בתשובה לנכון, זה אני, 30/03/13 0:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם רופאים ואחיות מפקחים לפעמים על מכונות הנשמה ובכל זאת נותנים להם לעבוד במשמרות. בוא לא ניסחף, יש פיתרון, אבל הוא יותר יקר. השאלה היא האם יש אי צדק בזה שמשפיטים אדם שישה וחצי ימים בשבוע. אפילו הרמטכל יכול לעזוב את הבור לפעמים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לגבי אחיות: נכון, וכפי שכבר כתבתי, זה בדיוק ההבדל בין עובדי סיעוד במוסדות (למשל בתי אבות) - אשר מצד אחד מגיעים לעבודה ויוצאים ממנה בשעות מוגדרות, ומצד שני בזמן זה הם מפקחים על כמה וכמה מטופלים (ובד"כ נמצאים תחת פיקוחו של מנהל משמרת) כך שאין להם זמן פנוי, ובין עובדי סיעוד "ביתיים" (או פרטיים) אשר מתגוררים עם החולה 24/7 בביתו ומטפלים בו לפי הצורך, ובשאר הזמן הם פנויים. לגבי רופאים: לא נכון (לפחות הצעירים שבהם, שעלולים גם להגיע למשמרת רצופה של 40 ש"ע). 2. הרמטכ"ל לא גר בבור (דרך אגב, חוק שעות העבודה והמנוחה אינו חל על הרמטכ"ל, יחד עם כל עובדי המדינה ש"תפקידם מחייב זאת" כגון שוטרים או רופאים - ראה לעיל). יותר נכון להשוות את עובדי הסיעוד הביתיים לימאים - מקום העבודה שלהם (הספינה) הוא גם מקום מגוריהם לתקופות ארוכות, ושעות העבודה שלהם אינן קבועות אלא לפי הצורך, ובשאר הזמן הם פנויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש או אין זמן פנוי לרופאים או אחיות ( פעם תפסתי אחות קוראת עיתון! ואחת אפילו שתתה קפה!). בכל אופן, יש הבדל לדעתי בין שהיה פיסית בבית במטופל 24/7 למשך שבועות וחודשים לבין 40 שעות משמרת (שגם עליהן אם אני לא טועה היתה שביתה קטנה לא מזמן) שלאחריה הרופא באמת יוצא לביתו, ובאמת יש לו זמן פנוי. נראה לי שהפיליפיניות היו חותמות על 40 שעות משמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשוואה: מקרים דומים בבתי דין לעבודה היו של כל מיני מאבטחים. האם סביר לתת למאבטח לשמור שבעה ימים בשבוע על אנטנה נידחת? יש לו שם זמן פנוי, אבל הוא חייב להפגין נוכחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כששמרתי במילואים על אנטנות היינו עושים משמרות בנוגע לאקט השמירה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימאים יש חברה (אפילו מריבות ופוליטיקה פנימית), עניין, עיסוקים מאתגרים יותר מאשר הכנת אוכל ומקלחות, גם אם החלל הפיזי שלהם מוגבל. ובעיקר הם במסע לזמן קצר ומוקצב ויודעים מתי ישובו הביתה. עובדי הסיעוד במקרה הטוב יוצאים למכולת עם הקשיש בכיסא גלגלים. בנוסף, תסכול ומרמור, שעמום, חוסר מיצוי של היכולת, תחושה מתמשכת של חוסר מוצא (תעסוקתי וחברתי, לא פיזי), הסתגרות בחברת מוגבל חסר ישע וחוסר עין צופייה, עלולים ליצור במקרים מסוימים תנאים נוחים להתעללות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכך כמובן שהם (הימאים) הובסו בשאלה מי עובד בעבודה יותר גרועה,רק שזה לא ממש קשור לעיניין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא, עבודתו של מי מניחה לו פנאי מינימלי (ביממה או בשבוע או בחודש) ומכילה מנגנונים שיאפשרו לו לווסת את כמות הסטרס שכרוכה בעבודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |