בתשובה ליורם גת, 14/03/13 12:53
ומה מבטיח מגוון דעות? 613896
אולי כבר ענית על זה. נבחרת במדגם כך שאת מייצג דעה X. בשלב החניכה והלימוד אתה מגלה דברים חדשים ומשנה דעתך לאנטי-X. הפרת את האיזון הסטטיסטי ועכשיו הגוף הנדגם איננו מייצג יותר את האוכלוסיה. מה עושים?
ומה מבטיח מגוון דעות? 613905
אני לא מבין מה זאת אומרת "נבחרת במדגם שאתה מייצג דעה X". האם הכוונה היא לכך שהחזקת בדעה X בזמן שנבחרת?

הנדגמים אינם אמורים לייצג דעות מוגמרות - להיפך, אם היו לכולם דעות מוגמרות שאינן משתנות כתוצאה מההשכלה והחשיבה שכרוכות בהשתתפות במדגם, אז לא היה כל צורך במדגם. אפשר היה להסתמך על משאלי עם, או אפילו על בחירות.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613909
זה לא מה שאמרת בתגובה 613504: "כל דעה צפוייה להיות מיוצגת בגוף הנדגם לפי שכיחותה באוכלוסיה."
ומה מבטיח מגוון דעות? 613914
כל דעה א-פריורית תיוצג לפי חלקה באוכלוסיה, וכל שינוי דעה בעקבות הלימוד ייוצג לפי חלקו (הפוטנציאלי) באוכלוסיה. כלומר שכיחות משני הדעה במדגם יהיה דומה לשכיחות האנשים באוכלוסיה שהיו משנים את דעתם לו היו נבחרים למדגם.

כאמור, ברור שאנשים ישנו דעות (ועוד יותר מכך, יגבשו דעות במקום שקודם לא היו להם) כתוצאה מהסיטואציה המיוחדת של הנדגמים - זה בדיוק הרעיון של הדגימה. עם זאת, אני מניח שתכונות יותר בסיסיות של האדם - הערכים הבסיסיים שלו, ''השקפת עולמו'', האינטרסים שלו כפי שהוא מבין אותם - לא ישתנו, לפחות לא באופן משמעותי.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613920
איןלך דרך לשלוט בקצב, כיוון, ועוצמת השינויים בהתפלגות הדעות של קבוצת הנבחרים לעומת האוכלוסיה.

יתרה מזאת, סביר להניח שבגלל שהנבחרים עוברים תהליך מוכוון ומתוכנן של חניכה ולימוד זה לכשעצמו מההוה זרז רציני לשינוי בדעות, יחסית לאוכלוסיה הכללית, ומעבר לקצב הדגימה.

זאת ועוד, המוגרלים/נבחרים עוברים שנת לימוד והשאלה החשובה היא מיהם המורים והחונכים שלהם. מכיוון שמורים כאלו חייבים להיות אנשים עם נסיון סביר להניח שהם לא מוחלפים בהגרלה אחת לשנה אלא ממשיכים בתפקידם ממחזור למחזור, מפתחים מערכי שיעור, מתווים מדיניות חינוכית/לימודית לקאדרים המוגרלים, ומעל לכל מסמנים את מטרות הלימוד הזה. מכיוון שהגוף המלמד חייב שתהייה לו המשכיות הרי שמטרות ושיטות הלימוד לא משתנות וכך יוצא שהן אינן משקפות (סטטיסטית ומעשית) את התפלגות הדעות בציבור ובמיוחד בגוף המייצג.

ונקודה אחרונה, ששווה דיון מעמיק בפני עצמה היא הקשר בין עצם המעשה החינוכי, צבירת הידע ומיומניות "אקדמיות" ואופיים האידאולוגי של דעות. חשוב מזה, האם ומאיזו מידה להרחבת ידע ותפיסה ביקורתית (שאלו ממטרות הלימוד) יש נטיה להשפיע על התלמידים בכיוון של תפיסת עולם מסויימת.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613922
> יתרה מזאת, סביר להניח שבגלל שהנבחרים עוברים תהליך מוכוון ומתוכנן של חניכה ולימוד זה לכשעצמו מההוה זרז רציני לשינוי בדעות, יחסית לאוכלוסיה הכללית

בהחלט - כאמור, התהליך הזה הוא מכוון. זהו התהליך שבו דעתם של הנדגמים הופכת להיות מושכלת ושקולה ומאפשרת להם לייצג את האינטרסים שלהם וליישם את הערכים שלהם בצורה אפקטיבית.

> השאלה החשובה היא מיהם המורים והחונכים שלהם.

אמת - זאת נקודה חשובה. על מנת למנוע שליטה בתהליך של גוף מקצועי, כפי שתיארת, השליטה חייבת להיות בידי הנדגמים עצםם - המחזור הנכנס והמחזורים הקודמים. כמובן, כבכל מעשיהם,הנדגמים יוכלו להיעזר בתהליך הלמידה בגורמים מקצועיים, לפי הבנתם וצרכיהם, אבל הסמכות לעצב את התהליך תהיה מופקדת בידיהם עצמם.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613923
אני חוזר על התשובה: Yes Minister [Wikipedia] - זה מה שקורה כאשר פוליטיקאי חסר ניסיון פוגש פקיד עתיר ניסיון: הפקידים לומדים איך לנהל את המדינה למרות הגחמות של המוגרלים (הם לא מתים. הם רק מתחלפים) ולומדים איך לסובב אותם על האצבע הקטנה. הם צריכים לנהל את המדינה ואסור שקבוצה של אנשים מוזרים וחסרי ניסיון יפריעו להם בכך.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613925
כן - אני מכיר את הסדרה.

המפגש בין החובבן למקצוען הוא עניין חשוב, אפילו קריטי. העניין הוא שאי אפשר למנוע את המפגש הזה אלא רק להסיט את המיקום שלו. מאחר שהציבור מורכב ברובו מחובבנים ומאחר שחלק ניכר מהידע שדרוש על מנת לנהל מדיניות ציבורית אפקטיבית הוא מקצועי, אז בנקודה כלשהי חייב הרצון של החובבנים להיות מתורגם לפעילות של מקצוענים.

במערכת האלקטורלית, הממשק בין החובבנים לבין המקצוענים הוא בקלפי. מליוני חובבנים מטילים פתקים שכתוצאה מהם נבחרים פוליטיקאים מקצוענים לעמדות כוח. מובן שהמקצוענים הללו מתמחים בעיקר בניהול מערכות בחירות ולא בידע שדרוש על מנת לתכנן ולבצע מדיניות ציבורית, ולכן הם נאלצים להיעזר במיקצוענים אחרים, אבל בשלב הזה האינטראקציה היא בין סוגים שונים של מקצוענים ולא בין חובבנים ומקצוענים.

בשיטת הסורטיציה הממשק בין החובבנים לבין המקצוענים הוא הממשק שבין הנדגמים לבין המקצוענים שפועלים במערכת.

השאלה אם כן היא לא האם יש למקצוענים יכולת לתמרן את הנדגמים אלא האם יכולתם של המקצוענים לתמרן את הנדגמים היא רבה או מועטה יותר מיכולתם של המועמדים לבחירות לתמרן את הבוחרים.

התשובה לדעתי היא חד משמעית: המועמדים נמצאים בעמדה טובה לאין ערוך לתמרן את הבוחרים מאשר המקצוענים למיניהם יוכלו לתמרן את הנדגמים.

לרשות הנדגמים יעמדו המשאבים, הזמן, הסמכות והמוטיבציה על מנת ללמוד דברים לעומקם ולפעול בהתאם, בשעה שהציבור הרחב מסתמך על סיסמאות, תעמולה, מידע מוטה ורשמים שטחיים וכל אמצעי הפעולה שעומדים לרשותו הם הטלת פתק שונה בקלפי פעם בכמה שנים. היחס בין הנדגמים לבין המקצוענים הוא כשל מעסיק ומועסק: הנדגמים יוכלו למנות ולפטר מקצוענים כרצונם, יוכלו לבקש חוות דעת אלטרנטיביות, יוכלו להסתכל על חומר בעצמם ויוכלו לעשות את כל זאת באופן מתמשך ומפורט. תנאים שכאלה אומנם אינם מנטרלים לחלוטין את כוחם של המקצוענים אבל הם לפחות מאזנים אותו באופן משמעותי. הבוחרים לעומת זאת הם למעשה חסרי אונים לחלוטין אל מול המועמדים (לא אל מול מועמד ספציפי כזה או אחר אלא אל מול המועמדים כקבוצה).

Yes Minister היא אכן סדרה משעשעת, ואפילו יש בה משהו מן האמת, אבל בכל זאת מדובר בסך הכול בסידרה קומית. סדרה חודרת יותר היתה מציגה עד כמה הבוחרים הם חסרי כל הגנה מול המניפולציות של הנבחרים. זה היה רק מן הסתם הרבה פחות מצחיק והרבה יותר מקומם.
ומה מבטיח מגוון דעות? 613947
כאמור, זה שהגוף הנדגם עובר תהליך לימוד בא כדי לחזק את הטענה שבקצב, כיוון, ועוצמת השינויים בהתפלגות הדעות שלהם יהיה שונה, מהיר יותר, ובעיקר, מקבל תוך כמה איטרציות כיוון דמוי-אינדוקטרינציה אחיד. בזה אובד הקשר בינם לאוכלוסיה.

בנוסף, נראה שעכשיו סיבכת את המודל עוד יותר בזה שהפכת את הנדגמים לאחראים על חינוכם שלהם. הכיצד? כל מחזור ישקיע זמן ומאמץ ללימוד כיצד "לעצב את התהליך" הלמידה שלהם עצמם ובזה הם נותנים עצמם בידי "גורמים מקצועיים"" לשיטתך. אך גם אנשי המקצוע האלה לא מתחלפים ובמשך השנים הם מעצבים "מערכי לימוד" ותודעה עצמית די קבועה (כמו שקורה בכל מערכת חינוך).
ומה מבטיח מגוון דעות? 613958
> בזה אובד הקשר בינם לאוכלוסיה.

נניח שמר X שוקל לקנות בית, או לבצע החלטה חשובה אחרת. כצעד מקדים לפני קבלת ההחלטה מר X לומד את העובדות הקשורות בהחלטה ומקדיש מחשבה לשיקולים השונים. האם תאמר שבזה אובד הקשר בין מר X שלפני תהליך הלימוד לבין מר X שאחרי התהליך?

> כל מחזור ישקיע זמן ומאמץ ללימוד כיצד "לעצב את התהליך" הלמידה שלהם עצמם ובזה הם נותנים עצמם בידי "גורמים מקצועיים"" לשיטתך.

לא טענתי שהם "נותנים עצמם" בידי גורמים מקצועיים, אלא שהם יכולים להיעזר בגורמים מקצועיים לפי בחירתם ולפי ראות עיניהם.

> אך גם אנשי המקצוע האלה לא מתחלפים ובמשך השנים הם מעצבים "מערכי לימוד" ותודעה עצמית די קבועה (כמו שקורה בכל מערכת חינוך).

כאמור, לא מדובר באיזשהי מערכת רשמית שהמוגרלים חייבים לעבור דרכה, אלא בתהליך שהמוגרלים קובעים אותו בעצמם. כל מוגרל יוכל לבחור באילו אנשי מקצוע להיעזר בכל תחום (אם בכלל). מדובר במתן כלים ללימוד שכל מוגרל יכול להחליט האם וכיצד להשתמש בהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים