בתשובה לברקת, 26/04/13 20:49
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615081
1. האם ישי דוידי הוא אכן ובבטחה בעל הבית החדש של אל על?

2. באשר לחלק השלישי בטור, מאחר שהתעניינתי בנושא, נראה לי ש"הבאזז והספין" בנושא זה הוא מצדו של הכותב.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615084
2. לגבי אבטחת האסדות, את מתכוונת? אנא האירי את עינינו.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615086
2. אוקיי. על סמך הכתוב למטה כתבתי שלהערכתי אלי ציפורי יצר באזז וספין בעצמו בגוף הטור:

א. כפי שהכותב ציין, הידיעה על מערך האבטחה על האסדות היא כבר בת שלושת רבעי שנה. ההערכה התקציבית באה הישר מחיל הים. והיה מי שהעיר בזמנו שבסבב התקציבי שקדם לכך חיל הים ביקש ולא קיבל תוספת של שלושה מיליארד שקלים לתקציבו. והנה רק מניחים פרוייקט חדש בידיו, והוא מבקש באופן מפתיע שלושה מיליארד השקלים, הפעם מחוץ למסגרת התקציב הבטחונית.

ב. לפי הכותב הסכנה שנערכים כלפיה היא שלבנון או(??) חיזבללה ישגרו טילים (רוסיים). סכנה נוספת היא ספינת קמיקזי שתתפוצץ על האסדה. בידיעות המקוריות נאמר שההערכה שטיל ישוגר מועטת (בגלל העלות, הטיל צריך להיות לא רק מדוייק אלא גם בעל עוצמה יחסית גדולה), ומה שנערכים אליו הוא נסיונות חטיפה והשתלטות (לא נכתב בזמנו דבר על ספינות מתאבדות). ואני מפנה את הקוראים למניית פרטי המערך בגוף הטור: ספינות סיור, מזל"טים וכלי שייט. זו הערכות לחדירת כוחות, לא ירי ארטילרי. אולי המכ"מ עשוי להגן מפני טילים (ולא רק מפני ספינות). אבל אז, היכן כיפת המגן?

ג. ואם חושבים על זה, איזה אינטרס יש ללבנון או לכל מפלגה בה, כולל החיזבללה, לפגוע באסדה הקרובה לשטחם. האם זה לא ייצור אסון אקולוגי שייפגע בלבנון עצמה?

ד. אילו מדינות מתנות את קידוחי הגז (או כל משאב טבע אחר) בשטחן בכך שהמשקיעים יקימו חיל ים משל עצמם שיפעל בשטח המדינה הריבונית? כיצד לדעתו של הכותב היתה המדינה צריכה לפעול בנושא באופן שלא היה משטה באדם העובד?

1. זו לא היתה שאלה רטורית. האם ישי דוידי הוא אכן בעל הבית החדש של אל על?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615088
את כותבת שאין סכנה להתקפות על האסדות, אבל הנתונים הם שהוקצה תקציב עתק לשמירה עליהן. הדיון הוא לא אם לבנון תתקוף אותן או לא, אלא אם המדינה והצבא צריכים לממן את השמירה עליהן (יקרה או זולה, לא משנה. אבל היא יקרה). בנושא הזה קראתי בעבר את הפוסט המעמיק של עידן לנדו:
ולכן הנהנתי לרוב דבריו של ציפורי.

דוידי מחזיק כעת 48% מאל-על:
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615092
לא כתבתי שאין סכנת התקפה על האסדות. כתבתי שהממסד הביטחוני (לא בעלי חברות ייעוץ למיניהן) מעריך שסכנת התקפת טילים על האסדות עומדת בסבירות נמוכה, לא מזכיר ספינות קמיקזי ונערך להגנה מנסיונות השתלטות וחטיפה.

תסלחי לי ברקת שרק רפרפתי על מאמרו של לנדו. אם הבנתי נכון עיקרי הדברים הם:
1. על מדינת ישראל לגבות 80% מהכנסות הגז כי זה משאב טבעי.
2. שאיבת הגז היא עסק פרטי ולכן המערך הצבאי לא אמור להגן על אסדות הגז (שמהן על המדינה לגבות 80%).

עם מערך לוגי כזה, האם הוא שקל אי פעם לעשות הסבה ולעבור לעבוד עבור ביטוח לאומי?

בין לבין הוא מפזר חישובים שמזכירים לי חלקים מסיויימים מההגדה בליל הסדר (אמור מעתה הלבנונים הוכו ביבשה חמישים מכות ועל הים מאתיים חמישים מכות... או משהו בסגנון). אם בתחילת המאמר הוא הופך תקציב רכש חד פעמי לתקציב שנתי, בסוף המאמר הוא מצרף אליו גם את רכש הצוללות האטומיות של המדינה, ומחליט שמדינת ישראל תספח הלכה למעשה את המים הכלכליים עד קפריסין ותפרוס עליהם מערך הגנה שווה ערך לזה היבשתי.
אכן, כך באופן תאורטי לפחות יושקעו 548 מילייארד שקל ויותר באבטחת האסדות, והכל לטובת הטייקונים.

להזכירך, אני לא טוענת שחיל הים לא מנפח את התקציב עבור מערך הביטחון הזה. אני טוענת שאת הספינות הללו (שלא להזכיר אפילו צוללות אטומיות) הוא רצה לרכוש בכל מקרה. כך שהטייקונים לא הזיזו כאן דבר לכאן או לכאן.

ניקח את זה מזווית אחרת: מדינת ישראל לא המציאה את הפטנט של מים כלכליים וכולי. מה קורה במדינות אחרות? האם טורקיה דרשה מהמשקיעים לממן את מערך הביטחון שלה? ונורווגיה?
נדמה לי שבמדינות אפריקה מסויימות באמת המשקיעים (חברת של למשל) מחזיקים מנגנון אבטחה משלהם. נדמה לי שבמקרים הללו לא נגבים מהם 80% או אפילו 50% או 30% מהרווחים.

אבל תקני אותי אם אני טועה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615095
מקוצר זמן, רק לגבי הקשר בין סעיפים 1 ל-‏2: לא כל משאב שחלקו שייך למדינה (לא מדובר ב"מערך הביטחון" כפי שכתבת), דורש הגנה של צה"ל (גם אם הוא דורש הגנה בעלת אופי צבאי). את רואה חיילים מתפרשים בים המלח כדי להגן על סלעים מינרליים?

אני באמת לא יודעת מה קורה במדינות אחרות לגבי עלויות השמירה, שווה לברר. בפועל, עם הקומבינטוריקה המשוכללת בארצנו, בסופו של דבר גם כשמדובר במשאב טבעי המדינה גם מממנת, גם מאבטחת וגם לא מקבלת מספיק מחלקה בפירות הקידוחים.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615098
חיילי צהל פרושים לאורך הגבול עם ירדן. אם יהיו איומים רציניים מירדן על מפעלי ים המלח (או על יישובים באיזור, או על המלונות באיזור) אני מצפה מצהל להגן עליהם.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615100
אסדות הקידוח הן מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל (כלומר לא בתחום המדינה). אתה מצפה מצה"ל להגן על מכרות היהלומים של לב לבייב באפריקה?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615102
לפי זיכרון קלוש ולא מבוסס, היה איזה ענין של ה''מים הכלכליים'', שמשתרעים מעבר למים הטריטוריאליים, אבל עדיין למדינה יש זכות לחיפושי גז ונפט בהם, בניגוד למדינות אחרות. לכן למשל, אין לנו זכות לחיפושי נפט צפונה יותר, במים שמול חופי לבנון, אבל מחוץ לטריטוריאליים שלהם.
במידה ואכן יש הגדרה שכזו, גם אם היא רכה יותר מה''טריטוריאליים'' אבל עדיין מייצגת תחום ואינטרסים של המדינה, היא מצדיקה התנהלות אחרת ממכרי היהלומים של לב לבייב באפריקה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615111
למדינה יש זכות (בלעדית) לחיפוש שם - נכון.
לו המדינה היתה מחפשת שם הייתי מסכים שבאחריותה לאבטח את החיפושים ולו היתה מפיקה שם היתה לה גם זכות לאבטח את מתקני ההפקה, בדיוק כמו שהמדינה דואגת לאבטחת עובדיה ברחבי העולם.
אבל המדינה לא מחפשת ולא מפיקה אלא מאפשרת לגופים פרטיים, ביניהם חברות זרות, לחפש ולהפיק תמורת תמלוגים ותשלום מיסים. לא ברור לי למה היא צריכה גם לאבטח את העבודות הנ''ל שנעשות מחוץ לתחומה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615113
זה נשמע לי כמו הבדל סמנטי. המדינה כן מחפשת וכן מפיקה - אמנם על ידי "קבלני משנה" פרטיים שמשלמים לה תמלוגים ומיסים‏1. כנראה שבנקודה הזאת היא חושבת שזה יותר משתלם מלממן את כל העניין הזה ישירות מכספי המדינה. לגיטימי.

1 ברור שיש כאן אלפי פרטים טכניים ומשפטיים שאפשר להסתבך בהם, אבל בגדול העקרון נשאר זהה בעיני. אחרי שהסכמנו על הממד הגיאוגרפי, זה לא שונה מהקצאת תדרים לחברות סלולריות או הענקת רשיון לחשמל לתחנת הכח בחדרה, וגם עליה תגן המדינה אם יפלו עליה טילים, למרות שחברת חשמל היא חברה פרטית.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615117
זה לא סמנטי בכלל, לשלוח חייל להגן על פרויקט מסחרי. גם אם הוא קשור למשאבי טבע ציבוריים. לא בשביל זה יש לנו תקציב ביטחון שמפחדים לקצץ בו ולא בשביל זה מגייסים נערים. בכל הרצינות, לו הייתי חיילת במצב הזה הייתי שוקלת לסרב.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615118
אז את מעדיפה שהם יחזיקו צבאות פרטיים?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615123
על חברות שמירה שמעת?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615969
ואיזה נשק את מוכנה שחברת שמירה פרטית תחזיק ? טילים נגד ספינות ? סירות תקיפה ? ואם חברה פרטית רוצה להתבסס גם על עקרון ההרתעה, מתוך הבנה שלא תמיד ניתן לבלום מתקפה נקודתית, איך היית מתייחסת לרעיון שחברת "תשובה אבטחה בע"מ" תחזיק כמה טילים ארוכי טווח, אותם היא תירה על פרלמנט המדינה שהיא רואה כאחראית לתקיפת האסדה, אם תהיה ?

אסדה היא לא מסעדה, אי אפשר להושיב מאבטח עם אקדח בכניסה ולהכריז על המקום כבטוח. גם אם מדינת ישראל היתה רוצה שאסדות הנפט יאבטחו את עצמן‏1, ומוכנה לקחת את הסיכון העצום למשק במקרה של פגיעה, היא לא היתה מוכנה לתת לחברה פרטית להחזיק את הכלים ולקבל את ההחלטות הנדרשים לצורך זה.

1 שזו התנערות מאחת המחוייבויות הבסיסיות ביותר של המדינה, הגנה על חיים ורכוש בתחומה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615975
אני חושש שיש באוצר כאלו שהיו מוכנים להפריט את המשימה, כלומר שתשובה יקים לו מיני חיל ים פרטי.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615119
ולהגן על הארובות בחדרה זה כן בסדר מבחינתך?
(השיקול הנסתר פה הוא כמובן שלמדינה יש ענין רב וחשוב בקיום וניצול מאגרי הגז, זאת לא חברת תוכנה שיושבת על אסדה בים התיכון ומפתחת אפליקציות לאייפון 7).
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615122
אם כך, שהמדינה תיקח את הקידוחים על עצמה, כל העלויות וכל הרווחים.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615252
ואם יותר רווחי שגוף פרטי יחפש?
כמדומני שלא מזמן העלו את המיסים על שדות הגז הללו בטענה שהם "משאב ציבורי".
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615127
מעבר לזה, השיקול ה"נסתר" (מה נסתר בו?) שהבאת הוא שיקול בעד השקעה ממשלתית (או אחרת) בקיום מאגרי הגז. לא בעד הקצאת חיילים לשמור עליהם.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615131
הממ. מדוע תשקיע מדינה בשמירה על קידוחי גז ונפט שלחופיה? אולי בגלל האסון האקולוגי שייווצר אם הללו יותקפו בהצלחה?

לא מצאתי מסמך שמסביר למה מדינה צריכה להגן על קידוחי גז, רק כזה שמסביר מהן המגבלות החוקיות בנושא. אבל בגלל שאני מוגבלת בקישורים לתגובה אתמקד בשלושה שמראים כבדרך אגב שמדינות אחרות גם עוסקות באבטחת אסדות:
אפשר לקנא בנורווגים, השר שלהם מרשה לעצמו תגובות פלגמטיות לחלוטין על נקיטת צעדים צבאיים לאבטחת אסדות.
לפני תשע שנים גם התיילנדים הגבירו פעילות בגלל מלחמת עירק.
לצד ישראל גם צבא ארה"ב וגם יוון מתאמנות באבטחת אסדות. בכתבה מתקופת הברוגז עם תורכיה, מוזכרות קנדה ואיטליה כבדרך אגב, אבל רק ברמז, ותורכיה ביותר מרמז. יש כתבות נוספות מהן משתמע בצורה יותר ברורה שלתורכיה יש סיבות טובות להגן צבאית על האסדות שלה.

חוצמזה כשמסתכלים בכל אותם אתרים של חברות שמוכרות ציוד והכשרה להגנה על אסדות, מוזכר שהלקוחות שלהם הם "אזרחיים ו*גם* צבאיים".

ועכשיו תורך ברקת. הביאי דוגמאות עם קישורים למדינות שעוסקות באופן עצמאי בבניית אסדות וקידוחים, בלי שיתוף פעולה כלשהו עם החברות המסחריות.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615140
אני לא אביא דוגמאות, ברשותך, כי הן לא יוכיחו דבר מלבד אנקדוטות לצד ההפוך (ואם בתאילנד יקפצו מהגג?). הטיעון שלי הוא לא "איש לא עושה זאת בעולם". אלא אני סבורה בפשטות כך:

א) אם מדובר במשאב טבע לאומי, למה לא עוסקים בו מראש באופן לאומי בלבד? ואז המדינה נושאת בכל העלויות אבל גם בכל ההכנסות/רווחים.

ב) אם מדובר במשאב מסחרי, מדוע בשת"פ עם זכיין מסחרי, המדינה לוקחת עליה את האבטחה דווקא? (התשובה "עלול לקרות שם אסון אקולוגי" לא משיבה על דבר. גם בארובות בחדרה עלול לקרות אסון אקולוגי). אם המדינה כבר נושאת בחלק מהעלויות (נניח שהן מחולקות באופן הוגן, לא בדקתי וזו לא הנקודה), מדוע להשתתף דווקא באבטחה? אולי להקצות מהנדסים ממפעלים ממשלתיים, אולי להשתתף במימון הבנייה וכולי.

ג) גם בתסריט א' וגם בתסריט ב', גם אם המדינה לוקחת על עצמה את האבטחה, מדוע זה צריך להיעשות דרך צה"ל, באמצעות חיילים בסדיר? זו הקושיה העיקרית שלי. להקצאה של משאבי טבע לידי זכיינים כבר התרגלנו. אבל עכשיו מדינת ישראל בעצם הופכת את חייליה שלה למעין עובדי קבלן זולים במיוחד.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615141
לצה''ל יש כבר חיל ים וחיל אוויר. מי שירצה להתגונן בפני התקפה יותר מורכבת מספינת שודדי ים סומלית, יצטרך לשכפל לא מעט מהתשתיות של צה''ל.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615143
אחד מתפקידי המדינה, הוא שמירה על החוק והסדר, ועל הביטחון האישי, שכולל שמירה על הרכוש.
החברות האילו פועלות במנדט של ממשלת ישראל, משלמות מיסים לממשלת ישראל וממשלת ישראל אחראית על ההגנה שלהם, לפי סטנדרט שהיא תחליט עליו.

מה, על הבית הפרטי שלך את רוצה לשכור שומר כי הוא שלך ולא של הממשלה? את לא מצפה שצה"ל והמשטרה ישמרו עליו?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615160
עלי לא מגן הצבא - מגנה עלי המשטרה. בעצם יש פה מתקן אזרחי (גם אם הוא לאומי) שנהנה מהגנה בנסיבות צבאיות, בידי חיילים שנועדו למשימות ביטחוניות. נוצרה פה שקשוקה של נסיבות, גורמים וערכים, שמקשה על בירור שאלות פשוטות - אם הפרויקט הוא מסחרי, למה ההגנה צבאית? אם הוא לאומי, למה ניתן כל כך הרבה לידי החברה המבצעת אותו? (למה היא לא זכיינית גרידא)?.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615161
את מג"ב את מחשיבה כמשטרה? (סה"כ מדובר על חיילים בשירות חובה סדירים)
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615180
הצבא מגן גם על הבית שלך. אבל לשם כך הוא לא צריך הרבה מעבר לנוכחות בגבולות. יש את מה שנקרא ''פיקוד העורף'' שהאחריות עליו היא ספק של הצבא ספק של המשרד לבטחון הפנים (אבל לא של משרד המשטרה).
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615145
אם התשובה ל-א) היא שמבחינה כלכלית ומקצועית לא משתלם למדינה לעסוק בזה באופן לאומי, זה מקובל עליך? (כבר נכתב, אבל מאחר ואת מעלה זאת שוב אני שואל באופן ישיר).
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615157
אז עוברים לשאלות ב' וג'.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615164
ראשית, אם זה מוצדק במחינה כלכלית, כבר יש למדינה סיבה טובה לעשות זאת. הטיעון הזה יכול להיות תקף גם לשאלה "למה דווקא את האבטחה ולא את משכורות העובדים". אולי כי למדינה כבר יש כח אבטחה, והיא יעילה בזה, בעוד לדרוש מחברת ההפקה לקנות שתי ספינות טילים זה מאד לא יעיל כלכלית.

באשר לטיעון משטרה/צה"ל, גם כאן אפשר להיות עניניים: אם כנופיית פושעים מנתניה תאיים בפרוטקשן או פיצוץ של האסדות, המשטרה אמורה לטפל בהם (כי יש לה את הציוד וכח האדם הנדרש), ואם כנופיית פושעים שיעיים מלבנון תאיים בשליחת מזל"ט מתאבד, הצבא אמור לטפל בהם, (כי יש לו וגו').
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615243
כי כאמור, האבטחה באמצעות חיילי צה"ל אינה כמו כל השקעה, כספית או מסוג אחר.

בנוסף, כמות המשאבים שהמדינה משקיעה באסדות, עדיין כלל לא ברור אם היא לגמרי רלוונטית לתשואה שהמדינה תראה מהן (או שחלק עצום יילך לייצוא). זה נושא לדיון אחר על שיעור התגמול הראוי לגורמים הפרטיים המעורבים בפרויקט, אבל זה שומט את השטיח מתחת לטיעון שלפיו קידוחי הגז הם משאב לאומי ותו לא. כרגע מתנהל מאבק ציבורי ופרלמנטרי בנושא ‏1.

''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615246
גם חברת החשמל איננה משאב לאומי ותו לא, עובדיה ומנהליה הפרטיים בהחלט מקבלים משכורות נאות עד מופרכות בגודלן. אז מה?
אני עדיין לא מצליח להבין ממך מה ההבדל העקרוני בין אסדת הגז לתחנת הכח בחדרה. אם תצליחי להסביר לי, אשמח.
אם אין הבדל עקרוני, הסידור לפיו המדינה דואגת לאבטחת שני המפעלים הנ"ל באותה מידה נשמע לי סביר ביותר.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615146
אני לא יודע איך זה אצלך, אבל הבית בו אני גר, משתמש במשאב טבע לאומי (הקרקע עליו הוא עומד שייכת לממ"י) בשת"פ עם זכיין מסחרי (הקבלן שבנה את הבניין, אני שקניתי את הדירה והבנק שהואיל בטובו לממן את (חלק מ)הרכישה).
מדוע המדינה לוקחת עליה את האבטחה דווקא (ולא למשל את הוצאות הניקיון או השיפוצים)? גם כי זה תפקידה הבסיסי ביותר של המדינה, וגם כי המדינה ממש לא מעוניינת שאני אכין לי ארסנל פרטי ואפעיל אותו בכל פעם שארגיש מאויים ע"י נסראללה (או ע"י גובי המיסים של המדינה).
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615147
נראה לי שאת מסרבת לעבור בדיון הזה למישור הקונקרטי. לכן את לא מנסה להתמודד עם טענותי שלנדו במאמרו ניפח את החשבון מעבר לכל הפרופורציות ההגיוניות, ושחיל הים רק נתלה בפרוייקט הזה על מנת לדרוש תוספת תקציבית (ומהבחינה הזו ניתן לשאול, האם היית מתרעמת אם היה פשוט מפורסם שחיל הים קיבל תוספת תקציבית, או שהוא דרש אותה בגלל המלחמה בנובמבר אשתקד?)

מעבר לזה קיים העיקרון שאם רעיון מבריק עלה בראשנו, מישהו אחר כבר חשב עליו קודם. לכן הערך של מציאת דוגמאות בשטח הוא יותר מאנקדוטלי. אז כן:

א. מצאי לי דוגמא מאז נפילת הגוש הסובייטי למדינה שנשאה בכל העלויות והקימה אסדה בלי שיתוף פעולה עם אחת מהחברות המסחריות. אם את מוצאת מדינה כזו, אנה פרטי את הייתרונות שנמצאו בשיטה הזו על פי ניסיון בשטח.

ב. מצאי לי דוגמא למדינה שפעלה באופן שאת מתארת, מדינה שמשתתפת בהקצאת מהנדסים ומימון הבנייה ולא באבטחה. וכנ"ל מהם הייתרונות שהתגלו בשיטה זו (שהיא אחרת מהשיטה שבה נקטו ענקיות הגז, ארה"ב, נורבגיה וטורקיה).
מעבר לכך צה"ל, וחיל הים בפרט, מגנים על הארובות בחדרה שנמצאות בתחומי המדינה. אם יקרה אסון אקולוגי בחדרה, שאלת הנשיאה באחריות והתמודדות תופנה קודם כל למדינה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615162
כן, הייתי מתרעמת לו הייתי חושבת שהתוספת לא מוצדקת. במקרה הזה התוספת נועדה לפרויקט מובחן ולכן יש בהחלט מקום לדון ציבורית אם מוצדק או לא שהוא יקבל תמיכה מסיבית מהצבא.

א+ב. יש כל מיני סוגים של שיתוף פעולה, החל ממיקור חוץ דרך זכיינות וכלה בשת"פ מלא 50:50. בהחלט ייתכן שמשתלם יותר לעבוד עם גוף חיצוני מבחינת העלויות, לא חלקתי על כך. אפשר לעבור הלאה, מורתי?

ואיפה ראית שחיל הים מאבטח את הארובות במיוחד, מעבר לפטרולים לאורך החוף?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615166
"אבטחת" הארובות היא לא רק במישור הפטרול, אלא גם במישור ההרתעה/ערבות (ביטחוני/כלכלי, לפי בחירתך): אויבי המדינה יודעים, שאם הם יפגעו בתחנת החשמל המרכזית של מדינת ישראל, אז אוי אוי אוי‏1 מה שיהיה. את ההרתעה הזאת לא מספקים הדבורים של חיל הים, ובשליפה הייתי מהמר שהיא עולה הרבה מאד (מאד) כסף.

1 הכל ברמה הקונבציונלית, רק להבהרה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615238
לא הבנתי כלום. אז הדבורים של חיל הים כן מאבטחים או לא מאבטחים את הארובות? אם לא הם מספקים את ההרתעה, אז מי כן?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615239
הם כן מאבטחים. אבל מה שמונע מחורשי רעתנו, מדמשק דרך הבונקר של נסראללה ועד טהרן, לכוון ולפגוע במטרות ישראליות אסטרטגיות (כמו הארובות הנ''ל), הוא החשש מעוצמת התגובה הכוללת של הצבא, ולא מעוקצו של דבור זה או אחר. ביסוס החשש הזה - הרתעה בשמו הנפוץ - מתמשך לאורך שנים ויכולות, ולכן לטענתי עולה הרבה מאד כסף.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615242
זה לא נראה לי מאוד רלוונטי לשאלת האבטחה (אגב, המסקנה מדבריך היא שגם בלי אבטחה מסיבית לאסדות הגז, או לכל משאב אחר, חורשי רעתנו אמורים לחשוש מעוצמת התגובה הכוללת וגו').
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615247
אנחנו כנראה מדברים בשפות שונות. על איזה אבטחה את מדברת (או מהי אבטחה בשפה שלך?)
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615279
אז באיזו זכות המדינה גובה תגמולים על שאיבת הגז ומגבילה את הכמות המיועדת ליצוא?
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615281
אמנות בינלאומיות מקנות למדינות בעלות על משאבי טבע שבמים הכלכליים שלהן מבלי שיקבלו ריבונות על השטח.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615292
בסופו של דבר הטיעון שכנראה משכנע אותי הוא הטיעון שעולה בפוסט הזה:
שמצדד באבטחה ע"י המדינה, מהטעם שאינו רוצה להפקיד אמצעי לוחמה הנושקים-לצבאיים בידי חברת השמירה הפרטית, ורוצה לשמור כמה שיותר כוח בנושא הזה בידי המדינה.
''יש ברפורמה מנצח אחד ושמו ישי דוידי'' 615104
והערה לשונית קטנה: מתוך המאמר: "המון גז יש שם. על פי ההערכות המחמירות ביותר, 600 מיליארד מטרים מעוקבים. על פי ההערכות הנדיבות ביותר, כמעט טריליון וחצי מטרים מעוקבים."

נראה שיש מי שמקשיב לאקדמיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים