בתשובה ליורם גת, 03/04/13 20:12
איזה "אחרת"? 614377
אוקיי, את זה אני מכיר (אם כי זה ממש לא במרכז תחום העיסוק שלי. מדע המדינה הוא תחום מספיק רחב כדי ששום תיאוריה לא חייבת להיות במרכז של כולם). הסיבה שביקשתי הסבר זה כי ככל שאני מבין את הביקורת הזאת, אין בינה לבין מה שאתה מתאר ולא כלום. הביקורת הזאת, שצורתה הבהירה ביותר היא "חוק הברזל של האוליגרכיות" של מיכלס, אינה מבקשת רפורמות במבנה השלטון הדמוקרטי אלא מבקרת את עצם האפשריות של האידאל הדמוקרטי ורואה בו אחיזת עיניים. "במקום בו יש ארגון, תהיה אוליגרכיה", קבע מיכלס (ציטוט מהזכרון, מלפני 10 שנים, אז אולי הנוסח המדויק שונה במקצת). התאוריה הזו, לפיכך, היא אנארכיסטית. גם הספרות המרקסיסטית, כמובן, נוקטת באותה גישה אנארכיסטית ממש (לפחות עד השתלטות הפרשנות הלניניסטית על השיח המרקסיסטי באינטרנציונל השני, ממנו הודרו הפלגים האנארכיסטים של המרקסיזם במידה ידועה).
לטעון לביקורת אליטרית על הדמוקרטיה ולהציע תיקונים בתוך השיטה הייצוגית זה כמו להגיד למישהו שהוא חולה איידס ולהציע לו לקחת אקמול.

זו הסיבה שגם אינני שותף לטענה שלך שמקבצת את הפרוגרסיבית בארה"ב לתוך הביקורת האליטרית - שכן אלו דווקא פעלו לחיזוק המדינה בתחומים רבים, והתנגדו לעקרונות הליברטריאנים שבבסיס הביקורת האליטרית.

אין לי סלידה מספרות בת למעלה מעשור, ואני מוחה על העקיצה המיותרת הזאת. הנידון הוא ספר שנכנס לתוך פולמוס שמתקיים כיום בחברה הישראלית, ולכן הוא משיב על טענות שעומדות על הפרק כיום. לדרוש מהספר הזה לענות על ביקורת שעיקרה מגיע מארה"ב (על המערכת הפוליטית-כלכלית השונה כל כך מישראל), ועוד לדרוש התייחסות גם לביקורת שמקורה מלפני מאתיים שנה, זה מגוחך.

אני לא מכיר בשיח הישראלי התייחסות נרחבת לביקורת אליטרית על השלטון. יש, כמובן, ביקורת על יחסי הון-שלטון, אבל כמו בדו"ח שהבאת, הרפורמות המוצעות הן מינוריות ומטרתן חשיפת שחיתויות מתוך אמונה שאין צורך בשינוי *משטרי*, ובוודאי שלא מתוך אמונה שהאידאל הדמוקרטי עצמו הוא מופרך, אלא להפך, שיש להמשיך ולשאוף אליו באמצעות תקנון השיטה הייצוגית. גם אני תומך בהוספת רבדים של שקיפות למערכת הישראלית. גם אני תומך בקידום דמוקרטיה השתתפותית בישראל. אבל אינני אנארכיסט, ואינני דוגל בפירוק השיטה הייצוגית ומעבר לשיטה ליברטריאנית – בדיוק מאותה הסיבה שהפרוגרסיביים בארה"ב לא דגלו בליברטריאניזם. משום שארגון אולי מוביל למידה מסוימת של אוליגרכיה בלתי נמנעת, אבל פגיעתו של חוסר הארגון רעה הרבה יותר.
איזה "אחרת"? 614383
אינני מוצא את הניסיון שלך להפריד בין ביקורת מסוג ה''הון-שלטון'' לבין התאוריות שקובצו תחת השם תיאוריית אליטה משכנע, אבל זה לא חשוב לענייננו.

אם אפשר להסכים שיש ביקורת על השלטון (במערב בכלל ובישראל בפרט) בשל מה שמכונה יחסי הון-שלטון ושאופייה של הביקורת הזו שונה מאד מזה של ביקורת העדר המשילות, העדר היציבות וכוח היתר של המיעוטים, אז נראה שהעדר התייחסות לביקורת הזו ולרפורמות הקשורות בה היא בעייתית ומייצגת גישה אליטיסטית שבה ביקורת והצעות רפורמה שמופקות על ידי גופי אליטה נתפסות כראויות להתייחסות ואילו ביקורת שהוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות והצעות הרפורמה הקשורות בה מודחקות.
איזה "אחרת"? 614394
הביקורת הזו, ככל שאני מכיר אותה, מעולם לא נוסחה כקריאה לשינוי שיטת המשטר, אלא לכל היותר להוספת שכבות של הגנה מפני שחיתות בדמות שקיפות וביקורת שיפוטית על השלטון. אם כבר, המבקרים מדברים בד"כ על הפרדת אלמנטים מסויימים מניהול המדינה מהפוליטיקה והעברתם לגופים מקצועיים, שזה בדיוק אליטריזם.

שוב, טרם הדגמת לי אפילו הצעה משמעותית אחת (בישראל, לא במוזמביק) לשינוי שיטת המשטר בישראל שנבעה מתוך מחאות קיץ 2011. יתר על כן, טרם הראית מה הקשר בין הביקורת ש*אתה* מדבר עליה לבין ביקורות ההון-שלטון. ההפרדה שאני טוען שקיימת ביניהן היא בדיוק בלב העניין, ובטח שהיא לא "לא חשובה לענייננו".
איזה "אחרת"? 614387
מה היא השיטה הליברטריאנית?

דמוקרטיה ישירה? המצב הטבעי של הובס?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים