת (הקטנת האוכלוסיה גורמת לגידול עצום בכמות האוכל הזמין וגידול בטריטוריות). לעומת חיות גדולות שמולידים פחות צאצאים, קשה להם יותר לגדל אותם, זה לוקח יותר זמן והם לא יכולים להתרבות מספר פעמים בעונה אחת. אני מקבל את הרושם שיש הנחה סמויה שבית הגידול האידיאלי (ו/או היחידי) לאוכלוסיות הללו ("הקורבנות" של החתולים) הוא העיר. למה שזה יפריע לי שלא יהיו יותר לטאות בעיר? הרי זה לא ישפיע על האוכלוסיה של לטאות בכפר/יער. אם מין של ציפורים נכחד בעיר - זה אומר שאין כאלה ציפורים יותר ביערות? באזורים פחות עירוניים? 3. יש מינים שמסתגלים מהר יותר (לדוגמא מכרסמים), ויש מינים שמסתגלים לאט יותר - אם מין מסתגל לאט עד כדי כך שהוא לא מצליח לשרוד - אז למה זה משנה אם החתולים הרגו אותו או חוסר היכולת שלו להתמודד עם מינים אחרים שמתחרים בו? (ציפורים אחרות, חיות אחרות שתופסות לו את האוכל וכו') |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |