בתשובה לקליסון, 18/03/13 11:17
שטויות ברוטב בולונז 613964
חתולים לא מגרגרים רק מתוך הנאה. כבר ראיתי חתול אחוז אימה מגרגר בקול. מצד שני, חתולים יכולים להנות גם בלי לגרגר. נסה לתת לחתול שלך את החטיף האהוב עליו ותראה. כך שאי אפשר להסתמך על "מבחן הגרגור".

אימון? לא רונה. חתול שצד עכבר בהחלט מתאמן בציד. אבל אחרי שהוא שובר לעכבר רגל, איזה אתגר ציד העכבר מהווה? ובפעם השניה בה הוא תופס את העכבר, כשהוא פצוע בצורה חמורה יותר, איזה אתגר הוא מהווה עכשיו? האם זה אימון לקראת צייד עכברים נכים? וכשהעכבר כבר מת, מדוע החתול מנסה "לשכנע" אותו לזוז בכל זאת? איזה אתגל הוא כבר יכול להוות?

קח חתול שצד עכבר צעצוע - הצעצוע לא זז בכוחות עצמו, החתול מעיף אותו עם הרגל או הפה ואז רץ כדי לצוד. הטרף לא יגיע רחוק ובהחלט מהווה הרבה פחות אתגר מטרף אמיתי, חי. ועדיין, החתול יזנק עליו ויעיף אותו שוב. אבל הוא לא ינסה להרוג את הצעצוע, כלומר לרסק אותו בין מלתעותיו. כי החתול רק משחק.

או קח שני חתולים שמשחקים זה עם זה. שני המשחקים הנפוצים הם משחק קרב, לאימון בקרבות חתולים, ומשחק ציד, לאימון בציד. במהלך משחק הציד, החתול לא יגרום שום נזק לחתול (או לאותו אבל של החתול השני) אותו הוא צד. מין catch and release שכזה. זה משחק.

למשחק יש מטרה - זו סימולציה של ציד. אבל החתול בבירור נהנה ממנו.

אימונים? תלוי. ספורטאי מקצועי שמתאמן, סביר להניח שהוא לא נהנה מזה. אבל כשאתה משחק ב, נאמר, כדורסל עם החברים, אתה לא נהנה? ציד של טרף שכבר ניצוד ונפצע באופן שמגביל את היכולת שלו לברוח, של צעצוע חסר יכולת תנועה או של חתול אחר מהווה אימון לציד אמיתי בערך כפי שירי לעבר מטרה נייחת במטווח מהווה ימון לקרב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים