 |
|
 |
||
|
||||
 |
על האש עם המשפחה, על האש עם חברים, מישהו יכול לספר לי מתי עברנו מ"כל הארץ דגלים דגלים" ל"כל הארץ מנגלים מנגלים"? איך (ולמה) הפך חג עצמאותנו לנכבה של הפרות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׂבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׁר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׁבַע כִּי הוצֵאתֶם ... מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׁר..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה אני מקפיד למנגל כל פסח. לזכור את צאתנו ממצרים. אבל ביום העצמאות? לכבוד מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחליף לבית השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן כדי שלא נשכח שתמיד עצמאותנו באה על חשבונם של מיעוטים נדכאים אחרים, מה חשבת? סתם, זאת היתה אירוניה שמאלנית לכאורה שבעצם מוחה בדרכה על השילוב (שלא לומר השרבוב) שלא במקומו של הנרטיב הפלסטיני עם עולם החי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה השילוב החד פעמי של מזג האוויר האביבי, וחג שכן כולל חופש מהעבודה ומבתי הספר אבל לא כולל איסור על הדלקת אש והפעלת רכב (שבתות לדתיים), טקסים מדכאים (יום השואה), מחסור חמור בפיתות (פסח) או מסורת שלא מתיישבת עם אכילת בשר (שבועות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו לחלק הרציני: גם בטלויזיה שאלו, והדוקטורית ל"סוציולוגיה של המזון" (כן, מתברר שיש דבר כזה) הסבירה שהמנגל הוא עניין עתיק מאוד ומקובל מאוד, במזרח התיכון וגם בכל העולם. מדבריה השתמע שה"דגלים-דגלים" היה בעצם איזשהו נסיון מלאכותי לאחד את כולם, כולל ילדים, כולל קשישים, כולל מזרחיים אנרגטיים וכולל פולנים ויקים בעלי דימוי עצמי מלא קולטורה - נסיון שמראש לא היה לו סיכוי להצליח. והעיקר, והחשוב מכל: על הבשר ממונים הגברים, כלומר: הציידים האמיצים שמגינים לנו על המדינה, בעוד שריקודי מעגלים הם עניין לנשים רכרוכיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריקודי מעגלים והרכבה על האופניים הן האלף בית של להתחיל עם בנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזה לא כל כך נוח לשבת על הרמה. רומנטי, אבל לא נוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<בדיחה מס' 68, מילדותנו, עם הרכיבה בחושך והרמה.> | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |