בתשובה לנכון, זה אני., 16/03/13 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא בסדר. אפשר לערער על ההחלטות שלו. אם במערכת יש בקרה כלשהי, אז שופט שיותר מדי מההחלטות שלו נופלות בערעור היה עומד בפני בחינה מחדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין. שופט הוא מסמר בלי ראש. ברגע שהוא ננעץ אי אפשר להוציא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרושם שנוצר בתקשורת, אבל אני לא מכיר את המערכת בכלל, ולא יודע אם הוא נכון. הרבה פעמים הרושם שנוצר הוא שונה לחלוטין מהמציאות. למשל, בצבא - הרבה חיילים חושבים שאין להם למי להתלונן עקב פגיעה בהם או בתנאי השירות שלהם, אם המפקדים הישירים שלהם לא תומכים בהם. בפועל, נציבות התלונות לחיילים היא גוף בעל כוח שגופי הצבא מתחשבים בו, ותלונות מטופלות. האם יש פה עורך דין, או מישהו המכיר את המערכת המשפטית בצורה מעמיקה יותר שיכול לתקן את הרושם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "הרושם שנוצר בתקשורת", זה המצב לא רק בפועל אלא גם בחוק. מינוי שופט הוא לכל החיים (למעשה עד גיל 70 כשופט, ועוד 5 שנים כשופט עמית) חוק יסוד השפיטה: 7. תקופת כהונה כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה : (א) בצאתו לקיצבה ; (ב) בהתפטרותו ; (ג) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת ; (ד) על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות; (ה) על פי החלטה של בית הדין המשמעתי. 9. סייג לשינוי כהונה (א) לא יועבר שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי החלטת בית הדין המשמעתי. (ב) לא יתמנה שופט לכהונה בפועל בבית משפט של דרגה נמוכה יותר אלא בהסכמתו. בפועל, בכל תולדות המדינה הודחה רק שופטת אחת - הילה כהן שזייפה פרוטוקולים (ועוד כמה פרשו מיוזמתם עקב חקירה פלילית, העמדה לדין משמעתי וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו דן כהן [ויקיפדיה] חזר לא מזמן לבית המשפט בארץ לאחר חופשה ממושכת שבה עשה לביתו ולאחר קריירה משפטית קצרה אך מרשימה בפרו. יש לציין שהוא כבר עבר את גיל הפרישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שדן כהן פרש משיפוט כ 10 שנים לפני שמונה לדירקטור בחברת החשמל (בתפקיד זה לכאורה נטל שוחד, ובדרך הספיק גם לצאת בעור שיניו מאישום של העלמת מס). הוא התפטר עקב "ההשפלה" של העברתו לבית משפט "נחות", אחרי שעמד לדין משמעתי על כך שהעביר ביקורת על בית המשפח העליון (באופן אירוני, שנים לאחר מכן נישאה בתו לבנו של נשיא בית המשפח העליון). ובכך הוא נכלל בסיפא של הודעתי הקודמת, יד עם לאופר ומלחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאף אחד לא הודח לא אומר שאין בקרה על השופטים. באחוזים, קציני צה"ל הודחו הרבה פחות (למרות שהודחו יותר, יש הרבה יותר קצינים בצה"ל) - ואף אחד לא טוען שאין בקרה, למרות שתמיד הבקרה יכולה להיות טובה יותר. הנה, גם במה שאתה הבאת יש מנגנוני בקרה : בית דין משמעתי ונציבות לתלונות על שופטים. האם הבקרה טובה או לא, זה בתור מי שלא מכיר את המערכת קשה לי לדעת. באופן כללי, אתה לא רוצה ששופטים יפחדו ממערכת הבקרה, ושהיא תגרום להדחות, אלא שהיא "תיישר" אותם. חשיפות כמו אילו על ההבדלים בין שופטים יכולים לעזור, עם מערכת הבקרה תיקח זאת לתשומת ליבה. מצד שני, יכול להיות שהחוק לא מפרט מספיק את הכללים על פיהם יש לפסוק פיצויים ומשאיר מרחב גדול מדי לשופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה בדיוק הנתונים על קציני צה"ל (שמודחים על ימין ועל שמאל על זוטות) ? חוץ מזה, להבדיל משופטים, לקצינים יש קבע ראשוני, שאחריו צה"ל מחליט האם להציע להם להישאר במערכת. אין שום צורך בפאשלה איומה או דיון משמעתי כדי להצדיק הוצאה של אדם מהמערכת אחרי פחות משבע שנים בקבע (יכול להיות שהמספר השתנה). לעומת זאת, שופט הוא שופט לנצח, אלא אם יואילו בטובם שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפעול באופן נמרץ לכנס וועדה שתעיף אותו (בד"כ עם פנסיה שמנה לכל החיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אפשר יהיה להעיף שופטים, מי יעוף? אתה כנראה מדמיין איזה שטות שמוצאת חן בעיניך, אבל האמת היא שהמודחים יהיו מי שיפסוק ביושר אך בצורה שלא מוצאת חן בעיני אחד השרים המכהנים, חברו מפלגתו או מקורביו, מי שיפסוק "לא נכון" כאשר העומדים למשפט הם פוליטקאים, רבנים, מנהיגים קהילתיים, אנשים עשירים, אנשי צבא או משטרה בכירים, ומי שישלם את המחיר הפרסונלי הכי כבד יהיו כנראה אנשי אופוזיציה מהשוליים, או עיתונים ותחקירנים מעצבנים שאיתם השופטים יחמירו כדי להתחנף לאנשים הנכונים. אם זה יקרה, אתה תתגעגע למימדי השחיתות שאתה רואה סביבך היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאיש הקש שאתה תוקף כה רחוק ממני, עד שאינני יכול אפילו להורות לך באיזה כיוון ללכת אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, חברי בית המשפח העליון. הם אלו שהגיעו למעמדם מכיוון שבערכאות נמוכות יותר, הם פסקו בצורה שמצאה חן בעיני אחד השופטים המכהנים, או חברי כנופייתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זה נכון (וברור שזה נכון במידה מסויימת, אם כי כנראה יש לנו אי הסכמה עמוקה באיזו מידה זה נכון), זה מצב לא רע ולא נורא לעומת המצב שיוצרים רוב המנגנונים (שעולים בדעתי) המאפשרים להעיף שופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו מידה זה נכון? שאל את רות גביזון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבוע, שהוועדה לבחירת שופטים, תדון בעניינו של שופט בהגיעו ל-חמש, חמש עשרה ו-25 שנה על כס השיפוט, ותקבע האם עליו להמשיך בדרכו, בפני הוועדה יונחו תלונות שננמצאות מוצדקות בעניינו של השופט, וסטטיסטיקות פעילות. לשופט יורשה להופיע בפניה, אך הוא לא יחוייב בכך, והוועדה לא תראיין עדים בעניינו של השופט (כדי לא לאפשר למי מחברי הוועדה להפוך את הדיון למוקד להשפלת השופט). לשם הגנה על עצמאות השופטים ניתן לקבוע שהדחה בוועדה תהיה לפי רוב של 7 חברים, ולשם הגנה על הציבור ניתן לקבוע ששופט שבענינו היה רוב להדחה שקטן מ-7 חברים יחזור לדיון כעבור שלוש שנים (במקום 10). לי נדמה, ששיטה זאת תבטיח את עצמאות השופטים מחד, וביקורת עליהם מאידך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |